הצגת המקור של הדף "קורנל 1995 327-344"

== רוני רשף  ==

327: 

<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">• ה</span>[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%94 <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">אמנסיפציא</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> של ה</span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Plebs <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">פלבס</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">: 
</span>

<br> o 1. בעיות כלכליות וחברתיות: קרקע ציבורית 

<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">
 במהלך שנות השיקום וההתרחבות שלאחר </span>[http://dante.udallas.edu/hutchison/Republic/gallic_sack.htm <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">הפשיטה הגאלית</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">, היו שינוים חברתיים ופוליטים. למרות שהוותה רק עיכוב קל בהתפשטות ובהתעצמות </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Ancient_Rome <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">רומא הקדומה</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">, הפער החברתי גדל מאוד בעקבותיה. על תקופא זו אין תיעוד רב, אך ידוע כי היה מתח פוליטי, שהגיע לשיאו בשנת 370 לפנה"ס. מוסדות רבים ששרדו איבדו את משמעותם הראשונית כשהחל לכתוב ההיסטוריון </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Quintus_Fabius_Pictor <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">פאביוס פיקטור</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">. 
</span>

<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">יחד עם זאת, חלק מהאירועים העיקריים ונושאי המאבק נשתמרו בכתב ובעל פה עד לימי ההיסטוריונים הרומיים הראשונים, אשר פרשו את האירועים מתוך מציאותם וכך עוותו אותה עד לבלי היכר. הם ניסו להחדיר הגיון לעובדות המסורתיות והפכו את הסיפור למודרני תוך שימוש בהנחות</span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Anachronism <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">אנכרוניסטיות</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">, אוצר מילים שונה וייחוס מנהיגי הפלבים הראשונים למשפחות </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Gracchi <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">Gracchi</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> ו-</span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Saturninus <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">Saturninus</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">. 
</span>

<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">328: המשבר של תחילת המאה הרביעית לפנה"ס עסק בנושאים קרובים לאלה שסביבם היו המשברים של המאות השניה והראשונה לפנה"ס. יש המניחים כי </span>הסיפורים הקדומים על מחלוקת בנושא ה[http://en.wikipedia.org/wiki/Ager_publicus Ager publicus] הם זיוף. זה לא וודאי, כיוון שקרקע וחובות היו נושא בעייתי באופן קבוע בעולם<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> ה</span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Greco-Roman_world <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">גראכו-רומי</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> ומאפיינים ספציפיים במשבר של המאה הרביעית גרמו לתהיות אצל היסטוריונים מאוחרים יותר, מה שמעיד על אמינות חלקית, לכל הפחות, של התיעוד. 
</span>

<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">נושא האדמא והחוב היה הענין העיקרי במשבר החברתי והפוליטי של המאה הרביעית לפנה"ס. הפרטים מעורפלים, אך ידוע כמעט בוודאות כי העשירים נכסו לעצמם שטחי אדמה נרחבים, בעוד שלאיכרים הפלבים היו שטחים מזעריים שלא הספיקו לפרנסתם, דבר אשר יצר תלות ו</span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Debt_bond <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">קשרי חוב</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> עם המעמד הגבוה. חשוב להדגיש כי עצמת המעמד השולט ודיכוי הפלבים הם פועל יוצא של המערכת שהתפתחה כתוצאה מהAger Publicus. מחקרו של </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Barthold_Georg_Niebuhr <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">Niebuhr</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> בתחילת המאה ה19 קבעה אחת ולתמיד כי התנועות שקר</span><span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">או ל</span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Agrarian_reform <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">רפורמה אגררית</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> לא עסקו בחלוקה מחדש של קרקע פרטית אלא רק של הAGER PUBLICUS. כיום זו הדעה הרווחת, מתחילת ה</span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Roman_Republic <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">רפובליקה</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> ועד לתקופת הגרכחים. הפלבים התנגדו לכך שהעשירים ביותר וה</span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Client_(ancient_Rome) <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">קליינטס</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> שלהם לקחו את הקרקע שהיתה נחוצה לקיומם. 
</span>

<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">במאבקם נקטו הפלבס בשני כיוונים. הראשון, קרקע שזה עתה נכבשה תחולק מחדש ותהפוך לרכוש פרטי (Assignatio viritana) כדי שלא תהיה מטרה לעשירים. שנית, הגבלת גודל הקרקע שיכול לנכס לעצמו </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Pater_familias <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">Pater Familias</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> והגבלת מספר החיות שיכולות לחיות עליה. זה אחד הסעיפים הראשיים של חקיקת </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Lex_Licinia_Sextia <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">Licinio Sextian</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> שבוצעה בשנת </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/367_BCE <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">367 לפנה"ס</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> חרף התנגדויות קשות. לפניה, אין עדות לפלבים שנמנעה מהם גישה לקרקע הציבורית, אך כנראה שזה מה שהיה בפועל. 
</span>

329: 

חקיקת <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">L</span><span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">ex Licinia הטילה קנסות על מי שעבר את גודל הקרקע הציבורית המותרת, ותו לא. היא לא עסקה בהשבת האדמות לבעלות המדינה או בחלוקתן לפלבס. זה ההבדל בינה לבין ה</span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Agrarian_law <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">חוק האגרארי</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> של </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Tiberius_Sempronius_Gracchus <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">טיבריוס גרכחוס</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">, וכן מאפיין</span> שמחזק את אמינותא. 

הדעה הרווחת היא שזו אחת הדוגמאות הראשונות, אם לא המוקדמת ביותר, של חוק המגביל את גודל האדמה הציבורית שאדם מנכס לעצמו. הפרטים המדויקים שנויים במחלוק<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">ת. </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Livy <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">ליווי</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> וא</span>חרים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Varro <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">Varro</span>] (<span style="background-color: rgb(255, 0, 255);">האם זה הווארו הנכון?<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">)</span></span> טוענים שהגבול <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">היה 500 </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Iugerum <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">יוגרה</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> לאדם. </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Appian <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">אפיאן</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> מוסיף שאסור לגדל עליה יותר ממאה </span>[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%94 <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">פרות</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> או חמש מאות חיות קטנות יותר, ושחלק מהעובדים בה חייבים להיות אנשים חופשיים (בניגוד לעבדים). נושא העבדים מתאים יותר למאה השניה לפנה"ס ולא למאה הרביעית לפנה"ס</span>, לכן יש חשד לאנכרוניזם. יכול להיות שאלה תיקונים של החקיקה המקורית. 

כבר בתחילת המאה הרביעית לפנה"ס, היו לרומא שטחים גדולים של AGER PUBLICUS. אין בידינו מספר מדויק, אך משערים שמהטריטוריא ש<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">ל </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Veii <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">Veii</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> כחצי או 2/3, כלומר 112000 או 150000 יוגרה היו קרקע ציבורית. מנתונים אלה אפשר להניח שלחלק מהאנשים היתה קרקע ציבורית גדולה מ500 יוגרה. סביר להניח שזה גבול הקרקע שנקבע במאה הרביעית לפנה"ס, ובימי טיבריוס גרכחוס, כשאנשים חרגו בכמה אמות מידה מהגבול הזה, שכבר נהיה עתיק, הרפורמה האגרארית שלו והדרישה לחזור לגבול זה גרמה להיסטריה בקרב מחזיקי הקרקעות הללו. השערה זו </span>תואמת את מטרת הרפורמה- לחלק קרקעות רבות לעניים. 

330: 

o 2. בעיות כלכליות וחברתיות: משבר החוב. 

<br> בעיה קשה של הפלבס ואחד הנושאים <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">העיקרים שסביבו היתה מחלוקת בנוגע לחוקי LICINIO SEXTIAN היא החוב. חוב היה תוצאה ישירה של עוני ומחסור בקרקע, וגרם לפלבס רבים לרדת לדרגה של כמעט-עבדים. המטרה העיקרית של קשר חוב (</span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Nexum <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">נקסום</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">) הייתה לספק עובדים לבעלי קרקעות גדולות. ניתן להסיק מכך שלא היה מקור אחר לכוח עבודה זול. 
</span>

<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">אמנם, הייתה קיימת ברומא הקדומה גם </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Chattel_slavery <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">Chatell slavery</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">, ו</span>כנראה גם שכירים, אך אלה היו רק חלק קטן מ<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">כוח העבודה</span>, שרובו היה אנשים שקשורים בקשר חוב לעשירים בעלי האדמות. אם נוסיף לזה את העובדה שרוב הקרקע הציבורית הייתה בידי העשירים ומקור הכוח שלהם, הקשר בין קרקע ציבורית לנקסום ברור. כתוצאה מכך שרק קבוצה מצומצמת של [http://en.wikipedia.org/wiki/Aristocracy_(class) <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">אריסטוקרטים</span>] החזיקה ברוב הקרקע, יותר ויותר <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">איכרים</span> נהיו נקסום, מכיוון שלא יכלו לעבוד את הקרקע הציבורית לתועלתם האישית. הם עבדו בשביל <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">פטרונים</span> או <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">הקליינטים</span> שלהם בכפיה ובלית ברירה. 

למרות שהשפעת הפלישה זניחה בטווח הארוך, ליווי טען שהפלישה הגאלית החריפה את המצב של האוכלוסיה החלשה, שהייתה כבר על גבול הרעב. למעשה, הגאלים בזזו והחריבו את שדותיהם של העניים במשך מספר חודשים ולכן לא הותירו להם ברירה מלבד להכנס לקשר חוב, כדי לא לסבול מחרפת רעב. 

בעיה זו הייתה רחבת היקף ופגעה באזרחים רבים. לפי ליווי, הטריבונים של שנת 380 התלוננו כי מעמד אזרחי אחד נהרס על ידי השני.( 331: ) משבר החוב גרם גם לסיפור של <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">MARCUS MANLIUS CAPITOLINUS</span> , שמנע מהGAULS לפלוש לקפיטול ואחר כך נזרק ממנו אל מותו בשנת 384, באופן אירוני. פרטי הסיפור אודותיו מעורפלים ולא אמינים. ידוע בוודאות כי הייתה איזושהיא UPHEAVAL, ומנליוס היה דמות היסטורית, שזכה לתמיכה רחבה מהפלבס כי שילם את חובותיהם מכספו האישי. הוא היה הפטריק הראשון שלחם למעם מטרותיהם, לפי ליווי. 

העלמתו של מנליוס לא פתרה את משבר החוב, שהמשיך גם בשנים הבאות ובעיקר בשנים <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">380</span>, <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">378</span>&nbsp; לפנה"ס. בשנה זו, לפי ליווי, החלה להבנות <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">חומת העיר</span>, ולשם כך נגבו מיסים שהחמירו את חובותיהם של הפלבס. קשה לדעת כמה נכונה הצהרה זו, אך ידוע שנדרש לבניתה כוח אדם רב, שכן האבנים נלקחו ממקום המרוחק כ- 15 ק"מ מרומא והיא הייתה עבה וגבוהה מאוד יחסית. קורנל מניח כי שעות העבודה שנדרשו לשם הבאת מאות אלפי האבנים, סיתותן והנחתן הן לפחות חמש מליון שעות עבודה. 

לא ידוע מי סיפק את כוח העבודה לפרויקט זה או כיצד הוא אורגן. ליווי מציין מסים וחוזים CONTRACTS צנסוריאלים, אך יתכן שהוא חוטא באנכרוניזם. סביר יותר להניח שהשלטון השתמש בכוח העבודה של האזרחים הרומיים כסוג של מס או שירות צבאי וחתם על חוזים רק עם אנשי מקצוע ומהנדסים, אשר יתכן כי חלקם באו מחוץ לרומא. אם ליווי צודק והעבודה בוצעה על ידי מנהלי עבודה עצמאיים, לא ידוע מהיכן השיגו את כוח האדם. במצב כזה מנהלי העבודה היו היחידים שהרוויחו מפרויקט ממשלתי ממומן זה. הפלבס לא הרוויחו כלום מעבודה כזו, אלא אם כן היא כללה חלוקה מחדש של משאבים (332: ) באמצעות שכר כלשהוא על עמלם. אם ליווי צודק, בנית החומה החמירה את מצב האוכלוסיה החלשה. 

נושא החוב היווה עילה לוויכוחים רבים בחקיקה הLICINIO SEXTIAN בשנת 367 לפנה"ס. לפיה, כותב ליווי, הריבית תחושב לפי סכום ההלוואה, והשארית תוחזר בשלושה תשלומים שנתיים. אם זה נכון, היה זה אחד השלבים הראשונים להקל על השבת חוב. בעשורים הבאים יש תיעוד להגבלות על גובה הריבית ועל תנאי השבת הלוואה. בשנת 344, ליווי מתעד עונשים חמורים על מלווים בריבית USURERS??, שנתיים לאחר מכן, בן משפחת לקס גנוציה אחד אוסר ריבית לחלוטין, חוק שהתקיים במשך מאות בשנים אך נאכף רק לעיתים רחוקות. תמיד היו עיסקאות 'מתחת לשולחן' של אנשים נואשים ואנשים שידעו לנצל זאת היטב. בשנת 352 לפנה"ס, ליווי מתעד הקמת מערכת של פשיטת רגל ומשכנתאות בהשגחת 5 אנשים, 2 פטריקים ו3 פלבס. 

חלק מהפרטים על הנסיונות להקל על אנשים בעלי חוב הם אנאכרוניסטים, אך ללא ספק בוצעה חקיקה רבה שנועדה להקל בנושא זה. יכול להיות שנחקקו גם חוקים בנוגע לקשר חוב, אך גם אם היו כאלה, קשה הרבה יותר לאכוף אותם. נקסום המשיך להתקיים כמוסד (ליווי), אך בשנת 326 לפנה"ס הוא בוטל באופן רשמי על ידי בן משפחת <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">לקס פואטליה</span>. 

<br> 

<br> 

<br> 

<br> 

<br> 

<br> 

*המשך:<br>

<br> 

340: <br>4.עליית הנוביליטי(אצילים): <br>חוקי ליקיניו סקסטאס שינו את המבנה הפוליטי של המדינה הרומית; בכך שהפסיקו את סוגי האפליה נגד הפלבים, גרמו החוקים לחלוקת האוכלוסיה לשתי קבוצות, הפטריקים וכל יתר האזרחים, שנכנסו תחת הקטגוריה 'פלבס'. חלוקה זו היא התוצאה ולא הסיבה למאבק על החוקים. תוצאה פרדוקסלית נוספת היא שהפלבס איבדו את זהותם המהפכנית וכל מוסדותיהם נהיו נחלת הכלל. הטריבונט וה<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">Aedileship</span> נהיו המקבילה של מגיסטרט התחלתי, וכולם פרט לפטריקים יכלו להתמודד למשרות אלה, אשר התמנו אליהם במיוחד אצילים צעירים שהתייחסו אליהם כשלב בסולם הדרגות אל משרת הקונסול.<br>מאחר ומשרות אלה כבר לא הצריכו פסילה מפרו מגיסטרטים, הן חדלו להיות האופוזיציה המאורגנת והאנשים שהחזיקו בהן כבר לא חשו חובה לפעול לטובת העניים. מועצת הפלבס (concilium plebis) הוטמעה במועצת העם (<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">comitia populi</span>) והחלטותיה (<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">plebiscita</span>) נהיו לבסוף מקבילות לחוקים (<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">leges</span>). שני המונחים מופיעים באופן שניתן להחלפה, גם במקורות העתיקים וגם במסמכים רשמיים משלהי הרפובליקה. ושוב, התוצאה לא הייתה שהפלבס קיבלו חרות לחוקק לטובת האינטרסים שלהם, אלא שהמוסדות הפלביים נהיו מנגנון נוח לחקיקה שקודמה על ידי האצולה. <br> 

<br> 

341: מטרת הרפורמה של 367 לפנה"ס הייתה לבטל את המגבלות האזרחיות מהם סבלו הפלבס, יותר מאשר לבטל את הפריבילגיות מהם נהנו הפטריקים. למעשה, שמרו האחרונים על יוקרתם והרבה מזכויותיהם הפוליטיות, אשר פחתו בהדרגה במהלך מאתיים השנים הבאות אך מעולם לא בוטלו לגמרי. זאת ועוד, בכל שנה, מספר מצומצם של שבטים פטריקים הצליחו לתבוע את הזכות לאחת מהקונסוליות עד למאה השניה לפנה"ס. אך המונופול שלהם על משרות מפתח ציבוריות הסתיים בשנים שלאחר הרפורמה. הדיקטטור הפלבי הראשון מונה בשנת 356 לפנה"ס, וקנסור פלבי מונה בשנת 351 לפנה"ס.<br>בשנת 339 לפנה"ס חוקק הדיקטטור <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">Q.Publilius Philo</span> שלושה חוקים חשובים, ה<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">Legas Publiliae</span>. 

*הראשון, על שלושה מהקנסורים להיות פלבים. <br>* השני, החלטת הפלבס מחייבת את העם.<br>* השלישי, אישור האבות (<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">auctoritas patrum</span>) ינתן לפני שחוק מגיע להצבעה של האסיפה ולא לאחר מכן. <br>זכות הפטריקים להטיל סנקציה על החלטות העם לפני שאלה נהיו חוקים הייתה, ככל הנראה, נשק רב עצמה באמתחתם. <br>

לא ידוע בוודאות כמה חופש נתנו החוקים האלה לעם לחוקק חוקים, או מה הייתה מהות 'אישור האבות'. היכולת לבטל חוק לפני שהוא הובא להצבעה יעילה יותר מהזכות להטיל סנקציה על החלטה שכבר קיבלה את תמיכת רוב העם. כנראה שה auctoritas partum היה אישור לכך שאין בחוק בעיות טכניות, ובמיוחד שאין בו פגמים דתיים (המילה auctoritas קשורה באופן אטימולוגי ל<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">augury</span>, ומרמזת על סמכות דתית). החוק לעיל הוריד את אישור האבות לעניין רשמי בלבד, וקבע שיש לבדוק האם בחוק קיימים פגמים דתיים לפני שהוא מתקדם להצבעת העם. זה ביטל את כוח הפטריקים להפוך החלטה בגלל פגם טכני. <br>זכות האבות היא מישור אחד של הילה דתית שעטפה את הפטריקים. לפי האמונה, האלים היו קרובים אליהם במיוחד, ולכן הייתה להם שליטה מוחלטת על מוסדות דת רבים והם שלטו בכמורה הראשית. השינוי בהרכב 342: הוועדה לתפקידים קדושים (<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">decemviri sacris faciundis</span>) בשנת 367 לפנה"ס היה הנסיון הראשון לשבור את המונופול של הפטריקים. השלב השני התרחש בשנת 300 לפנה"ס, כשמשאל עם (<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">Lex Ogulnia</span>) קבע שתהיה חלוקת כוח במשרות הכמורה הבכירות. ארבעה פלבים נתווספו לארבעת ה<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">פונטיפקסים</span> הקיימים, וחמישה פלבים נוספו לארבעת האוגורים הקיימים (<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">augurs</span></span>), כשנפטר אחד הפלבס, החליף אותו פלבס אחר וכשנפטר אחד הפטריקים, החליפו פטריק. יחס זה (4:4, 4:5) נשמר עד סוף הרפובליקה. בסוף הרפובליקה, לפטריקים היה מונופול רק על משרות זוטרות בכמורה או שרידים מיושנים (למשל, <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">רקס סקרורום</span>).<br>רפורמות כהורדת 'זכות האבות' לעניין רשמי בלבד, וחלוקת כוח בתפקידי הכמורה השונים, הן חלק משינוי פוליטי מאריסטוקרטיה על בסיס לידה (הפטריקים) לאוליגרכיה תחרותית שיוקרתה הייתה תלויה במשרות פוליטיות ולידה (למשל, צאצא של פוליטיקאי דגול). האריסטוקרטיה החדשה הזו, שנקראת נוביליטאס, הכילה פטריקים ופלבאים כאחד, כתוצאה טבעית של חלוקת המשרות בין שני המחנות, חלוקת הכוח המתוארת.<br>ניתן ללמוד על אופי הנוביליטאס, שעלה כתוצאה מהרפורמות של שנת 367 לפנה"ס, מניתוח של הפאסטי בשנים הבאות. מהן אפשר ללמוד כי המרוויחים מהרפורמה הם קבוצה מוגדרת של מנהיגים פלבאים ומעגל מצומצם של פטריקים שתמכו בהם וקיבלו משרות בכירות בהתאם. <br>נצחון 'מפלגת המרכז' הזו, כפי שכונתה, בא על חשבון יתר הפטריקים, שחלקם נעלמו מהמפה הפוליטית לעד. אף לא אחד משמונה עשר הפטריקים שהיו קונסולים בשנים 370-367 לפנה"ס מונו בשנית למשרת הקונסול. גנטס שכיכבו בראשית המאה הרביעית לפנה"ס נזרקו למדבר הפוליטי לזמן רב, חלקם לנצח. <br> 

<br> 

343: <br>תוצאה חשובה של המצב החדש היתה ששתי הקבוצות שיצרו את האצולה הפטריקית-פלבאית לא היו מסוכסכות אלא להיפך, היו קשורות זו לזו כתוצאה ממערכת חלוקת הכוח אליה השתייכו. ראוי לציון הליך ההצבעה הקבוצתית של הבחירות לקונסולאט. יחידות ההצבעה, הקנטוריות, הודיעו כל אחת בתורה על שני השמות שבחרה. ברגע בו קיבל מועמד את קולות רוב הקנטוריות (97 מתוך 193), הוא נבחר. התהליך המשיך עד שמועמד נוסף קיבל 97 קולות, ואז התפזרה האסיפה, איש איש לביתו. הבעיה היא, שמאחר ולכל קנטוריה היו שתי הצבעות, הסך הכולל של הקולות הוא 386 ולא 197. כלומר, אם לאנשים הייתה בחירה חופשית בין המועמדים, יכול להיות שדווקא המועמד שבמקום השלישי יקבל יותר קולות מאחד מהם או משניהם. <br>כיצד ניתן להסביר תופעה זו? בשלהי הרפובליקה, ההשפעה הייתה שכח ההחלטה היה, למעשה, אצל הקנטוריות העשירות שהצביעו ראשונות. אך זו לא הייתה הכוונה. סביר יותר להניח שההסבר נעוץ במערכת חלוקת העצמה שקמה בשנת 342 לפנה"ס. מאז, הבחירות לקונסולאט לא היו פתוחות, אלא נבחר מועמד פטריקי אחד ומועמד פלבאי אחד, לכהן במשרה במהלך השנה הבאה. לכן, בהתאמה, הצביעה כל קנטוריה לאחד המועמדים הפטריקים ולאחד המועמדים הפלבאים. <br> 

<br> 

תוצאה בלתי נמנעת הייתה בריתות פוליטיות בין מועמדים פטריקים לפלבאים, אשר למען טובתם המשותפת איחדו את המשאבים שלהם במסעות בחירות משותפים. מהפאסטי ניתן להסיק כי פעמים רבות, קונסולים של שנה מסוימת היו בעלי ברית פוליטיים. מופיע תיעוד רווח של זוגות שהתמנו ביחד למשרת הקונסול במשך שלוש פעמים. <br>השילובים הפטריקים פלבאים הללו הם תוצאה של הרפורמות של המאה הרביעית לפנה"ס. הם גם מספקים הסבר לעליה בשימוש במשאלי עם. לפני ה<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">Lex Hortensia</span>&nbsp; (287 לפנה"ס), משאלי עם התבצעו בכפוף לאישור פטריקי או סנטורי. על מנת שיהיו מחייבים, משאלי העם נדרשו לתמיכת הפטריקים והפלבאים כאחד. אפשר להבין את רצף משאלי העם אם הם דנו בנושאים שהיו לתועלת, ובתמיכת האצולה הפטריקית-פלבאית החדשה.<br> 

<br> 

344: <br>אין זה מקרה שהרבה ממשאלי העם הנידונים היו לטובת האצולה ולעיתים קרובות עסקו בהרחבת עקרון חלוקת הכוח. החקיקות החשובות ביותר היו ה<span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">Lex Ogulnia</span> (300 לפנה"ס), <span style="background-color: rgb(255, 102, 0);">Lex Ovinia</span> (לפני 318 לפנה"ס), Lex Genucia (342 לפנה"ס), וחוקי ליקיניו סקסטאס עצמם. הפטריקים שהתנגדו נדחקו לשוליים, בעוד שהטריבונט, שהפך במהרה לשלב של אצילים צעירים ושאפתנים, נהיה כלי במדיניות האצולה(?).&nbsp; משאלי העם נהיו הצורה הרגילה לחוקק חוקים, שהציעו הטריבונים מטעם הסנאט. לפי השקפה זו, הסירו חוקי הLex Hortesia את שרידי העיכוב הפטריקי, אך שמרו על תהליך החקיקה בידי האצולה. מלבד אִפשור חקיקה קיצונית פופולרית, מסמנת הLex Hortensia את נצחון האוליגרכיה הפטריקית פלבאית. 

<br> 

<br>