עמוד ראשי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־15:15, 26 באוקטובר 2011 מאת Oamitay (שיחה | תרומות) (האתר שלנו בתקשורת)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש


VLC5 Mac.png שימו לב: בסמסטר א' לא יתקיימו קורסים בהדרכתו של ד"ר אמיתי VLC5 Mac.png

קורסים - תשעב - סמסטר ב

רומא הרפובליקנית
רומא הרפובליקנית

תרגיל המיועד לתלמידי תואר ראשון, ימים ב' ו-ד', 16:00-18:00

במהלך הקורס נסקור את התהוותה של הרפובליקה הרומית על רקע תקופתה, לאור מקורות ספרותיים וארכיאולוגיים, ונבדוק כיצד התפתחו מוסדותיה. נעסוק במלחמת המעמדות בין פטריקים לפלבאים, בפתרונה, ובמצב הפוליטי שנוצר בעקבות פתרון זה. נראה כיצד ליוו תהליכים אלה את התהפוכות במצבה הצבאי של רומא, ממדינה במצור לכח אימפריאליסטי חסר-מעצורים. לבסוף נראה כיצד, במקביל להפיכת הצבא הרומי לכח החזק ביותר במרחב הים-תיכוני, כרעה הרפובליקה תחת מעמסת הפערים החברתיים שנתגלעו בו, ושקעה לתוך סדרת מלחמות אזרחים שהביאו עליה את חרבנה.

בין מצרים וסוריה בתקופה ההלניסטית
בין מצרים וסוריה בתקופה ההלניסטית

סמינר מתודולוגי המיועד לתלמידי תואר שני, יום ד', 12:00-14:00

קורס זה יעמוד על שאלות יסוד בתולדות שתי הממלכות הגדולות והחשובות בעולם ההלניסטי: מצרים התלמית ואסיא (ובעיקר סוריא) הסלווקית. נבחן את מערכת היחסים הדיפלומטית והצבאית בין שני הכוחות הפוליטיים המרכזיים הללו, את הדרכים בהן הסתגלה העלית השלטונית דוברת היוונית בשתי הממלכות למציאות של שליטה באוכלוסיא בעלת תרבות זרה, ואת התגובות (חיוביות ושליליות כאחת) של התרבויות המקומיות לשלטון דובר-היוונית.


קומפלקס חנוכה
קומפלקס חנוכה

שיעור המיועד לסטודנטים בתוכנית אופקים, יום ג', 12:00-14:00

בתרבות העממית הישׂראלית נתפסת מערכת היחסים בין היהדות ליוונות כמבוססת על עימות תרבותי וצבאי. המילה "התיוונות" (הלניזם, בלעז), נושׂאת עמה משמעות שלילית, עד כדי בגידה. תפיסה זו עומדת בניגוד למציאות ברוב התקופה בה השׂתררה מלכות יוון בארץ. לאורך רוב התקופה מאז הגעתו של אלכסנדר הגדול ועד הכרזת העצמאות החשמונאית שׂררו יחסים טובים למדי בין השלטונות בארץ לבין הציבור היהודי ביהודה וירושלם, והתקיימו שיתוף פעולה והפריה הדדית שניכרו בכל שׂדרות החיים, מתרגום התורה ליוונית ועד מתן שמות יווניים לטף היהודי. במרוצת השעורים נסקור פרקים נבחרים בתקופה זו, נעמיק ברדיפות הדת, ובעימות האלים שבא עמן, בימי אנטיוכוס הרביעי, ונחתום בהשפעות שנודעו למפגש כולו הן בטווח הקצר, הן בארוך – עד ימינו.

העולם הקלאסי
העולם הקלאסי

שיעור המיועד לתלמידי תואר ראשון, יום ד', 10:00-12:00

העולם הקלאסי – יוון ורומא בעת העתיקה – מהווה שתיים משלוש אבני היסוד הבסיסיות של תרבות המערב. בקורס זה נסקור ממעוף הציפור את התופעות התרבותיות והפוליטיות המרכזיות שהתפתחו ואפיינו את העולם הקלאסי, וביניהן: אימוץ האלפבית השמי והתאמתו לתרבויות המערב, התגבשותה של המיתולוגיא היוונית, הולדת הדראמה והתאטרון, עלייתן ונפילתן של הדמוקרטיא והרפובליקא, היווצרות העולם ההלניסטי והשפעותיו, העולם הים-תיכוני של רומא, מורשתה של רומא הקיסרית.


Wikimania 2011 Haifa - lecture notes

http://amitay.haifa.ac.il

על האתר

למה ויקי?

כיון שמדובר בכלי עריכה רב-שימוש, שכמותו עוד לא ידעה האנושות. אל תאמינו לי. הביטו בויקיפדיא. תוך פחות מעשׂור הצליחה קהילה התנדבותית כמעט לחלוטין ליצור ולהעלות לאויר את האנציקלופדיא הגדולה ביותר בהיסטוריא. זה הכלי שהשתמשו בו. ויקי. שווה לדעת.

מי יכול/ה להשתתף?

  • בראש וראשונה, כל מי שנרשמ/ה לקורס שלי.
  • מעבר לכך, כל מי שרוצה, שיש לה/ו מה לתרום, ושמסוגל/ת לשמור על תרבות דיון נאותה.

כדי להרשם לאתר שלחו לי דוא"ל בכתובת ory.amitay-ב-gmail.com, או לעוזרי, מר אייל מאיר: eyalmeyer2-ב-gmail.com או גב' רוני רשף: ronnyr7-ב-gmail.com

מה קורה פה?

אתר זה נבנה במסגרת ניסוי שאני עורך בימים אלה באוניברסיטת חיפה במסגרת עבודתי בחוג להיסטוריה כללית. מטרת הניסוי היא לברר עד כמה אפשר להשתמש בטכנולוגיית ויקי, כדי לשלב הוראה ומחקר. תשובה לשאלה זו אפשר להתחיל לראות בדפי הקורסים של שנת תש"ע.

מחקר

מטרה מרכזית באתר זה היא לשלב בין פעילות ההוראה לבין המחקר. עד היום, לא היה (אצלי לפחות) כמעט כל מפגש בין מערכי השעור שלמדתי בכתה, העבודות שנכתבו על-ידי הסטודנטיות/ים, והמחקר האקדמי שלי עצמי. אתר זה מרכז את כל הפעילויות הללו, מתוך מטרה ליצור הפריה הדדית בין התחומים השונים.

בדרך כלל מתרכז המחקר שלי בשאלות של מֻתוס והיסטוריא, באלכסנדר הגדול, ובדברי-ימי התנועה לאמונה באל אחד (מונותאיזם). מי שמתעניינ/ת לראות על מה בדיוק אני עובד, מוזמנ/ת להמשיך לעמוד העבודה האישי שלי. עמוד זה חסום לעריכות, אבל הציבור מוזמן לשאול שאלות ולהעיר הערות בדף השׂיחה שלי.

תרומות משמעותיות למחקר תזכינה לאזכור בפרסום עצמו לכשיגיע. תרומות מצד תלמידות ותלמידים הרשומות/ים בקורסים שלי תתוגמלנה בתחום הציון.


מה הערך האקדמי של אתר זה?

להבדיל מספרים ומאמרים שהתפרסמו בהוצאות אקדמיות, ועברו ביקורת עמיתים/ות (peer review), החומר באתר זה מייצג תהליך של התגבשות, ועדיין לא מוצר סופי. לפיכך, יש לראות בדברים הכתובים כאן, עצות והכוונה למחקר נוסף, תחנה שרצוי לעבור בה בדרך לכתיבת עבודה או מאמר, אך בהחלט לא סוף המסלול.

זכויות יוצרים

באתר זה נעשׂה מאמץ שלא להפר זכויות יוצרים. אם באה הפרה כזאת לתשׂומת לבך, הריני להבטיח שנעשׂתה בתום לב. אנא הודיעיתנו, ונתקן את המעוות מיד.

מאידך, אם ת/ירצה מי לשאול חומר מן הכתובים כאן, ת/יתכבד ות/ישאל, ות/יתן קישור.


קישורים

הוראה ומחקר

לכללי הציטוט של ה-Chicago Manual of Style, ולאתר של אוניברסיטת פרדיו המתמצת, מבהיר ומסביר את אותם הכללים.

האתר שלנו בתקשורת

  • כו אייר תש"ע / 5 מאי 2010: כתבה של ענת כהן בגלובס על יישׂומים של קוד פתוח בתחומים שונים, בינם גם ויקי באקדמיה.
    • נוסח פחות מקוצץ של אותה כתבה, תחת הכותרת קוד פתוח.
  • כח תשרי תשע"ב / 26 אוקטובר 2011: כתבה של יונתן הללי במעריב על ויקיפדיא-אקדמיא

אתרי ויקי שכנים

גיא בר-עוז דף ניסויי

עזרה

מתוך אתר ויקימילון

אתר אלף בספריה