רון ברק - RGDA

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי Res Gestae Divi Augusti

Res Gestae.jpg
MonumentumAncyranum28Nov2004.jpg

"תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי" (בלטינית: Res Gestae Divi Augusti , להל"ן RGDA) הינו דיוקן עצמי ופרוט ההישגים של אוקטבינוס – לימים אוגוסטוס, ה-Princeps הראשון של רומא, כתוב בגוף ראשון כפי שרצה שייזכרו: בתחילה יש הקדמה קצרה, גוף הכתובת מכיל 35 פסקאות, ונספח.
הפסקאות מקובצות לפי נושאים וניתן לחלקם בצורה הבאה: פסקאות 2-14 מתארות את הקריירה הפוליטית של אוגוסטוס; פסקאות 15-24 מתארות את מעשיו ותרומתו למען הציבור; פסקאות 25-33 מתארות את השגיו הצבאיים והדיפלומטיים; ופסקאות 34-35 מסכמות את יחסו של העם הרומי למעשיו של אוגוסטוס.
הנספח כתוב בגוף שלישי (ייתכן ולא נכתב על ידי אוגוסטוס) וּמוֹנֶה את ההוצאה הכספית של אוגוסטוס לטובת העם הרומי, לבניית ושיקום מבני ציבור ולעזרה לקהילות שסבלו מאסונות טבע.

הטקסט אינו אמור להיות אוטוביוגרפיה, אלא תיאור של ה-princeps כראשון בין ה-Populus romanus.
הטקסט מתחיל בתאור כיצד נאלץ אוקטבינוס להכנס לפוליטיקה הרומית בגיל תשע עשרה (לאחר רציחתו של אביו המאמץ יוליוס קיסר) בה מִלֵּא תפקיד "על דעת עצמו" ו- "על חשבונו." בשנה השבעים ושש לחייו, כשסיים להכניס את התיקונים האחרונים בטקסט של ה-Res Gestae לפני מותו, עדיין היה אוגוסטוס הדמות הדומיננטית ללא עוררין בזירה הפוליטית. המהלך שהתחיל אוקטביאנוס ביוזמתו בגיל תשע עשרה קיבל במהרה את ברכתו של הסנאט - אף כי הברכה היתה בכפייה ולא מרצון, משם ממשיך אוגוסטוס ומפרט את כל המשרות והתפקידים שהסנאט והעם הרומי הפקידו בידיו: אף אחד לפניו לא השיג עמדה דומה במדינה הרומית, אף אחד אחר לא השיג ניצחונות רבים כל כך, או קיבל כבוד רב כל כך. לאחר שהרחיב את שטחה הריבוני של העם הרומי לכל הכיוונים, אוגוסטוס משיג שליטה גם על שטחים שלא שולבו באימפריה משיקולים טקטיים נבונים. תחת הנהגתו הגיעה האימפריה לרמות שלא נודעו בעבר של עוצמה, יציבות, ויוקרה הן פנימיות והן חיצוניות, עד כדי שמשלחות הגיעו כדי לחלוק כבוד מעמים רחוקים בהרי הקווקז, מעבר הנהר דון, ומהודו. הסנאט והעם הרומים הביעו את הכרתם בהישגיו חסרי התקדים בכך שיצרו תוארי כבוד חדשים במיוחד עבורו: הסנאט העניק לו את השם אוגוסטוס ועיטר את דלת ביתו בדפנה ובכתר האזרחי.
ב-Curia Iulia, מקום התכנסותו של הסנאט, הוצב מגן זהב בו נחרטו מעלותיו של אוגוסטוס: virtus (גבורה), clementia (חנינה), iustitia (צדק), ו-pietas (אדיקות, קיום החובות בין האדם לאלים ולחברו). קיום המעלות הללו באוגוסטוס הינו ההצדקה לדרגה הייחודית שלו במדינה, וקבלת התואר "אב האומה" (pater patriae) היתה לכן התוצאה ההגיונית וההוכחה הסופית של מעמדו כ-princeps האיש הראשון במדינה.

בסיום חייו יכול היה העם הרומי להתרשם מהמספר חסר תקדים של משרות וכיבודים של אוגוסטוס: 13 פעמים נבחר לקונסול, 21 פעמים התקבל כ- imperator (מפקד מנצח), בנוסף לכל הכיבודים והתארים שהומצאו במיוחד בשבילו.

כל שרידי הכתובת שבידינו נמצאו ב-Galatiaלהכניס מצביע לפרק בהמשך - וכיצד הגיבו תושבי גלטיה, להערכה עצמית זו של שליטם המנוח ב-RGDA, איננו יודעים.
חלק גדול מהחרוט בכתובת היה מוכר להם: מעשיו העל אנושיים של אוגוסטוס סופרו שוב ושוב. פקידים פרובינציאלים בכל מקום במחוז העבירו החלטות לכבוד שליטם הרחוק והציבו את פסליו. הם הקימו מזבחות לפניהם התכנסו תושבי המחוז מדי שנה כדי להישבע אמונים לו ולילדיו, תוך שהם מבטיחים להגן עליו גם במחיר חייהם. במשך כמעט ארבעים שנה הוצג אוגוסטוס לאנשי גלטיה כשליט רחוק הדורש מִסִּים אך מבטיח גם את השלום: דמות בדרגה שמעל ומעבר לבני תמותה רגילים.

כללי

שלושת המקורות העיקריים המצויים בידינו לתקופתו של אוגוסטוס הינם כתביהם של Cassius Dio , Suetonius , והכתובת Res Gestae Divi Augusti (להל"ן RGDA).
במיוחד שימושית הביוגרפיה שכתב Suetonius כיוון שהיא מציגה גם מקורות העויינים לאוגוסטוס, כגון מכתבים ו"עקיצות" שנכתבו על ידי Antonius ואחרים, כמו גם ציטוטים ומובאות ממסמכיו של אוגוסטוס עצמו.[1] אולם – קשה עד בלתי אפשרי להשתמש בביוגרפיה זו כדי ליצור רצף היסטורי.
בדומה, למרות שללא ההיסטוריה של Dio לא היה לנו רצף היסטורי של תקופתו של אוגוסטוס, יש לה מגבלות חמורות, בעיקר משום ש-Dio מושפע מנקודת מבטו במאה השלישית לספירה ורצונו לתאר את אוגוסטוס כשליט אידאלי, ולאור החרויות הספרותיות שנטל לעצמו בספרו.[2] בעיות אלו מונעות מאיתנו ליצור רצף זמנים אמין של הארועים הפוליטיים בזמנו של אוגוסטוס, כאשר אפילו בארועים מרכזיים, כמו "הקנוניה של Murena" רב הנסתר על הנגלה לחוקר המודרני.[3] ה-RGDA אינה פותרת את הבעיות הללו כיוון שאף היא אינה מדייקת בתאור תקופתו של אוגוסטוס. אם כך, מדוע מכנה אותה החוקר הגרמני המוערך Theodor Mommsen - מלכת הכתובות?[4] כיצד מאפשרת לנו הכתובת להבין טוב יותר את תקופתו של אוגוסטוס?[5]

ראשית, מאפשרת לנו הכתובת הצצה לחשיבה הפוליטית של אוגוסטוס – במילותיו שלו עצמו. מהשוואה עם כתובות אחרות, מטבעות, שירה, אומנות וארכיטקטורה, ניתן להיווכח שהנושאים בהם התמקד אוגוסטוס בתארו את קורותיו, אכן ניכרים בחשיבותם במגוון של ספרות וממצאים בני זמנו. איננו צריכים להניח שהדבר נובע מהצלחתה של "התעמולה" של אוגוסטוס, אלא מהיווצרותה של הסכמה בנוגע לשפה חזותית ודרך ביטוי רשמית שאומצו על ידי קבוצות רבות ושונות אם ברומא כגון הסנאט, מעמד האבירים, ושכבות העם הנמוכות יותר, ואם מחוץ לאיטליה, בייחוד מתיישבים בפרובינקיות.[6] נושא חשוב אחד המבוטא בשפה דומה ב-RGDA ובכתובות על מטבעות, בספרות, ב-porticus ad nationes, ובמפתו של אגריפא,[7] הינה כיבוש העולם.
נושאים אחרים הינם חזרה לשלטון תקין ברומא לאחר שנים רבות של מלחמות אזרחים, חזרה למנהגי הדת הישנים ושחזורם של מבני ציבור שניזוקו.

ערכים בהרחבה

כללי
תכלית ה-RGDA
טקיטוס על טענותיו של אוגוסטוס ב-RGDA
כתובת ה-RGDA ברומא
כתובת ה-RGDA בפרובינקיות
דרכי ההפצה של כתובת ה-RGDA
השפה של ה-RGDA
ההשפעות על ה-RGDA












הערות וקישורים

  1. הערות עויינות של Antonius ב-Suetonius: פסקאות 2,4,7,10,16,68-70. הערות עויינות של אחרים: פסקאות 4,11,13,35,51,54. ציטטות מאוגוסטוס: 31.5,40.5,42,51,58,64.2,65.2,65.4,71.2-4,76,85,86,87,98.4,99.1.
  2. Peter M. Swan, The Augustan Succession: An Historical Commentary on Cassius Dio's Roman History, Books 55-56 (9 B.c.-A.d. 14) (Oxford: Oxford University Press, 2004), pp. 13-26.<br>J. W. Rich and J. H. C. Williams, Leges Et Ivra P. R. Restitvit: A New Aureus of Octavian and the Settlement of 28-27 Bc. (London: The Royal Numismatic Society, 1999), p. 17.<br>Meyer Reinhold, From Republic to Principate: An Historical Commentary on Cassius Dio's Roman History Books 49-52 (36-29 B.c.) (Atlanta: Scholars Press, 1988), pp. 5-6, 9-11, 12-15.
  3. http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/54*.html פסקה 3.<br>J. W. Rich and J. H. C. Williams, Leges Et Ivra P. R. Restitvit: A New Aureus of Octavian and the Settlement of 28-27 Bc. (London: The Royal Numismatic Society, 1999), pp. 174-176.
  4. Werner Eck, Deborah L. Schneider, and Sarolta A. Takács, The Age of Augustus (Malden: Blackwell, 2003), p. 2.
  5. Theodor Mommsen and William P. Dickson, The History of Rome (New York: C. Scribner's Sons, 1906), p. 247.
  6. Paul Zanker, The Power of Images in the Age of Augustus (Ann Arbor: University of Michigan Press, 1988), p. v-vi.fckLRAndrew Wallace-Hadrill, "Image and Authority in the Coinage of Augustus," Journal of Roman Studies, 76 (1986), pp. 66-87.
  7. J. J. Tierney, The Map of Agrippa (Dublin: Hodges, Figgis & Co, 1963)