הבדלים בין גרסאות בדף "רון ברק - כתובת ה-RGDA בפרובינקיות"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 9: שורה 9:
 
== Antioch שליד Pisidia  ==
 
== Antioch שליד Pisidia  ==
  
[http://en.wikipedia.org/wiki/Antioch,_Pisidia אנטיוכיה] נוסדה על ידי ה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A1 סלווקים] במאה השלישית לפנה"ס ונוסדה מחדש כקולוניה של אזרחים רומאים על ידי אוגוסטוס (Colonia Caesarea) למען יוצאי [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Roman_legions#Early_Empire_legions הלגיונות ה-5 וה-7 ]ב-25 לפנה"ס. אנשי הצבא המשוחררים, אשר היוו את עילית העיר, ניסו לשמר את קישריהם עם רומא ובחרו אנשים ידועים מהעלית של רומא (למשל, [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A1 Publius Sulpicius Quirinius] ו-[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A1 דרוסוס הבוגר]) לשמש כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%98 מגיסראטים] בעירם. העיר, שכמו רומא משתרעת על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%90 שבע גבעות], הציגה עצמה כרומא בזעיר אנפין, עד כדי כך ששכונות בעיר נקראו על שם מקומות ידועים ברומא.<ref>Barbara Levick, ''Roman Colonies in Southern Asia Minor'' (Oxford: Clarendon P, 1967), pp. 76-78.fckLRStephen Mitchell and Marc Waelkens, ''Pisidian Antioch: The Site and Its Monuments'' (London: Duckworth with the Classical Press of Wales, 1998), pp. 8-10.</ref> לכן, נוכל לשער שהצגת ה-RGDA בעיר ביטאה את השאיפה לחקות את רומא ולחזק את הקשרים עם הבירה. <br>ה-RGDA - בלטינית בלבד, נכתבה על לוחות אבן גיר בעשר עמודות, כשהכותרת נכתבה בארבע שורות מעל שתי העמודות הראשונות. הכותרת נכתבה באותיות בגובה 1.9-4.0 ס"מ לעומת יתר הכיתוב שנע בין 1.2-1.8 ס"מ (כאשר נראה כי הלוחות נכתבו על ידי ארבעה סתתים שונים)<ref>Augustus and David M. A. Robinson, ''The Deeds of Augustus As Recorded on the Monumentum Antiochenum'' (Baltimore: Johns Hopkins Press, 1926)</ref> והאותיות נצבעו בצבע אדום. <br>שִׁבְרֵי הכתובת התגלו לראשונה ב-1914<ref>William M. Ramsay, "Colonia Caesarea (pisidian Antioch) in the Augustan Age," ''Journal of Roman Studies'', 6 (1916), pp. 83-134.</ref> על ידי [http://en.wikipedia.org/wiki/William_Mitchell_Ramsay William Mitchell Ramsay] ועד היום התגלו כ-270 חלקים<ref>David M. Robinson, "The Res Gestae Divi Augusti As Recorded on the Monumentum Antiochenum," ''American Journal of Philology'', 47.1 (1926), p 26.</ref> כשמצורת שבירתם ניתן להסיק כי הכתובת נשברה ''בכוונה ''לחתיכות קטנות עוד לפני כיבוש והריסת העיר על ידי הערבים ב-713 לספירה.<ref>David M. Robinson, "The Res Gestae Divi Augusti As Recorded on the Monumentum Antiochenum," ''American Journal of Philology'', 47.1 (1926), p. 2.</ref> <br>בעוד שהמסר האימפריאליסטי מותן בגירסה היוונית שבכתובות האחרות שנמצאו, הגרסה הלטינית (המופיעה כאמור לבדה בגרסה זו) מתאימה בהחלט לקהל היעד – חיילים משוחררים בקולוניה חדשה של אזרחים רומאים.
+
[http://en.wikipedia.org/wiki/Antioch,_Pisidia אנטיוכיה] נוסדה על ידי ה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A1 סלווקים] במאה השלישית לפנה"ס ונוסדה מחדש כקולוניה של אזרחים רומאים על ידי אוגוסטוס (Colonia Caesarea) למען יוצאי [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Roman_legions#Early_Empire_legions הלגיונות ה-5 וה-7 ]ב-25 לפנה"ס. אנשי הצבא המשוחררים, אשר היוו את עילית העיר, ניסו לשמר את קישריהם עם רומא ובחרו אנשים ידועים מהעלית של רומא (למשל, [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A1 Publius Sulpicius Quirinius] ו-[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A1 דרוסוס הבוגר]) לשמש כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%98 מגיסראטים] בעירם. העיר, שכמו רומא משתרעת על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%90 שבע גבעות], הציגה עצמה כרומא בזעיר אנפין, עד כדי כך ששכונות בעיר נקראו על שם מקומות ידועים ברומא.<ref>Barbara Levick, ''Roman Colonies in Southern Asia Minor'' (Oxford: Clarendon P, 1967), pp. 76-78. Stephen Mitchell and Marc Waelkens, ''Pisidian Antioch: The Site and Its Monuments'' (London: Duckworth with the Classical Press of Wales, 1998), pp. 8-10.</ref> לכן, נוכל לשער שהצגת ה-RGDA בעיר ביטאה את השאיפה לחקות את רומא ולחזק את הקשרים עם הבירה. <br>ה-RGDA - בלטינית בלבד, נכתבה על לוחות אבן גיר בעשר עמודות, כשהכותרת נכתבה בארבע שורות מעל שתי העמודות הראשונות. הכותרת נכתבה באותיות בגובה 1.9-4.0 ס"מ לעומת יתר הכיתוב שנע בין 1.2-1.8 ס"מ (כאשר נראה כי הלוחות נכתבו על ידי ארבעה סתתים שונים)<ref>Augustus and David M. A. Robinson, ''The Deeds of Augustus As Recorded on the Monumentum Antiochenum'' (Baltimore: Johns Hopkins Press, 1926)</ref> והאותיות נצבעו בצבע אדום. <br>שִׁבְרֵי הכתובת התגלו לראשונה ב-1914<ref>William M. Ramsay, "Colonia Caesarea (pisidian Antioch) in the Augustan Age," ''Journal of Roman Studies'', 6 (1916), pp. 83-134.</ref> על ידי [http://en.wikipedia.org/wiki/William_Mitchell_Ramsay William Mitchell Ramsay] ועד היום התגלו כ-270 חלקים<ref>David M. Robinson, "The Res Gestae Divi Augusti As Recorded on the Monumentum Antiochenum," ''American Journal of Philology'', 47.1 (1926), p 26.</ref> כשמצורת שבירתם ניתן להסיק כי הכתובת נשברה ''בכוונה ''לחתיכות קטנות עוד לפני כיבוש והריסת העיר על ידי הערבים ב-713 לספירה.<ref>David M. Robinson, "The Res Gestae Divi Augusti As Recorded on the Monumentum Antiochenum," ''American Journal of Philology'', 47.1 (1926), p. 2.</ref> <br>בעוד שהמסר האימפריאליסטי מותן בגירסה היוונית שבכתובות האחרות שנמצאו, הגרסה הלטינית (המופיעה כאמור לבדה בגרסה זו) מתאימה בהחלט לקהל היעד – חיילים משוחררים בקולוניה חדשה של אזרחים רומאים.  
  
 
== Apollonia  ==
 
== Apollonia  ==
  
לא ידוע הרבה על [http://en.wikipedia.org/wiki/Sozopolis,_Pisidia אפולוניה] ([http://en.wikipedia.org/wiki/Uluborlu Uluborlu]) אך נראה שנוסדה בידי יוונים במאה השלישית לפנה"ס, נוספה לקולונית [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%94 גלטיה] תחת שלטונו של [http://en.wikipedia.org/wiki/Amyntas_of_Galatia Amyntas] ומתיישבים רומאים נוספו לעיר על ידי אוגוסטוס. שרידים מעטים נותרו מה-RGDA באפולוניה: ה-RGDA הוצב על מעמד רחב (כ-4.45 מטר) שעליו הוצבו חמש דמויות מהמשפחה הקיסרית.<ref>Stephen Mitchell, ''Anatolia: Land, Men, and Gods in Asia Minor'' (Oxford: Clarendon Press, 1993), p. 104.</ref> בראש הכתובת היו שמותיהם של הפסלים ומתחתיהם כתובת ה-RGDA פרוסה על שבע עמודות, כאשר לא ברור האם ה-Appendix היה חלק מהכתובת.<ref>G. A. Harrer and Jean Gagé, "Review of Res Gestae Divi Augusti," ''American Journal of Philology'', 58.2 (1937), p. 248.</ref> <br>
+
לא ידוע הרבה על [http://en.wikipedia.org/wiki/Sozopolis,_Pisidia אפולוניה] ([http://en.wikipedia.org/wiki/Uluborlu Uluborlu]) אך נראה שנוסדה בידי יוונים במאה השלישית לפנה"ס, נוספה לקולונית [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%94 גלטיה] תחת שלטונו של [http://en.wikipedia.org/wiki/Amyntas_of_Galatia Amyntas] ומתיישבים רומאים נוספו לעיר על ידי אוגוסטוס. שרידים מעטים נותרו מה-RGDA באפולוניה: ה-RGDA הוצב על מעמד רחב (כ-4.45 מטר) שעליו הוצבו חמש דמויות מהמשפחה הקיסרית.<ref>Stephen Mitchell, ''Anatolia: Land, Men, and Gods in Asia Minor'' (Oxford: Clarendon Press, 1993), p. 104.</ref> בראש הכתובת היו שמותיהם של הפסלים ומתחתיהם כתובת ה-RGDA פרוסה על שבע עמודות, כאשר לא ברור האם ה-Appendix היה חלק מהכתובת.<ref>G. A. Harrer and Jean Gagé, "Review of Res Gestae Divi Augusti," ''American Journal of Philology'', 58.2 (1937), p. 248.</ref> <br>  
  
 
= הערות וקישורים  =
 
= הערות וקישורים  =
  
 
<references />
 
<references />

גרסה מ־11:11, 21 באפריל 2011

כתובת ה-RGDA בפרובינקיות

ה-RGDA לא השתמר בצורה של מסמך ושום שריד לא נותר ממנה ברומא. למזלנו, ה-RGDA הגיע לידינו דרך שלושה עותקים, כולם מהפרובינקיה Galatia שבמרכז אסיה הקטנה. עותק ה-RGDA שהוצב ב-Ancyra (אנקרה) נכתב לטינית ויוונית, הוצב במקדש לרומי ואוגוסטוס, וידוע בשם Monumentum Ancyranum, מלכת הכתובות לדעתו של מומסן. עותק נוסף, בלטינית, נמצא ב-Pisidian Antioch, קרוב לודאי בדרך המובילה למקדשו של אוגוסטוס, וידוע בשם Monumentum Antiochenum.[1] העותק השלישי, בגרסא יוונית, נמצא ב-Apollonia (כיום: Uluborlu) בבסיסו של מקבץ פסלים של אוגוסטוס ובני משפחתו, וידוע כ-Monumantum Apolloniense.[2]
העתק החשוב ביותר לשחזור ה-RGDA הינו העותק שהשתמר באניקרה. גם הלטינית וגם היוונית שבו ניזוקו, אך שני המקורות האחרים של הטקסט מאפשרים שחזור חלק ניכר מהטקסט שניזוק בדרגת אמינות גבוהה. ברי כי Seutonius ויתכן גם היסטוריונים רומאים אחרים נעזרו במסמך ה-RGDA המקורי, או בעותקים ממנו בארכיבים האימפריאליים ברומא בבואם לכתוב את ההיסטוריות שלהם.
למרות שונות מעטה בטקסט בין שלוש הכתובות שהשתמרו, נראה שכולן נובעות ממקור משותף ואין סיבה לפקפק בטענה המועלית במשפט הראשון של ה-RGDA כי היא עותק של הכתובת שהוצבה ברומא לפי הוראותיו של אוגוסטוס. כאשר התקבלה ההחלטה "לפרסם" את הכתובת בגלטיה, הכרח היה לייצר גרסה גם ביוונית בנוסף למקור הלטיני: ניתן היה להציג את הכתובת בלטינית בערים החשובות ביותר, כמו אניקרה, או במקומות בעלי אוכלוסיה גדולה דוברת לטינית כמו אנטיוכיה בה הייתה קולוניה רומאית, אך יוונית הייתה שפת הכתב במזרח הקרוב ולכן צריך היה לתרגם את הכתובת ליוונית עבור רובם של הקוראים המקומיים. ייתכן והתרגום הוכן ברומא לפי הוראותיו של אוגוסטוס, אך לאור אי הדיוקים בתרגום, סביר יותר שהתרגום הוכן באופן מקומי.

Ancyra

אניקרה הייתה בירתה של פרובינקית גלטיה, עיר חדשה שנוסדה על ידי אוגוסטוס עצמו ב-25 לפנה"ס, באתר בו הייתה מצודה חזקה בעבר.[3]
הכתובת התגלתה לראשונה למערב על ידי Buysbeeche, מלומד הולנדי שנשלח ב-1555 על ידי פרדיננד ה-II לחצרו של הסולטן Soliman.[4]
הכיתוב הלטיני, שהועתק מהמקור ברומא, נכתב בשני חלקים כשכל חלק כולל שלושה עמודות, כל אחת בערך ברוחב של 1.17 מטר וכוללת 43-54 שורות טקסט. החלק הראשון כולל הפרקים 1-18, השני את הפרקים 19-35 ולאחריהם הנספח. הכותרת נכתבה באותיות גדולות שנפרשו על פני שלוש שורות לאורכן של שלושת העמודות הראשונות. האותיות נצבעו בצבע אדום כדי להבליטן, דבר שניכר היה עדיין במקומות רבים בכתובת במאה ה-19.[5]
הכיתוב היווני נפרש על כ-20.5 מטרים, כולל 19 עמודות כל אחת ברוחב של כ-95 ס"מ, הכוללת עשרים עד עשרים וחמש שורות (למעט העמודה האחרונה בת תשע שורות). גם כאן הכותרת נכתבה באותיות גדולות לרוחב הכיתוב.
בדומה לכתובת ברומא, הוזמן הקורא (אף אם שלא במודע) להשוות את מפעלותיו של אוגוסטוס למעשיהם של נכבדים מקומיים. ביחוד חלוקת התבואה בשנים 25-26 לספירה על ידי Amyntas בן Gaizatodiastes שניתן להשוותה לחלוקת התבואה לפלבס על ידי אוגוסטוס, מה גם ש הכתובת היוונית השתמשה במילה הלטינית modius במקום במקבילתה היוונית μέδιμνος.
המקדש בו הוצבה הכתובת הוסב לכנסיה במאה הששית ובמאה ה-15 נוסף לידו מסגד, שינויים שעזרו לשמר את הכתובת.[6]

Antioch שליד Pisidia

אנטיוכיה נוסדה על ידי הסלווקים במאה השלישית לפנה"ס ונוסדה מחדש כקולוניה של אזרחים רומאים על ידי אוגוסטוס (Colonia Caesarea) למען יוצאי הלגיונות ה-5 וה-7 ב-25 לפנה"ס. אנשי הצבא המשוחררים, אשר היוו את עילית העיר, ניסו לשמר את קישריהם עם רומא ובחרו אנשים ידועים מהעלית של רומא (למשל, Publius Sulpicius Quirinius ו-דרוסוס הבוגר) לשמש כמגיסראטים בעירם. העיר, שכמו רומא משתרעת על שבע גבעות, הציגה עצמה כרומא בזעיר אנפין, עד כדי כך ששכונות בעיר נקראו על שם מקומות ידועים ברומא.[7] לכן, נוכל לשער שהצגת ה-RGDA בעיר ביטאה את השאיפה לחקות את רומא ולחזק את הקשרים עם הבירה.
ה-RGDA - בלטינית בלבד, נכתבה על לוחות אבן גיר בעשר עמודות, כשהכותרת נכתבה בארבע שורות מעל שתי העמודות הראשונות. הכותרת נכתבה באותיות בגובה 1.9-4.0 ס"מ לעומת יתר הכיתוב שנע בין 1.2-1.8 ס"מ (כאשר נראה כי הלוחות נכתבו על ידי ארבעה סתתים שונים)[8] והאותיות נצבעו בצבע אדום.
שִׁבְרֵי הכתובת התגלו לראשונה ב-1914[9] על ידי William Mitchell Ramsay ועד היום התגלו כ-270 חלקים[10] כשמצורת שבירתם ניתן להסיק כי הכתובת נשברה בכוונה לחתיכות קטנות עוד לפני כיבוש והריסת העיר על ידי הערבים ב-713 לספירה.[11]
בעוד שהמסר האימפריאליסטי מותן בגירסה היוונית שבכתובות האחרות שנמצאו, הגרסה הלטינית (המופיעה כאמור לבדה בגרסה זו) מתאימה בהחלט לקהל היעד – חיילים משוחררים בקולוניה חדשה של אזרחים רומאים.

Apollonia

לא ידוע הרבה על אפולוניה (Uluborlu) אך נראה שנוסדה בידי יוונים במאה השלישית לפנה"ס, נוספה לקולונית גלטיה תחת שלטונו של Amyntas ומתיישבים רומאים נוספו לעיר על ידי אוגוסטוס. שרידים מעטים נותרו מה-RGDA באפולוניה: ה-RGDA הוצב על מעמד רחב (כ-4.45 מטר) שעליו הוצבו חמש דמויות מהמשפחה הקיסרית.[12] בראש הכתובת היו שמותיהם של הפסלים ומתחתיהם כתובת ה-RGDA פרוסה על שבע עמודות, כאשר לא ברור האם ה-Appendix היה חלק מהכתובת.[13]

הערות וקישורים

  1. Augustus and David M. A. Robinson, The Deeds of Augustus As Recorded on the Monumentum Antiochenum (Baltimore: Johns Hopkins Press, 1926)
  2. W.H. Buckler, W.M. Calder, and W.K.C. Guthrie, "Monuments and Documents from Eastern Asia and Western Galatia," MAMA, 1933, number 4, p. 49-56.
  3. Strab. 12.5.2: http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Strab.+12.5.2
  4. Paterculus Velleius, Frederick W. Shipley, and Augustus, Compendium of Roman History: Res Gestae Divi Augusti (Cambridge, Mass: Harvard University Press, 1967), p. 334.
  5. Suna Güven, "Displaying the Res Gestae of Augustus: a Monument of Imperial Image for All," The Journal of the Society of Architectural Historians, 57.1 (1998), pp. 30-45.
  6. Henry A. Sanders, Walter Dennison, Mary G. Williams, Joseph H. Drake, George H. Allen, and Duane R. Stuart, Roman Historical Sources and Institutions: Ed. by Henry A. Sanders (New York: Johnson Reprint, 1967), p. 117.
  7. Barbara Levick, Roman Colonies in Southern Asia Minor (Oxford: Clarendon P, 1967), pp. 76-78. Stephen Mitchell and Marc Waelkens, Pisidian Antioch: The Site and Its Monuments (London: Duckworth with the Classical Press of Wales, 1998), pp. 8-10.
  8. Augustus and David M. A. Robinson, The Deeds of Augustus As Recorded on the Monumentum Antiochenum (Baltimore: Johns Hopkins Press, 1926)
  9. William M. Ramsay, "Colonia Caesarea (pisidian Antioch) in the Augustan Age," Journal of Roman Studies, 6 (1916), pp. 83-134.
  10. David M. Robinson, "The Res Gestae Divi Augusti As Recorded on the Monumentum Antiochenum," American Journal of Philology, 47.1 (1926), p 26.
  11. David M. Robinson, "The Res Gestae Divi Augusti As Recorded on the Monumentum Antiochenum," American Journal of Philology, 47.1 (1926), p. 2.
  12. Stephen Mitchell, Anatolia: Land, Men, and Gods in Asia Minor (Oxford: Clarendon Press, 1993), p. 104.
  13. G. A. Harrer and Jean Gagé, "Review of Res Gestae Divi Augusti," American Journal of Philology, 58.2 (1937), p. 248.