הבדלים בין גרסאות בדף "נעה אילת ואמיר גורן - Gens"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (האם השתייכות ל- gentes הייתה נחלה פטריקית?)
מ
שורה 1: שורה 1:
רקע- 7. Appius Claudius and P. Decius are said to have been the leaders in this controversy, the former as the opponent, the latter as the supporter of the proposed measure. [2] The arguments they advanced were practically the same as those employed for and against the Licinian Laws when the demand was made for the consulship to be thrown open to the plebeians. After going over much of the old ground, Decius made a final appeal on behalf of the proposals.
+
 
 
Semper ista audita sunt eadem penes uos auspicia esse, uos solos gentem habere, uos solos iustum imperium et auspicium domi militiaeque; aeque adhuc prosperum plebeium et patricium fuit porroque erit.
 
וויכוח בנוגע לנוכחות פלבאית בעמדות דתיות
 
קטע לשילוב ליוויוס 10.8.9
 
We have always heard the same objection raised —that the auspices were solely in your hands, that you alone enjoy the privileges and prerogatives of noble birth, that you alone can legitimately hold sovereign command and take the auspices either in peace or war.
 
Have you never heard the remark that it was not men sent down from heaven who were originally created patricians, but those who could cite a father, which is nothing more than saying that they were freeborn
 
  
 
=GENTES=
 
=GENTES=
שורה 40: שורה 34:
 
ביבליוגרפיה-  
 
ביבליוגרפיה-  
 
(קורנל פרק 4 תת פרק 1)
 
(קורנל פרק 4 תת פרק 1)
פאולי
+
Hornblower, Simon, and Antony Spawforth. 1996. ''The Oxford classical dictionary'' 3<sup>rd</sup> ed. Oxford; New York: Oxford University Press.<br>-  ), 
אוקספורד
+
 
 +
Cancik, Hubert, Helmuth Schneider, Christine F. Salazar, and David E. Orton. 2002. ''Brill's New Pauly: Encyclopaedia of the Ancient World: Antiquity''. Leiden; Boston: Brill.<br>-) )
 +
 
 +
Cornell, Tim. 1995. ''The beginnings of Rome&nbsp;: Italy and Rome from the Bronze Age to the Punic Wars (c. 1000-264 BC)''. London; New York: Routledge. (chapter 4.1)
 +
 
  
 
[[משתמש:Noa Eilat|Noa Eilat]] 13:08, 30 בדצמבר 2010 (UTC)
 
[[משתמש:Noa Eilat|Noa Eilat]] 13:08, 30 בדצמבר 2010 (UTC)

גרסה מ־08:35, 5 בפברואר 2011


GENTES

ה- gens היה קבוצה עליה נמנים צאצאים (gentiles) בעלי אב משותף. אב משותף זה (princeps gentile), היה בדרך כלל דמות פיקטיבית. למעשה, קשר הקרבה המשפחתי בין בני אותו גנס- היה קשה ביותר להוכחה, וכנראה ישאר בסטטוס זה עקב חוסר במידע רלוונטי מהתקופות הקדומות של רומא. המקור המשוער של היווצרותם הוא "קלאנים", חמולות, אשר התגבשו בתקופה הארכאית (יש אומרים במאה ה-7, ויש המעריכים במאה ה-8-9 BC). ככל הנראה, חמולות אלו התאגדו תחת חסות מנהיגם במאורעות מסויימים.


הממצאים הארכיאולוגיים המאששים את קיומם של ה- gentes בלאטיום הינם קברים קבוצתיים, (דומים לכאלו שנמצאו באטרוריה במחצית השניה של המאה ה-7 ) אשר שימשו ככספת משפחתית והכילו מספר קברים וציוד יקר ערך. קברים אלו שימשו כאמצעי להנצחת והדגשת סולדריות משפחתית. זוהי הוכחה להתרחבות של המשפחות הפטריארכליות באותה תקופה.


כל חברי הגנס נשאו לצד שמם הפרטי (prenomen) שם משותף (nomen)- ההוכחות לקיום נשיאת שם זה מתוארכות מהמאה ה-7 BC. ה- nomen המשותף ליווה את המשתייכים לאותו gens מתקופה זו ואילך, והיווה הגדרה של השתייכות. עד תקופת הרפובליקה המאוחרת נוצרה הגדרה אלטרנטיבית, על פיה קביעת ההשתייכות לגנס הוא על בסיס השם בלבד, ולא על פי קרבת דם. ייתכן והגדרה אלטרנטיבית זו נוצרה כאמצעי פרקטי לזיהוי האזרחים אשר היו זכאים לזכויות ירושה שושלתיות. כמו כן, מהרגע שהשתייכות לגנס מסויים הייתה יכולה להיות מאומתת רק על ידי ה- nomen, התיימרות להיות שייך לגנס באופן שקרי הייתה בגדר עבירה. בתקופת הרפובליקה המאוחרת, לא היה הבדל בשימוש המילולי היומיומי ב- gens לבין familia, אך מהמושג gens נותר המקובל בשימוש רשמי.

חשוב לציין כי לא כל אזרח רומאי השתייך ל-gens מסויים. לדוגמה- עבדים משוחררים (freedman) וצאצאיהם, אשר עם שחרורם הפכו לקליינטים של אדונם לשעבר, לא נכללו כחברי gentes. זאת, למרות העובדה שאימצו את ה- nomen gentile של אדונם לשעבר.

האם השתייכות ל- gentes הייתה נחלה פטריקית?

עוד בזמן המלוכה עלתה טענה כי רק לפטריקים הייתה השתייכות לגנטס, וזו מבוססת על אחרת- אשר על פיה הם בלבד יכלו להוכיח את הולדתם כאזרחים משוחררים (to cite a father- patrem ciere). המניע כנראה לטענות אלו היה הגדרת הגנטס הפטריקיות כנפרדות במטרה לשמור על המעמד המיוחד להם. ההשתייכות למעמד הפטריקי נשאה עמה פריווילגיות דתיות ופוליטיות לא מעטות. עוד בתקופת המלוכה היו נתונים ה-auspices (סמלי השלטון) בידי הפטריקים. כמו כן, הבטיחו לעצמן gentes פטריקיות מסויימות את הזכות למלא משׂרות דתיות כאלו ואחרות, והשתלטו באמצעותן על חיי הדת של המדינה. עם ההפיכה הרפובליקנית רצו הפטריקים לשמור על עמדות הכוח בשלטון. כחלק מהרצון לשמור על המונופול בעמדות אלו, הגנטס הפטריקים הידקו את אחיזתם בשלטון- בתהליך הידוע כ"חתימת הפטריקיאט". מאותה נקודה הפך הפטריקיאט לקבוצה אקסלוסיבית, שחברות בה היא תוצאה של ירושה בלבד- על בסיס השתייכות לגנס פטריקי. (על תהליך זה ניתן לקרוא בהרחבה בפרק- "פטריקים פלבאים ומלחמת המעמדות"). לסיכום, כחלק מרצון לבדל את בני המשפחות הפטריקיות, אשר התחדד בתקופת הרפובליקה, לא רק שדאגו הפטריקים להדיר את רגליו של כל מי שלא היה כזה, אלא גם רצו להוכיח כי רק להם שמורה ההשתייכות לגנטס על כל ההטבות הקשורות בכך.

פרשנות היסטוריונית

היסטוריונים רבים מחזיקים בטענה שההשתייכות לגנס הייתה אכן תלויית מעמד- כלומר, הם יוחדו לפטריקים, בעוד הפלבאים היו לא היו חלק מחלוקה זו. זהו טיעון אשר מהווה חלק מסדרת טיעונים המנסים להוכיח כי הפלבאים היו ממוצא אחר, בעוד הפטריקים הינם "איטלקיים מקומיים". לדוגמה- הפלבאים הינם אזרחי עמים כבושים, בעלי זהות אתנית.


למרות הטענות המועלות, טענת קורנל היא כי לגנטס לא הייתה חשיבות בארגון החברתי של איטליה ממספר סיבות-

  • החלוקה הייתה על פי פטריקים ופלבאים כלל לא קבילה מאחר והנחת היסוד הינה שגויה. החברה הרומאית רק באמצע המאה ה-4 חולקה באופן מוחלט לפטריקים ופלבאים- וטרם לכן החלוקה לא הייתה חלוקה בינארית כזו. לכן לא ניתן לטעון כי הפלבאים הודרו מההשתייכות לקלאנים מאחר ולא הייתה הגדרה מעמדית נפרדת כזו.
  • נניח וטיטען הטענה, לאור הסעיף הקודם- כי אמנם המעמד הפלבאי לא היה קיים כמעמד מופרד, אך מעמד פטריקי היה בהחלט קיים. לכן, ניתן לטעון כי מי שכן השתייך לפטריקים- השתייך לקלאן מסויים. טענה זו עומדת בסתירה מוחלטת לכך שהקלאנים התפרשו לרוחב כל המעמדות החברתיים, ישנם תיעודים של גנטס לא פטריקים. מאחר ולרומאים בכל מעמד באשר יהיה- היה שם של הגנס שלהם מהתקופה הארכאית ואילך, גם לא ניתן לטעון כי במקור היה לקלאנים שיוך פטריקי, וכל מי שלא היה כזה- רק מאוחר יותר הצטרף לחלוקה זו. אם כך, הגנטס לא יוחדו לפטריקים, אף לא רק בתחילה.


ביבליוגרפיה- (קורנל פרק 4 תת פרק 1) Hornblower, Simon, and Antony Spawforth. 1996. The Oxford classical dictionary 3rd ed. Oxford; New York: Oxford University Press.
- ),

Cancik, Hubert, Helmuth Schneider, Christine F. Salazar, and David E. Orton. 2002. Brill's New Pauly: Encyclopaedia of the Ancient World: Antiquity. Leiden; Boston: Brill.
-) )

Cornell, Tim. 1995. The beginnings of Rome : Italy and Rome from the Bronze Age to the Punic Wars (c. 1000-264 BC). London; New York: Routledge. (chapter 4.1)


Noa Eilat 13:08, 30 בדצמבר 2010 (UTC)

נמצא בשימוש ב...

תשעא א - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית

קישורים נוספים