הבדלים בין גרסאות בדף "רון ברק - השפה של ה-RGDA"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
 
שורה 3: שורה 3:
 
== הלטינית  ==
 
== הלטינית  ==
  
ככלל, שפתה של ה-RGDA נעדרת מבנים סיפרותיים מסוגננים וכראוי לכתובת חרוטה היא חסכנית במלים ומשתמשת בסגנון ספרותי אלגנטי ופשוט.<ref>Arthur E. Gordon, "Notes on the 'Res Gestae' of Augustus," ''California Studies in Classical Antiquity'', 1 (1968), pp. 127, 137-138.</ref> [http://en.wikiquote.org/wiki/Suetonius#Augustus Suetonius] כותב שאוגוסטוס "השתדל במיוחד להביא את מילותיו בצורה הברורה ביותר."<ref>http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Suetonius/12Caesars/Augustus*.html: פרק 86.1.</ref> סגנונה ולשונה של הכתובת מדגיש את מרכזיותו של אוגוסטוס במדינה הרומית: השימוש בגוף ראשון והשימוש החוזר והמודגש בשם התואר meus כאשר השימוש בו נדחה כדי לתת לו משקל רב יותר, למשל בפסקה 5.2 impensa et cura mea "על חשבוני וביוזמתי שלי."<ref>וגם: 3.3, 4.3, 9.2, 10.1, 11, 14.1, 15.1, 16.1, 17.1, 17.2, 18, 20.1, 20.3, 21.1, 21.3, 24.2, 34.2.</ref> לשונה האישית של הכתובת ממסכת את החידוש המהפכני בביטוי "הצבא שלי"<ref>exercitus meus בפסקה 30.2.</ref> ו"הצי שלי."<ref>classis mea בפסקה 26.4.</ref> תאורו של אוגוסטוס את חיילי לגיונותיו כ"חיילים שלי" אינו בעייתי בהתחשב ביחס האישי הקרוב שבין חיילים ומפקדם, אך להרחיב את היחס הזה לצבא ולצי הרומי כולו מראה בבירור את שליטתו של אוגוסטוס בכוחות הלוחמים.<ref>Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 25.</ref> במהלכו של פרק יחיד אנו רואים כיצד ההישגים הייחודיים של הצבא תחת אוגוסטוס בכיבוש אזורים חדשים של העולם משנים אותו מ"צבאו של העם הרומי" (30.1)<ref>populi Romani exercitus</ref> ל"צבא שלי" (30.2).<ref>exercitus meus</ref> בדומה, תאור יחסיו האישיים של אוגוסטוס עם מלכים זרים ומשלחות לרומא עובר שינוי במשך הטקסט כאשר תחילה מתאר זאת אוגוסטוס כ"ידידות איתי ועם העם הרומאי" (26.4)<ref>amicitiam meam et populi Romani</ref> אחר כך נוקט בביטוי מקובל יותר "ידידות של העם הרומי" (29.2)<ref>amicitiam populi Romani</ref> ולבסוף בביטוי המעורפל "הידידות שלנו" (32.2).<ref>amicitiam nostram</ref> תפקידו המסורתי של הסנאט בטיפול במשלחות זרות מועלם לחלוטין ואפילו ה-[http://en.wikipedia.org/wiki/SPQR populus Romanus] מקבל תפקיד משני לשחקן העיקרי, אוגוסטוס.<ref>Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 25.</ref> <br>אוגוסטוס בורר את מילותיו בזהירות כדי לתאר את מקומו במערכת המדינה הרומית: הוא משתמש במדויק בביטויים מוכרים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Senatus_consultum_ultimum senatus consultum ultimum] או [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%98#.D7.94.D7.98.D7.A8.D7.99.D7.90.D7.95.D7.9E.D7.95.D7.95.D7.99.D7.A8.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.94.D7.A8.D7.95.D7.9E.D7.99.D7.9D טריאומווירט] בהתייחסו למוסדות פוליטיים ובכך משלב את הקריירה הפוליטית שלו במערכת המדינית הרומית.<ref>Henry Bardon, ''Les Empereurs Et Les Lettres Latines D'auguste À Hadrien'' (Paris: Les Belles Lettres, 1968), p. 56.</ref> בניגוד לכך, בשיא הכתובת מפתיע אותנו אוגוסטוס בסטיה מהדפוס המוכר של [http://he.wikipedia.org/wiki/SPQR senatus populusque Romanus] המופיע ארבע פעמים בכתובת ומחליפו ב-senatus et equester ordo populusque Romanus (35.1)<ref>הסנאט, מעמד האבירים והעם הרומי.</ref> כדי להבהיר כמה השתנתה החברה הרומית בהנהגתו של אוגוסטוס "אביהם" ה- [http://en.wikipedia.org/wiki/Pater_Patriae pater patriae].
+
ככלל, שפתה של ה-RGDA נעדרת מבנים ספרותיים מסוגננים וכראוי לכתובת חרוטה היא חסכנית במלים ומשתמשת בסגנון ספרותי אלגנטי ופשוט.<ref>Arthur E. Gordon, "Notes on the 'Res Gestae' of Augustus," ''California Studies in Classical Antiquity'', 1 (1968), pp. 127, 137-138.</ref> [http://en.wikiquote.org/wiki/Suetonius#Augustus Suetonius] כותב שאוגוסטוס "השתדל במיוחד להביא את מילותיו בצורה הברורה ביותר."<ref>http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Suetonius/12Caesars/Augustus*.html: פרק 86.1.</ref> סגנונה ולשונה של הכתובת מדגיש את מרכזיותו של אוגוסטוס במדינה הרומית: השימוש בגוף ראשון והשימוש החוזר והמודגש בשם התואר meus (שלי) כאשר השימוש בו נדחה כדי לתת לו משקל רב יותר, למשל בפסקה 5.2 impensa et cura mea "על חשבוני וביוזמתי שלי."<ref>וגם: 3.3, 4.3, 9.2, 10.1, 11, 14.1, 15.1, 16.1, 17.1, 17.2, 18, 20.1, 20.3, 21.1, 21.3, 24.2, 34.2.</ref> לשונה האישית של הכתובת ממסכת את החידוש המהפכני בביטוי "הצבא שלי"<ref>exercitus meus בפסקה 30.2.</ref> ו"הצי שלי."<ref>classis mea בפסקה 26.4.</ref> תאורו של אוגוסטוס את חיילי לגיונותיו כ"חיילים שלי" אינו בעייתי בהתחשב ביחס האישי הקרוב שבין חיילים ומפקדם, אך להרחיב את היחס הזה לצבא ולצי הרומי כולו מראה בבירור את שליטתו של אוגוסטוס בכוחות הלוחמים.<ref>Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 25.</ref> במהלכו של פרק יחיד אנו רואים כיצד ההישגים הייחודיים של הצבא תחת אוגוסטוס בכיבוש אזורים חדשים של העולם משנים אותו מ"צבאו של העם הרומי" (30.1)<ref>populi Romani exercitus</ref> ל"צבא שלי" (30.2).<ref>exercitus meus</ref> בדומה, תאור יחסיו האישיים של אוגוסטוס עם מלכים זרים ומשלחות לרומא עובר שינוי במשך הטקסט כאשר תחילה מתאר זאת אוגוסטוס כ"ידידות איתי ועם העם הרומאי" (26.4)<ref>amicitiam meam et populi Romani</ref> אחר כך נוקט בביטוי מקובל יותר "ידידות של העם הרומי" (29.2)<ref>amicitiam populi Romani</ref> ולבסוף בביטוי המעורפל "הידידות שלנו" (32.2).<ref>amicitiam nostram</ref> תפקידו המסורתי של הסנאט בטיפול במשלחות זרות מועלם לחלוטין ואפילו ה-[http://en.wikipedia.org/wiki/SPQR populus Romanus] מקבל תפקיד משני לשחקן העיקרי, אוגוסטוס.<ref>Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 25.</ref> <br>אוגוסטוס בורר את מילותיו בזהירות כדי לתאר את מקומו במערכת המדינה הרומית: הוא משתמש במדויק בביטויים מוכרים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Senatus_consultum_ultimum senatus consultum ultimum] או [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%98#.D7.94.D7.98.D7.A8.D7.99.D7.90.D7.95.D7.9E.D7.95.D7.95.D7.99.D7.A8.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.94.D7.A8.D7.95.D7.9E.D7.99.D7.9D טריאומווירט] בהתייחסו למוסדות פוליטיים ובכך משלב את הקריירה הפוליטית שלו במערכת המדינית הרומית.<ref>Henry Bardon, ''Les Empereurs Et Les Lettres Latines D'auguste À Hadrien'' (Paris: Les Belles Lettres, 1968), p. 56.</ref> בניגוד לכך, בשיא הכתובת מפתיע אותנו אוגוסטוס בסטיה מהדפוס המוכר של [http://he.wikipedia.org/wiki/SPQR senatus populusque Romanus] המופיע ארבע פעמים בכתובת ומחליפו ב-senatus et equester ordo populusque Romanus (35.1)<ref>הסנאט, מעמד האבירים והעם הרומי.</ref> כדי להבהיר כמה השתנתה החברה הרומית בהנהגתו של אוגוסטוס "אביהם" ה- [http://en.wikipedia.org/wiki/Pater_Patriae pater patriae].
  
 
== היוונית  ==
 
== היוונית  ==
  
כפי שתואר ב[http://amitay.haifa.ac.il/index.php/%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%A7_-_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94-RGDA_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%AA#.D7.9B.D7.AA.D7.95.D7.91.D7.AA_.D7.94-RGDA_.D7.91.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.91.D7.99.D7.A0.D7.A7.D7.99.D7.95.D7.AA חלק אחר], נראה שהגרסה היוונית שהופצה לאנקירה ולאפולוניה נוצרה באופן מרכזי. השימוש במילה גירסה הינו מכוון, כיוון שאין מדובר בתרגום מילולי ליוונית של המקור הלטיני.<ref>טבלה של ההבדלים בין הלטינית והיוונית: Augustus and John Scheid, Res Gestae Divi Augusti: Hauts Faits Du Divin Auguste (Paris: Belles Lettres, 2007), pp. xxx-xxxiv.</ref> המחקר המודרני מניח שהתרגום בוצע במזרח היווני ולא ברומא.<ref>James N. Adams, ''Bilingualism and the Latin Language'' (Cambridge: Cambridge Univ. Press, 2003), p. 471.</ref> למרות שניכר שחלקים מהתרגום הושפעו מאד מהמקור הלטיני, ייתכן והדבר מכוון כדי לשוות לכיתוב היווני נופך לטיני. <br>אין ספק שהשימוש ביוונית מיומן יותר מתרגומים של החלטות סנאט ואף משתמש באוצר מלים עשיר יותר.<ref>Stephen Mitchell, ''Requisitioned Transport in the Roman Empire: A New Inscription from Pisidia'' (1976), pp. 109-110.</ref> לעתים התרגום היווני מדייק יותר מהמקור הלטיני, למשל בתרגום המילה הלטינית populus כ"עם" ולא כ"אזרחים" כדי להבדיל בין ה-populus Romanus ובין עמים אחרים (26.4).<ref>Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 26.</ref> לא רק שהכיתוב היווני אינו תרגום מילה-במילה של המקור הלטיני, אלא אף נראה שהיוונית שונתה כדי להיות מובנת יותר לקורא הפרובינציאלי ובמקרים מסויימים אף שונתה כדי להתאים לציפיותיו.<ref>A. E. Cooley, "The publication of Roman official documents in the Greek East" in K. Lomas, R.D. Whitehouse and J.B. Wilkins (eds) ''Literacy and the State in the Ancient Mediterranean (Accordia Specialist Studies on the Mediterranean 7)'' (2007), pp. 210-213.</ref> <br>כדי להקל על ציבור שאינו מכיר את הטופוגרפיה או מוסדותיה של העיר רומא, נתונים מסויימים פושטו, וניתנו הסברים שאינם במקור הלטיני, כשלעיתים הושמטו פרטים מסויימים בתרגום. לדוגמה, במקום לתרגם את מילותיו של אוגוסטוס ולהזכיר את תיקון כל הגשרים על ה-[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94 via Flaminia] למעט [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Augustus/Res_Gestae/4*.html#note88 המולובי והמינוקי] בשמם, בתרגום ביוונית כתוב "כל הגשרים על הדרך למעט שני גשרים שלא נזקקו לתיקון" (20.5).<ref>David N. Wigtil, "The Translator of the Greek Res Gestae of Augustus," ''American Journal of Philology'', 103.2 (1982), p. 192.</ref> ה-[http://en.wikipedia.org/wiki/Curia_Julia curia Iulia] הפכה פשוט ל"לשכת המועצה" (34.2, 35.1), ובפישוט נוסף, ה-[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%A1 pontifices] הפכו לכהנים והבתולות הוסטליות לכוהנות (11, 12.2).<ref>Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 27.</ref> שמות של אלים רומאיים ניתנים במקבילותיהם היווניים או מוסברים בסוגריים (11.1, 13.1, 19.1, 19.2, 2.נספח). משמעות חג ה- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94 Ludi Saeculare] והכבוד שניתן לאוגוסטוס במתן ה-[http://en.wikipedia.org/wiki/Civic_Crown corona civica] מתורגמים ומוסברים שניהם בתרגום היווני (22.2).<ref>דוגמאות נוספות ב- Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), pp. 27-28.</ref> <br>ההבדל הבולט ביותר בין שתי השפות הינו בכותרת: בעוד שהמקור הלטיני מדגיש את כיבוש העולם בידי אוגוסטוס והתועלת שהביא לעם הרומי rerum gestarum divi Augusti, quibus orbem terra[rum] imperio populi Rom[a]ni subiecit, et impensarum, quas in rem publicam populumque Romanum fecit (השגיו של אוגוסטוס האלוהי, בהם כפף העולם לשלטונו של העם הרומי, וההוצאות שהוציא למען המדינה והעם הרומיים) ומסר אימפריאליסטי זה ניכר ביתר ה-RGDA, בתרגום היווני הכותרת קצרה בהרבה, אינה מזכירה את כיבושיו של אוגוסטוס, ומותירה האפשרות שמעשי המתת של אוגוסטוס ניתנו גם לפרובינקיות ולא רק לרומי "מתורגמים וחרוטים מתחת מעשיו ומעשי המתת של האל אוגוסטוס."<ref>Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 28.</ref> בדרך זו מכוון החלק הבולט ביותר לפירוש שונה של הכתובת כולה ומנסה שלא לפגוע ברגשותיהם של הקוראים המקומיים במקומות כמו אניקרה, שרק לאחרונה הוכנסו תחת שלטון רומי ישיר. המסר האימפריאליסטי ממותן גם במקום אחר, כאשר אוגוסטוס מסביר את משמעות סגירת דלתות מקדש יאנוס, הסברו משקף את האידיאולוגיה השלטת שה-[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%99 pax Augusta] משמעו שלום הבא בעקבות נצחון צבאי. מאידך, התרגום היווני משמיט את הביטוי התוקפני parta victoriis pax (שלום שהושג על ידי נצחונות, 13.1). <br>לבסוף, העובדה שבתרגום היווני נפלו מספר שגיאות בפירוש המקור הלטיני תומכת בהנחה שהתרגום נעשה במזרח ההלניסטי ולא ברומא. בדווחו על תוצאות [http://en.wikipedia.org/wiki/Census#Rome המפקדים], שלא מדעת מקעקע התרגום היווני את התגאותו של אוגוסטוס על כך שהגדיל את האזרחות הרומית בהתמדה מ- 4,'''063''',000 דרך 4,233,000 ועד ל- 4,937,000, בכך שתירגם בטעות את מספר האזרחים בקנסוס הראשון כ- 4,'''603''',000 (8.2-8.4).<ref>David N. Wigtil, "The Translator of the Greek Res Gestae of Augustus," ''American Journal of Philology'', 103.2 (1982), p. 192.</ref> <br>
+
כפי שתואר ב[http://amitay.haifa.ac.il/index.php/%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%A7_-_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94-RGDA_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%AA#.D7.9B.D7.AA.D7.95.D7.91.D7.AA_.D7.94-RGDA_.D7.91.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.91.D7.99.D7.A0.D7.A7.D7.99.D7.95.D7.AA חלק אחר], נראה שהגרסה היוונית שהופצה לאנקירה ולאפולוניה נוצרה באופן מרכזי. השימוש במילה גרסה הינו מכוון, כיוון שאין מדובר בתרגום מילולי ליוונית של המקור הלטיני.<ref>טבלה של ההבדלים בין הלטינית והיוונית: Augustus and John Scheid, Res Gestae Divi Augusti: Hauts Faits Du Divin Auguste (Paris: Belles Lettres, 2007), pp. xxx-xxxiv.</ref> המחקר המודרני מניח שהתרגום בוצע במזרח היווני ולא ברומא.<ref>James N. Adams, ''Bilingualism and the Latin Language'' (Cambridge: Cambridge Univ. Press, 2003), p. 471.</ref> למרות שניכר שחלקים מהתרגום הושפעו מאד מהמקור הלטיני, ייתכן והדבר מכוון כדי לשוות לכיתוב היווני נופך לטיני. <br>אין ספק שהשימוש ביוונית מיומן יותר מתרגומים של החלטות סנאט ואף משתמש באוצר מלים עשיר יותר.<ref>Stephen Mitchell, ''Requisitioned Transport in the Roman Empire: A New Inscription from Pisidia'' (1976), pp. 109-110.</ref> לעתים התרגום היווני מדייק יותר מהמקור הלטיני, למשל בתרגום המילה הלטינית populus כ"עם" ולא כ"אזרחים" כדי להבדיל בין ה-populus Romanus ובין עמים אחרים (26.4).<ref>Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 26.</ref> לא רק שהכיתוב היווני אינו תרגום מילה-במילה של המקור הלטיני, אלא אף נראה שהיוונית שונתה כדי להיות מובנת יותר לקורא הפרובינציאלי ובמקרים מסויימים אף שונתה כדי להתאים לציפיותיו.<ref>A. E. Cooley, "The publication of Roman official documents in the Greek East" in K. Lomas, R.D. Whitehouse and J.B. Wilkins (eds) ''Literacy and the State in the Ancient Mediterranean (Accordia Specialist Studies on the Mediterranean 7)'' (2007), pp. 210-213.</ref> <br>כדי להקל על ציבור שאינו מכיר את הטופוגרפיה או מוסדותיה של העיר רומא, נתונים מסויימים פושטו, וניתנו הסברים שאינם במקור הלטיני, כשלעיתים הושמטו פרטים מסויימים בתרגום. לדוגמה, במקום לתרגם את מילותיו של אוגוסטוס ולהזכיר את תיקון כל הגשרים על ה-[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94 via Flaminia] למעט [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Augustus/Res_Gestae/4*.html#note88 המולובי והמינוקי] בשמם, בתרגום ביוונית כתוב "כל הגשרים על הדרך למעט שני גשרים שלא נזקקו לתיקון" (20.5).<ref>David N. Wigtil, "The Translator of the Greek Res Gestae of Augustus," ''American Journal of Philology'', 103.2 (1982), p. 192.</ref> ה-[http://en.wikipedia.org/wiki/Curia_Julia curia Iulia] הפכה פשוט ל"לשכת המועצה" (34.2, 35.1), ובפישוט נוסף, ה-[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%A1 pontifices] הפכו לכהנים והבתולות הוסטליות לכוהנות (11, 12.2).<ref>Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 27.</ref> שמות של אלים רומאיים ניתנים במקבילותיהם היווניים או מוסברים בסוגריים (11.1, 13.1, 19.1, 19.2, 2.נספח). משמעות חג ה- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94 Ludi Saeculare] והכבוד שניתן לאוגוסטוס במתן ה-[http://en.wikipedia.org/wiki/Civic_Crown corona civica] מתורגמים ומוסברים שניהם בתרגום היווני (22.2).<ref>דוגמאות נוספות ב- Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), pp. 27-28.</ref> <br>ההבדל הבולט ביותר בין שתי השפות הינו בכותרת: בעוד שהמקור הלטיני מדגיש את כיבוש העולם בידי אוגוסטוס והתועלת שהביא לעם הרומי rerum gestarum divi Augusti, quibus orbem terra[rum] imperio populi Rom[a]ni subiecit, et impensarum, quas in rem publicam populumque Romanum fecit (השגיו של אוגוסטוס האלוהי, בהם כפף העולם לשלטונו של העם הרומי, וההוצאות שהוציא למען המדינה והעם הרומיים) ומסר אימפריאליסטי זה ניכר ביתר ה-RGDA, בתרגום היווני הכותרת קצרה בהרבה, אינה מזכירה את כיבושיו של אוגוסטוס, ומותירה האפשרות שמעשי המתת של אוגוסטוס ניתנו גם לפרובינקיות ולא רק לרומי "מתורגמים וחרוטים מתחת מעשיו ומעשי המתת של האל אוגוסטוס."<ref>Augustus and Alison Cooley, ''Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 28.</ref> בדרך זו מכוון החלק הבולט ביותר לפירוש שונה של הכתובת כולה ומנסה שלא לפגוע ברגשותיהם של הקוראים המקומיים במקומות כמו אנקירה, שרק לאחרונה הוכנסו תחת שלטון רומי ישיר. המסר האימפריאליסטי ממותן גם במקום אחר, כאשר אוגוסטוס מסביר את משמעות סגירת דלתות מקדש יאנוס, הסברו משקף את האידיאולוגיה השלטת שה-[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%99 pax Augusta] משמעו שלום הבא בעקבות נצחון צבאי. מאידך, התרגום היווני משמיט את הביטוי התוקפני parta victoriis pax (שלום שהושג על ידי נצחונות, 13.1). <br>לבסוף, העובדה שבתרגום היווני נפלו מספר שגיאות בפירוש המקור הלטיני תומכת בהנחה שהתרגום נעשה במזרח ההלניסטי ולא ברומא. בדווחו על תוצאות [http://en.wikipedia.org/wiki/Census#Rome המפקדים], שלא מדעת מקעקע התרגום היווני את התגאותו של אוגוסטוס על כך שהגדיל את האזרחות הרומית בהתמדה מ- 4,'''063''',000 דרך 4,233,000 ועד ל- 4,937,000, בכך שתירגם בטעות את מספר האזרחים בקנסוס הראשון כ- 4,'''603''',000 (8.2-8.4).<ref>David N. Wigtil, "The Translator of the Greek Res Gestae of Augustus," ''American Journal of Philology'', 103.2 (1982), p. 192.</ref> <br>
  
 
= הערות וקישורים  =
 
= הערות וקישורים  =
  
 
<references />
 
<references />

גרסה אחרונה מ־19:44, 7 במאי 2011

השפה של ה-RGDA

הלטינית

ככלל, שפתה של ה-RGDA נעדרת מבנים ספרותיים מסוגננים וכראוי לכתובת חרוטה היא חסכנית במלים ומשתמשת בסגנון ספרותי אלגנטי ופשוט.[1] Suetonius כותב שאוגוסטוס "השתדל במיוחד להביא את מילותיו בצורה הברורה ביותר."[2] סגנונה ולשונה של הכתובת מדגיש את מרכזיותו של אוגוסטוס במדינה הרומית: השימוש בגוף ראשון והשימוש החוזר והמודגש בשם התואר meus (שלי) כאשר השימוש בו נדחה כדי לתת לו משקל רב יותר, למשל בפסקה 5.2 impensa et cura mea "על חשבוני וביוזמתי שלי."[3] לשונה האישית של הכתובת ממסכת את החידוש המהפכני בביטוי "הצבא שלי"[4] ו"הצי שלי."[5] תאורו של אוגוסטוס את חיילי לגיונותיו כ"חיילים שלי" אינו בעייתי בהתחשב ביחס האישי הקרוב שבין חיילים ומפקדם, אך להרחיב את היחס הזה לצבא ולצי הרומי כולו מראה בבירור את שליטתו של אוגוסטוס בכוחות הלוחמים.[6] במהלכו של פרק יחיד אנו רואים כיצד ההישגים הייחודיים של הצבא תחת אוגוסטוס בכיבוש אזורים חדשים של העולם משנים אותו מ"צבאו של העם הרומי" (30.1)[7] ל"צבא שלי" (30.2).[8] בדומה, תאור יחסיו האישיים של אוגוסטוס עם מלכים זרים ומשלחות לרומא עובר שינוי במשך הטקסט כאשר תחילה מתאר זאת אוגוסטוס כ"ידידות איתי ועם העם הרומאי" (26.4)[9] אחר כך נוקט בביטוי מקובל יותר "ידידות של העם הרומי" (29.2)[10] ולבסוף בביטוי המעורפל "הידידות שלנו" (32.2).[11] תפקידו המסורתי של הסנאט בטיפול במשלחות זרות מועלם לחלוטין ואפילו ה-populus Romanus מקבל תפקיד משני לשחקן העיקרי, אוגוסטוס.[12]
אוגוסטוס בורר את מילותיו בזהירות כדי לתאר את מקומו במערכת המדינה הרומית: הוא משתמש במדויק בביטויים מוכרים כמו senatus consultum ultimum או טריאומווירט בהתייחסו למוסדות פוליטיים ובכך משלב את הקריירה הפוליטית שלו במערכת המדינית הרומית.[13] בניגוד לכך, בשיא הכתובת מפתיע אותנו אוגוסטוס בסטיה מהדפוס המוכר של senatus populusque Romanus המופיע ארבע פעמים בכתובת ומחליפו ב-senatus et equester ordo populusque Romanus (35.1)[14] כדי להבהיר כמה השתנתה החברה הרומית בהנהגתו של אוגוסטוס "אביהם" ה- pater patriae.

היוונית

כפי שתואר בחלק אחר, נראה שהגרסה היוונית שהופצה לאנקירה ולאפולוניה נוצרה באופן מרכזי. השימוש במילה גרסה הינו מכוון, כיוון שאין מדובר בתרגום מילולי ליוונית של המקור הלטיני.[15] המחקר המודרני מניח שהתרגום בוצע במזרח היווני ולא ברומא.[16] למרות שניכר שחלקים מהתרגום הושפעו מאד מהמקור הלטיני, ייתכן והדבר מכוון כדי לשוות לכיתוב היווני נופך לטיני.
אין ספק שהשימוש ביוונית מיומן יותר מתרגומים של החלטות סנאט ואף משתמש באוצר מלים עשיר יותר.[17] לעתים התרגום היווני מדייק יותר מהמקור הלטיני, למשל בתרגום המילה הלטינית populus כ"עם" ולא כ"אזרחים" כדי להבדיל בין ה-populus Romanus ובין עמים אחרים (26.4).[18] לא רק שהכיתוב היווני אינו תרגום מילה-במילה של המקור הלטיני, אלא אף נראה שהיוונית שונתה כדי להיות מובנת יותר לקורא הפרובינציאלי ובמקרים מסויימים אף שונתה כדי להתאים לציפיותיו.[19]
כדי להקל על ציבור שאינו מכיר את הטופוגרפיה או מוסדותיה של העיר רומא, נתונים מסויימים פושטו, וניתנו הסברים שאינם במקור הלטיני, כשלעיתים הושמטו פרטים מסויימים בתרגום. לדוגמה, במקום לתרגם את מילותיו של אוגוסטוס ולהזכיר את תיקון כל הגשרים על ה-via Flaminia למעט המולובי והמינוקי בשמם, בתרגום ביוונית כתוב "כל הגשרים על הדרך למעט שני גשרים שלא נזקקו לתיקון" (20.5).[20] ה-curia Iulia הפכה פשוט ל"לשכת המועצה" (34.2, 35.1), ובפישוט נוסף, ה-pontifices הפכו לכהנים והבתולות הוסטליות לכוהנות (11, 12.2).[21] שמות של אלים רומאיים ניתנים במקבילותיהם היווניים או מוסברים בסוגריים (11.1, 13.1, 19.1, 19.2, 2.נספח). משמעות חג ה- Ludi Saeculare והכבוד שניתן לאוגוסטוס במתן ה-corona civica מתורגמים ומוסברים שניהם בתרגום היווני (22.2).[22]
ההבדל הבולט ביותר בין שתי השפות הינו בכותרת: בעוד שהמקור הלטיני מדגיש את כיבוש העולם בידי אוגוסטוס והתועלת שהביא לעם הרומי rerum gestarum divi Augusti, quibus orbem terra[rum] imperio populi Rom[a]ni subiecit, et impensarum, quas in rem publicam populumque Romanum fecit (השגיו של אוגוסטוס האלוהי, בהם כפף העולם לשלטונו של העם הרומי, וההוצאות שהוציא למען המדינה והעם הרומיים) ומסר אימפריאליסטי זה ניכר ביתר ה-RGDA, בתרגום היווני הכותרת קצרה בהרבה, אינה מזכירה את כיבושיו של אוגוסטוס, ומותירה האפשרות שמעשי המתת של אוגוסטוס ניתנו גם לפרובינקיות ולא רק לרומי "מתורגמים וחרוטים מתחת מעשיו ומעשי המתת של האל אוגוסטוס."[23] בדרך זו מכוון החלק הבולט ביותר לפירוש שונה של הכתובת כולה ומנסה שלא לפגוע ברגשותיהם של הקוראים המקומיים במקומות כמו אנקירה, שרק לאחרונה הוכנסו תחת שלטון רומי ישיר. המסר האימפריאליסטי ממותן גם במקום אחר, כאשר אוגוסטוס מסביר את משמעות סגירת דלתות מקדש יאנוס, הסברו משקף את האידיאולוגיה השלטת שה-pax Augusta משמעו שלום הבא בעקבות נצחון צבאי. מאידך, התרגום היווני משמיט את הביטוי התוקפני parta victoriis pax (שלום שהושג על ידי נצחונות, 13.1).
לבסוף, העובדה שבתרגום היווני נפלו מספר שגיאות בפירוש המקור הלטיני תומכת בהנחה שהתרגום נעשה במזרח ההלניסטי ולא ברומא. בדווחו על תוצאות המפקדים, שלא מדעת מקעקע התרגום היווני את התגאותו של אוגוסטוס על כך שהגדיל את האזרחות הרומית בהתמדה מ- 4,063,000 דרך 4,233,000 ועד ל- 4,937,000, בכך שתירגם בטעות את מספר האזרחים בקנסוס הראשון כ- 4,603,000 (8.2-8.4).[24]

הערות וקישורים

  1. Arthur E. Gordon, "Notes on the 'Res Gestae' of Augustus," California Studies in Classical Antiquity, 1 (1968), pp. 127, 137-138.
  2. http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Suetonius/12Caesars/Augustus*.html: פרק 86.1.
  3. וגם: 3.3, 4.3, 9.2, 10.1, 11, 14.1, 15.1, 16.1, 17.1, 17.2, 18, 20.1, 20.3, 21.1, 21.3, 24.2, 34.2.
  4. exercitus meus בפסקה 30.2.
  5. classis mea בפסקה 26.4.
  6. Augustus and Alison Cooley, Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 25.
  7. populi Romani exercitus
  8. exercitus meus
  9. amicitiam meam et populi Romani
  10. amicitiam populi Romani
  11. amicitiam nostram
  12. Augustus and Alison Cooley, Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 25.
  13. Henry Bardon, Les Empereurs Et Les Lettres Latines D'auguste À Hadrien (Paris: Les Belles Lettres, 1968), p. 56.
  14. הסנאט, מעמד האבירים והעם הרומי.
  15. טבלה של ההבדלים בין הלטינית והיוונית: Augustus and John Scheid, Res Gestae Divi Augusti: Hauts Faits Du Divin Auguste (Paris: Belles Lettres, 2007), pp. xxx-xxxiv.
  16. James N. Adams, Bilingualism and the Latin Language (Cambridge: Cambridge Univ. Press, 2003), p. 471.
  17. Stephen Mitchell, Requisitioned Transport in the Roman Empire: A New Inscription from Pisidia (1976), pp. 109-110.
  18. Augustus and Alison Cooley, Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 26.
  19. A. E. Cooley, "The publication of Roman official documents in the Greek East" in K. Lomas, R.D. Whitehouse and J.B. Wilkins (eds) Literacy and the State in the Ancient Mediterranean (Accordia Specialist Studies on the Mediterranean 7) (2007), pp. 210-213.
  20. David N. Wigtil, "The Translator of the Greek Res Gestae of Augustus," American Journal of Philology, 103.2 (1982), p. 192.
  21. Augustus and Alison Cooley, Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 27.
  22. דוגמאות נוספות ב- Augustus and Alison Cooley, Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), pp. 27-28.
  23. Augustus and Alison Cooley, Res Gestae Divi Augusti: Text, Translation and Commentary (Cambridge: Cambridge University Press, 2009), p. 28.
  24. David N. Wigtil, "The Translator of the Greek Res Gestae of Augustus," American Journal of Philology, 103.2 (1982), p. 192.