קורנל 1995 226-239

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חברה ומשטר ברפובליקה הרומית תש"ע תרגיל

פרק 4. הרפובליקה החדשה.

(עמ' 226-230).


פסקאות 1-3. מאפייני הקונסולט.

(226) לאחר שנפטרו מטרקווין (Tarquin), מייסדי הרפובליקה החליפו את מוסד המלוכה בקולגיום (Collegium) של משרות (collegiate magistracy). הכוח השלטוני התחלק בין שני קונסולים (תחילה בעלי התפקיד כונו פרייטורים, אך מאוחר יותר הוחלף השם לקונסולים) שנבחרו על ידי אספת הקנטוריות לכהונה שארכה שנה. הם החזיקו באימפריום וירשו רבים מסמלי הכוח שהיו מקושרים למלך, אך באופן פורמלי היה עליהם להביא את החלטותיהם להצבעה באספת הקנטוריות. כדי לבסס את העובדה שמדובר במשטר חדש, נקבע שהקונסולים יחזיקו את הפסקס לסירוגין.

כוחם של הקונסולים הוגבל בדרכים שונות. לאזרחים הייתה ככל הנראה זכות ערעור (provocatio) על החלטתו של קונסול, שעוגנה ב Lex Valeria (חוקים שחוקק הקונסול פובליוס ולריוס פובליקולה). הגבלת משך הכהונה לשנה ואופייה הקולגיאלי של המשרה היוו מגבלה נוספת על כוחם של הקונסולים: הכהונה השנתית הגבילה את חופש הפעולה הפוליטי שלהם, והעובדה כי לשני הקונסולים מידה שווה של כוח אילצה אותם לפעול בהסכמה הדדית. כמו כן, לא ניתן היה להיבחר למשרת הקונסול באופן רציף. הדגם הנ"ל של משרה קולגיאלית ומוגבלת בזמן היה לעיקרון רומי חוקתי והוחל על משרות רבות ברפובליקה.

פסקה 4. משרת הדיקטטור.

יוצאת הדופן היחידה הייתה משרת הדיקטטור (magister populi) שאופייה אינו קולגיאלי. הדיקטטור היה ראש המדינה והמפקד העליון של הצבא בשעת חירום. עיקר תפקידו היה לשמש מפקד צבאי והוא מינה לו עוזר – מפקד הפרשים (magister equitum). הדיקטטור מונה לתפקידו על ידי אחד הקונסולים עד תום המשבר או לתקופה של שישה חודשים (מה שמגיע קודם). בתקופה זו הקונסולים נשארו בתפקידם אך היו כפופים לדיקטטור, אשר על החלטותיו לא הייתה אפשרות ערעור.

פסקאות 5-8. תיאוריות התהליך ההדרגתי.

(227) למבנה השלטון המתואר לא הייתה מקבילה באזור הים התיכון. עובדה זו גרמה להיסטוריונים מודרניים שונים לתהות על טיבו של תהליך היווצרות הרפובליקה, ולהציע השערה לפיה מדובר בתהליך הדרגתי ומורכב ולא בהיווצרות יש מאין. את העדויות עליהן מתבססת השקפתם ניתן לחלק לשלושה חלקים:

  • קיומה של משרה טקסית בשם רקס סקרורום (rex sacrorum) אשר לפי ליוויוס (2.2.1), נוצרה בימיה הראשונים של הרפובליקה על מנת למלא תפקידים טקסיים שהיו שייכים למלך. ניתן לשער שמי שמילא תפקיד זה בפועל היה המלך עצמו שנלקחו ממנו סמכויותיו הפוליטיות ופרשנות זו יכולה להצביע על כך שהמלוכה הרומית התפוגגה באופן הדרגתי. לתהליך הפיכתו של המלך מדמות שלטונית לדמות טקסית מקבילות היסטוריות רבות.
  • החוק הקדום הנוגע לדפיקת מסמר, שצוטט על ידי ליוויוס (7.3.5), דרש שהטקס יבוצע באידים של ספטמבר על ידי הפרייטור מקסימוס (praetor maximus, שליט עליון). ייתכן שעובדה זו מרמזת על קיומה של תקופה בהיסטוריה של הרפובליקה בה היא נשלטה על ידי שליט יחיד ולא על ידי שני קונסולים.
  • קיימות עדויות לכך שהדיקטטורה התקיימה כמשרה שנתית רגילה בערים לטיניות אחרות (ביניהן: Ariccia, Lanuvium ). כתוצאה מכך עלתה השערה לפיה גם ברומא התקיים שלב ביניים בין המלוכה לקונסולט הכפול בו הכוח היה בידי דיקטטור יחיד בעל כהונה שנתית ולאחר ייסוד הקונסולט הוגבל השימוש בדיקטטורה לעתות חירום.

פסקאות 9-17. סקירת התיאוריות. 

  • תיאוריות לפיהן משרת הפרייטור מקסימוס הייתה משרת שלטון יחידה. משרה זו יכולה הייתה להיווצר באחת משתי דרכים:

     • מהפיכה במהלכה הוחלף המלך על ידי פרייטור מקסימוס שנבחר מדי שנה.
     • משרה שנוצרה על ידי המלך והשתלטה על תפקידיו עם הזמן.

טיעון נגד: ב- Fasti של תחילת הרפובליקה מופיעים שני שמות מדי שנה.

  • (228) תיאוריות לפיהן התקיימו שני בעלי משרות שלטוניות:

     • שני פרייטורים שנבחרו מדי שנה אך חלוקת הכוח ביניהם לא הייתה שוויונית.
     • דיקטטור שהתמנה על בסיס שנתי. שני השמות ב Fasti מתייחסים לדיקטטור ולעוזרו. 
     ההבדל בין שתי האפשרויות הנ"ל אינו גדול וקיימים חוקרים הטוענים כי הפרייטור מקסימוס והדיקטטור חד הם.

תיאוריה נוספת מציעה תהליך הדרגתי ומפורט שבסופו החל הקונסולט הכפול בשנת 367 לפנה"ס, כדי לאפשר חלוקת כוח שוויונית בין הפטריקים והפלבאים (במסגרת ה- Lex Licinia Sextia). אמנם הקונסולט הכפול הוחל בשנת 367 לפנה"ס, אך שיתוף הכוח בין שני הקונסולים החל רק ב- 342 לפנה"ס. מכאן נובע שהמשרה הכפולה לא נועדה לתת זכויות שוות לשתי הקבוצות. התיארוך שמציעה התיאוריה לפיו הקונסולט הכפול הוחל בשנת 367, מאבד מתועלתו לעומת הגישה הרווחת לפיה בשנת 367 הוחזרה צורת השלטון של הקונסולט הכפול שהייתה נהוגה בתחילת הרפובליקה.

בעיה נוספת נובעת מכך ש- maximus משמעו העליון בקבוצה של שלושה או יותר. ההנחה האפשרית שאכן היו שלושה שליטים לפחות, סותרת את זיהוי הדיקטטור עם הפרייטור מקסימוס.

(229) מכיוון שהנחה זו מתנגשת עם קיום שני השמות ב-Fasti, התומכים בהנחה נאלצים לדחות את תקפות ה-Fasti או לטעון שמשטר זה היה קצר חיים והוחלף במהירות על ידי קונסולט כפול. טענה זו מייתרת את התיאוריה.
ההוכחה הישירה היחידה שיכולה להעיד על קיום צורת שלטון שאינה קונסולט כפול בתחילת הרפובליקה היא הטקסט של ליוויוס בו מופיע הפרייטור מקסימוס. אך משמעות הביטוי פרייטור מקסימוס אינה ברורה. למרות ש-maximus משמעו העליון בקבוצה של שלושה או יותר, קיימות דוגמאות בלטינית קדומה בהן המילה maximus שימשה בהקשר של "הטוב מבין שניים", ולכן ייתכן שמדובר בשלטון של שני קונסולים. כמו כן, ייתכן שהפרייטור מקסימוס היה הבכיר מבין שני הקונסולים מפאת גיל, עיתוי בחירה או החזקת הפסקס ברגע נתון, אך כוחו היה עדיין שווה לכוחו של הקונסול השני. לכן, עצם השימוש במושג זה אינו מהווה הוכחה לתיאוריות שמציגות את היווצרות הרפובליקה כתהליך הדרגתי.

שאר ההוכחות לתיאוריות אלה הן נסיבתיות. התיאוריות נשענות גם על ההנחה שאין לשיטת השלטון המהפכנית שנוצרה מקבילות אזוריות, ולכן אין זה הגיוני שהיא נוצרה בבת אחת. אך העדויות לגבי החוקות במאות החמישית והשישית באיטליה מעטות, ולכן לא ניתן לדעת אם החוקה הרומית אכן הייתה ייחודית. ייתכן שבאיטליה התקיימו בתקופה זו משטרים נוספים על בסיס קולגיאלי (עוד על כך בפרק הבא). 

פרק 5. רפובליקות איטלקיות אחרות

(עמ' 230-232).


פסקאות 1-4. מבני שלטון שונים באיטליה.

(230) קיים מידע מועט על מבני השלטון הלא רומיים באיטליה בתקופה זו, ורובו מגיע ממקורות מאוחרים. העדויות מערים אטרוסקיות רבות יחסית ולפיהן היו היבטים של הקונסולט שהופיעו גם במשטריהן, אך אופיים אינו ברור והידע המועט על השפה האטרוסקית מקשה על הפענוח החידה. הערים האטרוסקית היו מדינות עצמאיות ואין זה סביר שמוסדותיהן היו זהים. עם זאת, לפחות בחלקן הייתה היררכיה מורכבת של בעלי משרות מתמחים, שבראשה עמד שליט בכיר. בקהילות דוברות אוסקנית המבנה היה פשוט יותר וכלל שליט עליון. עדויות אלה שימשו את התומכים בתיאוריות על פרייטור מקסימוס יחיד ברומא, אך קיימות גם עדויות על ערים בהן התקיים קולגיום של משרות שייתכן שהיו בו סמכויות שוות. מספר ערים לטיניות וביניהן Praeneste נשלטו על ידי שני פרייטורים ומשטרים דומים התקיימו גם מחוץ ללטיום. קיימת אפשרות שבייסוד הקונסולט הקולגיאלי, הרומאים חיקו רפובליקות אחרות. עם זאת, כיוון שכל העדויות הן מאוחרות, לא ניתן לדעת מה קדם למה.

פסקאות 5-11. שינויים בשלטון מחוץ לרומא.

(231) המאורעות ברומא בסוף המאה השישית לפנה"ס הם בבירור חלק מתנועה רחבה יותר של שינוי בעולם הים תיכוני כולו. תהליך דומה לזה שהתרחש ברומא קרה בערים יווניות, בהן טירניות הוחלפו במערכות חוקתיות ששילבו שליטה אריסטוקרטית עם השתתפות אזרחים בעלי נכסים. העדויות לגבי איטליה הים תיכונית ברורות פחות, אם כי קיימת הנחה שבתקופה זו מונרכיות איטלקיות רבות הפכו לרפובליקות, וייתכן שמעבר זה היה כרוך בשלב ביניים של שלטון טירני. בכל ערי מרכז איטליה הופיעו ממשלות רפובליקניות ואחרי תחילת המאה הרביעית לפנה"ס לא נותר למונרכיות זכר. ייתכן שרומא והמונרכיה הטירנית שלה היו חריגות בין הערים הלטיניות במאה השישית. לעומת זאת, באטרוריה המלוכה הייתה יציבה יותר, בקלוסיום עדיין התקיימה מלוכה בסוף המאה השישית לפנה"ס ובערים אטרוסקית נוספות נותרו משטרים מלוכניים גם במאה החמישית לפנה"ס. קיימת כתובת הנוגעת לאחד משליטי Tarquinii ובה עדות לקיומו של מלך בשם אורגלוניוס (Orglonius) בעיר Caera, ככל הנראה במאה החמישית לפנה"ס ואולי אף מאוחר מכך.

(232) מידע נוסף מגיע מכתובת פירגי בה מופיע שמו של שליט Thefarie Velianas ,Caere. תוארו הוא המקבילה האטרוסקית של פרייטור, אך עם זאת שלטונו לא היה שנתי (בכתובת מוזכר שהוא בשנת שלטונו השלישית) וככל הנראה ניתן לו לכל חייו. בגרסה פיניקית של הכתובת, הוא נקרא "מלק" - המילה הפיניקית למלך. כמו כן נטען בכתובת שהשלטון ניתן לו בזכות הגנתה של האלה Astarte, טיעון שמזכיר מאפייני שלטון של הטירנים היווניים והמלכים הרומיים, ומסייע בקידום הטענה שThefarie Velianas היה טירן. אורגלוניוס היה ככל הנראה אחד מיורשיו של הנ"ל, וסביר שירש גם את מאפייני שלטונו. עדויות אלה מצביעות על כך שהמונרכיה נותרה המשטר הרווח בערים אטרוסקית במאה החמישית לפנה"ס, לעומת לטיום בה מוסדות רפובליקניים הפכו לנורמה כבר במאה השישית. ייתכן שבמובן מסוים בדחיית המלוכה הייתה תגובה רומאית כנגד ההשפעה האטרוסקית, אך טענה זו אינה מבוססת. טענה נוספת שעלתה אומרת שרומא הייתה ייחודית כי המשטר שגיבשה שילב אלמנטים ממסדיים של האטרוסקים מחד והלטינים, האוסקנים, והאומבריאנים מאידך. טענה זו יכולה להקל על קבלת היווצרות הרפובליקה כתהליך פתאומי ולא הדרגתי, שכן לפיה היא לא נוצרה יש מאין אלא על ידי סינתזה של צורות משטר שהתקיימו מסביבה. עם זאת, טענה זו אינה מבוססת דיה וככל הנראה גם פשטנית.

פרק 6. הפרדת המערכות הפוליטיות והדתיות.

(עמ' 232-236).


פסקאות 1-4. מוסד הרֵקס סַקְרוֹרוּם

(232-233) הממשל החדש שנוצר הושפע ממקורות שונים אך יצר מבנה חוקתי חדשני. על פי קורנל, הרומאים ניחנו ביצירתיות וחדשנות פוליטית, אשר באה לביטוי במאפיינים הייחודיים של חוקת הרפובליקה. במוסד הרקס סקרורום ניתן לראות בברור את חדשנותם של האבות המייסדים של הרפובליקה. הרקס סקרורום הוא כוהן שתפקידו היה לבצע את הטקסים והחובות הדתיים השונים שקודם לכן ביצע המלך. על פי הסברה המקובלת, מוסד זה התפתח מתוך השמרנות הדתית של הרומים ואמונתם, כי האלים לא יסבלו אף אדם מלבד המלך לביצוע הטקסים. חובותיו התרכזו סביב פעילות לוח השנה, כגון ביצוע הקרבת הקורבן ביום הראשון של כול חודש והכרזת תאריכי החגים והחגיגות. בניגוד לכוהנים אחרים, על הרקס סקרורום נאסר להחזיק במשרה פוליטית ולהיות חבר בסנאט (ליוויוס 40.42.8). נראה שהגבלה זו נעשתה בכוונה תחילה להפריד את תואר המלך מעוצמה פוליטית.

פסקאות 5-11. הפונטיפקס מקסימוס.

על פי ליוויוס, הרקס סקרורום היה כפוף לפונטיפקס מקסימוס (pontifex maximus), ומאוחר יותר אף נבחר על ידיו. הפונטיפקס מקסימוס היה התפקיד הדתי הבכיר ברומא, הוא פיקח על כל ההיבטים הדתיים השונים בעיר ואף היו לו סמכויות ענישה על פקודיו.

(234) פסטוס (Festus) מציין בכתביו, שבעבר סדר הבחירה לתפקידים היה שונה - תחילה נבחר המלך , אחריו שלושת הפלאמינים (Flamen) הבכירים ורק לאחר מכן הפונטיפקס מקסימוס. קורנל טוען שלמרות שזה לא מצויין בטקסט, יתכן והמלך עליו מדובר היה הרקס סקרורום. הסברה היא שהמהפך התרחש בעקבות "מהפכה פונטיפיקאלית", בה הפונטיפקס מקסימוס ביצע מחטף של התפקידים הדתיים של המלך. דבר נוסף המצביע על כך הוא העובדה, כי הפונטיפקס מקסימוס ביצע את תפקידו במבנה בשם רגיה (regia). על פי קורנל יש בסיס חזק להאמין שמבנה זה היה לפני כן ביתו של המלך. טענתו מבוססת על שלושה מקורות:

  • בכתביו, פסטוס כותב: "regia: domus ubi rex habitat" (פסטוס 347). בתרגום חופשי - הרגיה זה הבית בו מתגורר המלך.
  • חלק מפעלויותיו של הרקס סקרורום התבצעו במקום זה, למרות שברפובליקה המאוחרת הוא התגורר במקום אחר (פסטוס 372).
  • בחפירות שנעשו במבנה זה, נמצאו שברי כלי חרס מהמאה השישית לפנה"ס שעליהם כתובה המילה "רקס".

הבעיה המחקרית.

(235) אל מול העובדה כי הפונטיפקס מקסימוס הצליח לנכס לעצמו את סמכויות לוח השנה מידי המלך, לבסס את עצמו ככוהן ראשי ואף להשתלט על ביתו של המלך, נשאלת השאלה מדוע יש בכלל צורך בתפקיד הרקס סקרורום. כמו כן עובדת קיומה של המהפכה הפונטיפיקאלית מהווה בעיה מול התפיסה כי מוסד הרקס סקרורום נוצר משמרנות דתית. פתרון אחד, שקורנל מציג, הוא שהרקס סקרורום אכן נוצר במטרה להחליף את המלך והכפפתו תחת הפונטיפקס מקסימוס התרחשה מאוחר יותר, אך טענה זו אינה מבוססת על שום מקור והיא אינה עונה על השאלה במלואה. בנוסף לכך העובדה כי חלק מהתפקידים הדתיים, כגון הקרבת הקורבנות בשם העם וקבלת המנחות הועברו לקונסולים, רק מחזקת את השאלה.

על פי קורנל, אנו נשארים רק עם תשובה אפשרית אחת, והיא שתפקיד הרקס סקרורום היה קיים עוד לפני ייסוד הרפובליקה. בבסיס טענה זו עומדת העובדה כי המלכים האחרונים שלטו באופן טירני, כלומר תפסו את השלטון ולא ירשו אותו. ההסבר הוא שבתהליך החלפת השלטון, המלך הקודם לא חוסל אלא פשוט הוזז הצידה לתפקיד חסר כוח (רקס סקרורום), בעוד המלך החדש שלט פוליטית וצבאית. כאשר המלוכה הופלה, האבות המייסדים של הרפובליקה החליטו להשאיר את התפקיד על כנו, אך הציבו אותו תחת הפונטיפקס מקסימוס ומנעו ממנו כול כוח פוליטי. התאוריה המוצגת כאן היא שברומא בסוף המאה השישית התקיים שלטון מונרכי כפול, דבר שהיה נפוץ למדי באותה תקופה.

פסקאות 12-16. השלטון בתקופת המעבר.

Servius tullius.jpg

קורנל מציג תאוריה לפיה לפני שהרפובליקה הוקמה באופן רשמי, הייתה תקופת מעבר בה רומא נשלטה על ידי מגיסטראט (magistrate) בעל מינוי לכול החיים. מאצארינו (S.Mazzarino) טוען שסרוויוס טוליוס (Servius Tullius) היה אותו מגיסטראט, ושהתואר שלו היה מגיסטר פופולי (Magister populi) ולא רקס. תאוריה זו מבוססת על ההנחה כי מאסטארנה  (Mastarna) היא המילה האטרוסקית למגיסטר. למרות שקורנל מתייחס להנחה זו כספקולציה גרידא מפאת מחסור במקורות, הוא טוען שהתאוריה עצמה עדיין אפשרית ואף נותנת הסבר למוסד המאוחר יותר של דיקטטורה, שלפי קו מחשבה זה הוא גירסה מאוחרת יותר של השלטון המלוכני הנכנסת לתוקף רק במקרי חירום.

Pyrgi Tablets.jpg

כתבי הפירגי מספקים לנו השוואה מעניינת. בהתייחס ל-Thefaire Velianas נאמר כי למרות ששלטונו לא היה מוגבל בזמן, תוארו היה מגיסטראט רפובליקני. מכאן לטענת קורנל המסקנה המתבקשת וההגיונית היא שהטירנים אשר שלטו ברומא בסוף המאה שישית היו מאותו סוג של טירנים "פרוטו-רפובליקנים". טענה זו עולה בקנה אחד ומאשרת את הנאמר קודם לכן לגבי הרקס סקרורם. הרקס סקרורום הוא מלך שהוזז הצידה (reductio ad sacra) לתפקיד סמלי ובעל אחריות על תכנים דתיים מינורים, בעוד הטירן השתלט על התפקידים הדתיים בעלי כוח פוליטי. בהמשך, כאשר המלוכה הופלה, הרקס סקרורום הושאר על כנו אך הוצב תחת הפונטיפקס מקסימוס ונאסר עליו להחזיק משרה פוליטית. ההשערה המתפרשת ממסקנות אלה היא שרומא בסוף המאה השישית הייתה למעשה מונרכיה כפולה בה מגיסטראט שולט לצד מלך מוחלש. למרות שהשערה זו איננה מבוססת על אף מקור ולא ניתן להוכיחה, היא ההסבר הטוב ביותר שיש לתפקיד הרקס סקרורום.


פרק 7. סיכום.

עמ' 236-238.


פסקאות 1-5. נפילת המלוכה.

Lars Porsena.jpg

(236-238) סביב שנת 500 לפנה"ס, התרחשה מהפכה שהובילה ליצירת הרפובליקה הרומית. יתכן ומשבר מקומי היה הזרז לכך, אך המהפכה השפיעה על כל איטליה הטירנית. הדמות המרכזית בהתרחשויות אלו היה לארס פורסנה (Lars Porsenna of Clusium). למרות אי הבהירות סביב השתלשלות האירועים וסביב תפקידו של פורסנה בנפילותו של טרקווין, ידוע לנו שפורסנה וצבאו יצאו למלחמה כנגד כל הלטינים, יתכן שבשלב מסויים אף כבשו את רומא, אך בסופו של דבר הובסו בקרב אריסיאה (Aricia)

עובדות אלו מגובות בקטע מתוך כתבי דיוניסיוס (Dionysius of Halicarnassus). מסופר על חייו של הטירן אריסטודמוס (Aristodemus) ששלט בעיר קומאי (Cumae). מכיוון שסיפור זה מסופר מנקודת מבט קומאירנית, קורנל טוען שניתן להיות בטוחים שהוא מבוסס על תיעודים יוונים ולא רומאים. הסיפור חשוב משום שהוא מספק לנו תאריך לקרב אריסיאה: 504 לפנה"ס. קורנל טוען שבמידה ותאריך זה ניתן על ידי המקורות היוונים של דיוניסיוס כפי שניראה שאכן קרה, והמסורת הרומית לגבי המתקפה של פורסנה על רומא נכונה, או אז הכרונולוגיה הסטנדרטית של תחילת הרפובליקה מקבלת אישור חד משמעי.

על פי קורנל לעובדה כי טרקווין היה אטרוסקי אין קשר לנפילת המלוכה. אין כול הוכחה לכך שסילוקו נעשה מתוך כוונה אנטי אטרוסקית. לא הייתה פגיעה במהגרים האטרוסקים וקשרי התרבות והמסחר בין אטרוריה לבין הרומאים נמשכו כסדרם. בנוסף, סמלי הכוח של המלוכה שיתכן והיו ממוצא אטרוסקי לא סולקו אלא הועברו לקונסולים. המאורעות הפוליטיים בתקופה זו לא נבעו ממאבק בין תרבויות. עם זאת נראה שהמעבר ממונרכיה לרפובליקה לא נעשה בצורה חלקה וייתכן שכלל אלימות ופילוג. ישנם סימנים להרס רב ברחבי רומא. (238) הרגיה, הקומיטיום (Comitium) והסנטומובונו (Sant'Omobono) נשרפו עד היסוד. פרט חשוב לגבי מקדש הסנטומובונו הוא שהמקדש לא נבנה מחדש ונשאר נטוש למעלה ממאה שנה. חשיבותה של עובדה זו היא בכך שהמקדש היה מיוחס למלוכה, ומכאן ניתן להבין ששרפת המקדש הייתה פעולה בעלת מטען אנטי מלוכני. מעשה זה מחזק את הרושם שהמהפכה הייתה מרד של האוליגרכיה כנגד הטירניה הפופוליסטית אשר ביססה את כוחה על תמיכה של העם, אך חשוב מכך, על תמיכה של הצבא. הפופולריות המשוערת של המלכים יכולה להסביר את חשיבותה של אספת הקנטוריות בחוקת הרפובליקה - האריסטוקרטיה נאלצה לקיים פשרות על מנת לרצות את הצבא, וביניהן חיזוק כוחה של האספה.

פסקאות 6-7. הקונסולט הכפול.

(238-239) השערה אחת בנוגע להיווצרות מוסד זה מבוססת על כתביו של דיוניסיוס (4.85.3). בהם הוא מרמז שהיו שני מפקדי צבא בכירים תחת פיקודו של המלך. קורנל טוען שניתן לשער כי מפקדים אלו הפילו את המלך וניכסו לעצמם את השלטון. השערה זו מספקת הסבר פשוט למוסד הקונסולט הכפול. למרות זאת קורנל טוען שבהעדר מידע מספק בנושא זה, לא ניתן לבטל את ההסבר המסורתי רק על סמך היות הקונסולט הכפול יחודי. יתכן שהקונסולט היה תוצאה של נסיבות ויתכן גם שהוא לא היה יחודי במידה שמייחסים לו. אפשרי כי מוסדות דומים התקיימו באותה תקופה ושימשו מודל למקימי הרפובליקה.

קישורים למקורות עתיקים.

פסטוס p. 347 L. תיאור הרגיה כביתו של המלך.

פסטוס p. 372 L. תיאור פעולותיו של הרקס סקרורום ברגיה.

ליוויוס 2.2.1. הכפפת הרקס סקרורום תחת הפונטיפקס מקסימוס.

ליוויוס 7.3.5. תיאור החוק הקדום הנוגע לדפיקת מסמר.

ליוויוס 40.42.8. איסור הרקס סקרורום להחזיק במשרה פוליטית.

דיוניסוס 7.3-11 חייו ומעשיו של אריסטודמוס.

דיוניסוס 4.85.3 אזכור שני מפקדי הצבא.

טבלאות הפירגי. טבלה ראשונה.

טבלאות הפירגי. טבלה שנייה.


קישורים נוספים.