רוני רשף תשעא א הפקת חשמל מפרות

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־10:57, 18 בינואר 2011 מאת Ronny Reshef (שיחה | תרומות) (מה שיש: כתיבה זה כמו בובה בלי שלד. לשים לה שלד ולא צמיד.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
תחת עריכה עד שתהיה עגלה במקום בו עמדה מכונת הזמן. אפשר לכתוב בדף השיחה. רוני רשף 13:29, 21 בדצמבר 2010 (UTC)

שיחת משתמש:Ronny Reshef\ רוני רשף דף עבודה אישי

להוסיף כמה זבל הופך לכמה חשמל, אם אין פה.

תוכן עניינים

מה שיש

לעשות ראשי פרקים ולהתחיל לכתוב

יש כבר את הנקודות החשובות מסודרות בפרזנטציא ההיא, אפשר להשתמש בחלק ולהעשיר אותם בכל מה שכאן למטה.

הוראות הכתיבה (+-)

כתיבה זה כמו בובה בלי שלד. לשים לה שלד ולא צמיד.

מבוא – עד עמוד וחצי. שאלת מחקר, טיעונים עיקריים, ספרות. למה זה מקורי. איך עושים את המחקר, מה המקורות ומה החשיבות (או שאצביע על זה בסוף)

רקע קצר – כמה עובדות שצריך לדעת כדי להבין את העבודה. על הפרות בקצרה.

גוף העבודה: ממצאי המחקר (מעוגנים במבוא וטיעונים). פרק זה יציג ממצאים עיקריים של מחקר אודות.. הממצאים מצביעים על כך ש א', ב', ג'.. אציג התפתחות כרונולוגית, אנתח גורמים עיקריים שהשפיעו למשל.. לעזור לקורא להבין מה טוענים.

בסוף להסביר את המשמעות. המחקר היה הראשון לדון בנושא, גילה שיש חוסר שקיפות (נניח).. מסקנות: יש בעיא ולא טיפלו בה. נניח. הפליטות..

כללי ציטוט – כל שיטה מקובלת ועקבית. עדיף פוט נוטס (עבודה קצרה)


בינתיים, לא מסודר ולא כלום, ממש RAW.

נקודות חשובות

להוסיף את ההתייחסות של ה-EREF, אפשר או פרמיה או בטחון לכך וכך שנים.

אבל אצלינו בארץ מנפנפים בפרמיה כך שמשתמע שכולם מקבלים אותה, או משהו כזה. לוודא!.
EREF גם להשוואה בין מחירים, פערים גדולים יותר, אולי, אבל גם מחירים גבוהים יותר לדעתי.


מה היה התעריף לרכישת חשמל טרם השימוע בארבעה באוקטובר 2010?

עכשיו זה 60 אגורות. מה קודם?

מחיר מול שטח (סולארי)

אין פיקוח על GHG - עדיין?

כמעט שאין עידוד, היה עידוד של קומפוסטציה (למה? א., שלחתי מייל לפי המלצתה)

ממול, המשרד להגנת הסביבה טוען שבלי המימון ההתחלתי שלו לא היה פרויקט. (כנראה נכון)
רגע, זה לא משרד החקלאות שמימן בהתחלה? לוודא.
מה שזה אומר, אולי, שהיה קשה מאוד להוציא מהם את הכסף.

תשובה: משרד החקלאות מימן, המשרד להגנת הסביבה\לאיכות הסביבה מעורב מבחינת רגולציות, המתקן נבנה בהתאם לדרישותיו. המשרד לאיכות הסביבה יזם מתן מענקים למתקנים שמטפלים בזבל ומשרד החקלאות נתן אותם.

האם משתלם יותר מסולארי? מפיק יותר חשמל? (איך בכלל אפשר למדוד דבר כזה?)

מה עם הפיקוח על שיעור הפליטות מהמתקן?

קשור לפרמיה שמקבל רק מי שהקים עד שנת.. 2002 או 2004 (לוודא), אך גם במסמך החדש מארבעה באוקטובר משתמשים בפרמיה כמשהו שראוי לציון, למרות שהוא לא ניתן לכולם (את זה השמיטו).
לראות מה בדיוק המשחק עם הפרמיה.
ממה שראיתי סתם מנפנפים בה, אולי לפנות לאילן לגבי GHG.

כנ"ל בנוגע לשיעור השימוש בדלק הפוסילי.

כל זאת ועוד בפרק הבא.

מטבח

קיים גם, לא לשכוח!

ומיילים.

בלמס אפילו אין נתונים על ביומסה וייצור חשמל!

הוועדה הלאומית למנגנון הפיתוח הנקי, ישיבה מס' 5/07

עדיין יוסי ענבר

4.9.2007

(עמ' 4) באר טוביה ומיצר (דיון בפרויקט לצורך קבלת letter of approval)

שני הפרויקטים עברו את ההליך התכנוני, הוכן תסקיר השפעה על הסביבה והוטמעו בו כל השינויים והדרישות הסביבתיות שדרש המשרד להגנת הסביבה.

הפרויקט בבאר טוביה אמור להפיק כMW 6 חשמל

הפרויקט ברמת הגולן אמור להפיק כMW 4 חשמל

לשאלת דר' יוסי ענבר, השיבו היזמים כי כל התהליך הוא תהליך סגור ולפיכך לא צפויים בעיות ריח. לגבי תא הקבלה השיבו היזמים כי תא הקבלה הוא חדר סגור ומותקנת בו מערכת של טיהור אוויר.

לגבי מי הנטל – היזמים השיבו כי מי הנטל מהפרויקט יטופלו בשני פתרונות: האחד, אידוי ומיצוק מי הנטל והשני פיזורו בדשן במינון / ריכוז נמוך.

החלטה: אושר

הוועדה הלאומית למנגנון הפיתוח הנקי, ישיבה 1/09

פרוטוקול ישיבת הוועדה מיום 20.4.2009

(עדיין יוסי ענבר ועוד כמה נציגים, כולל צחי).

1. דיון בהוצאת מכתב אישור לפרויקט להקמת מתקן טיפול אנאירובי בשפכי רפתות בעין החורש: מר שי לוי הציג את הפרויקט ומסר כי הפרויקט הינו מתקן לטיפול בשפכי רפתות מאזור עמק חפר והסביבה בטכנולוגיית העיכול האנ- אירובי. המתקן מורכב משתי יחידות נפרדות לגמרי, - מערכת ביולוגית אנ- אירובית לטיפול בשפכי הרפתות; מערך ייצור והפקת חשמל מהגז שנאסף.

(עמ' 2) מערכת הטיפול הביולוגית: מתקן ניסיוני. הקשיים בביצוע התהליך (בעיקר בגלל קושי בהפחתת ערכי ה-BOD וה-COD) ובטיפול בתוצרים כמעט הביאו לסגירת המתקן.

על החלק הזה לא שמעתי, לשקול אם יש צורך להכנס.

אוגוסט 2008, לאחר יישום והטמעת דרישות רבות של המשרד להגנת הסביבה, החברה קיבלה רישיון עסק זמני ונכון לאפריל 2009 עובד תחת הנחייה ופיקוח מלאים מצד המשרד.

הפרויקט אושר.

הוועדה הלאומית למנגנון הפיתוח הנקי, ישיבה 1/07

פרוטוקול ישיבת הוועדה מיום 2/1/2007

מה התפקיד של הוועדה הזו ואיפה היא משתלבת עם המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות והמשרד לתשתיות לאומיות?
יושב הראש שלה נכון לשנת 2007 הוא ד"ר יוסי ענבר, מהמשרד להגנת הסביבה. יושבים בה גם ממשרד האוצר, חברת החשמל, משרד התמ"ת, השירות המטאורולוגי והתאחדות התעשיינים.

(עמ' 2) דיון בפרויקט הפקת חשמל מגזים הנפלטים משפכים חקלאיים ומשפכים מוניציפאליים בעמק חפר לצורך קבלת :Letter of approval

בקשה להוספת טיפול בשפכים עירוניים בנוסף לשפכים החקלאיים.

0.75% מהגז הוא משפכים חקלאיים והרבע הנותר משפכים עירוניים.

מאושר. על סמך הקריטריונים, סיכום טבלאות הדירוג אצל מרכז עבודת הוועדה.

מוסד שמואל נאמן, מרץ 2010.

מערך (וולונטרי!!) לרישום פליטות גזי חממה בישראל – תקנון הפעלה והנחיות לדיווח.

אופירה אילון, מרים לב און, פרי לב און , טל גולדרט

(עמ' 3) הצטרפות התנדבותית של גופים מסחריים וציבוריים למערך זה שכולל אפיון, דיווח ורישום שנתי של פליטות גזי חממה.

כדי לגבש מדיניות, המדינה זקוקה למידע נרחב מכל המגזרים במשק בנוגע לפליטות גזי חממה כנקודת מוצא לתכנית פעולה אפשרית בעתיד.

הארגון המצטרף מתחייב לדווח לפי התקנון ולחשב פליטות לפי הנחיות שנקבעו מראש.

(עמ' 75) בענף החקלאות יש פליטות של גזי חממה כתוצאה מפעילויות בענפים שונים, ביניהם משק החי – רפתות.

Eref: Prices for renewable Energies in Europe: report 2009

(עמ' 23) התעריף הממוצע באירופה בשנת 2007 לחשמל מביומסה: 13.56 סנט\קילו וואט.

מצד שני, לאנרגיה סולארית: 51.97 סנט\קילו וואט, עם הערה שהתעריף של סולאר PV ירד ל31 סנט\קילו וואט.

הערות:

עדיין גבוה באופן משמעותי מביומסה, אך ייתכן שהתעריף הישראלי נמוך מהאירופאי.

והגרף:

(עמ' 39) מחירים של ביומסה לעומת פוטווולטאניק:

בעמק חפר 40 מגה וואט ביום, כלומר 112.9 יורו למגה וואט.

לעומת זאת, אנרגיה סולארית: 299.8 יורו למגה וואט (לפחות פי 3).

(עמ' 41) תכנית תמיכה למדינות שהן לא על החוף. לביומסה 20 יורו למגה וואט, לאנרגיה סולארית 150 יורו למגה וואט.


(עמ' 120) פרמיה לביוגז:

נראה שיש, אבל אין לי כאן את הסעיפים באותיות הקטנות לכן קשה לקבוע.. לא?

(עמ' 36) המחירים כוללים את הפרמיות, כשיש כאלה. משתנה בין מדינות

(עמ' 50) יש בחירה בין feed in teerif לבין פרמיה ירוקה, כמו בארץ.

אבל בארץ מנפנפים בפרמיה כאילו שכולם מקבלים אותה!.

הרפורמה במשק החשמל: אוגוסט 2009

התנועה למען איכות השלטון בישראל, מחלקת כלכלה ומחקר.

(עמ' 121) בתכנית להכרזה על הנגב והערבה כאזורים מועדפים יש תעריפים גבוהים לייצור אנרגיה מתחדשת בכל הארץ. מפנים להערה: סיכום הקדנציה של שר התשתיות הלאומיות בנימין (פואד) בן אליעזר, מתוך אתר "העבודה" וראו גם אתר משרד התשתיות הלאומיות, פרסום אודות אישור שר התשתיות על רישיון לשתי תחנות סולאריות (10.3.2009).

החלטה:

4450 {חכ 176} 29.01.2009 קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה בהמשך להחלטות הממשלה (2664 ו2178 ) נקבעים יעדים מנחים: א. קביעת מתווה להשגת יעד ביניים כך ש5% מצורכי האנרגיה בחשמל של המדינה לשנת 2014 יופק מאנרגיה מתחדשת. ב. 10% מצורכי האנרגיה בחשמל של המדינה לשנת 2020 יופק מאנרגיה מתחדשת. ג. על משרדי הממשלה הנוגעים לדבר מוטלת חובה לאתר קרקעות המתאימות להקמת תחנות כח מאנרגיות מתחדשות ככלל, ובאזור הנגב והערבה בפרט המתאימות להקמת תחנות כח בטכנולוגיות - סולארי ורוח. ד. משרד התשתיות הלאומיות, בתאום עם מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים - מנהל התכנון, יגבש תנאי סף (טכנולוגי, הנדסי, פיננסי וכיוצ"ב) להגשת הצעות במכרז, בהתבסס, בין היתר, על התנאים הנדרשים לקבלת רישיון זמני לייצור חשמל. כמו-כן, תוקם ועדה אשר תקבע את התנאים והמקרים בהם תינתן האפשרות להמליץ על מתן קרקע ליזם בפטור ממכרז, להקמת מתקן ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. ה. הקמת ועדה שתבחן דרכים לעידוד השקעות והטבות מיסוי (כולל השקעה במו"פ) בתחום האנרגיה המתחדשת. ו. פרסום מכרז להקמת 3 תחנות כח בטכנולוגיות סולאריות בהיקף של 50 עד 75 מגה ואט לכל תחנה בחבל אילות באופן שהתחנות תחלנה לספק חשמל לא יאוחר מיום 1.1.2012. לוודא שזה אכן מה שיש בהחלטה, היא פה.

תעריפים לעידוד (סעיף 5, תחת הכותרת הסדרה ותמריצים כלכליים):

להנחות את הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל לבחון, במסגרת סמכותה ובהתאם להוראות חוק משק החשמל, התשנ"ו1996-, בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת החלטה זו, תעריפים ואמות מידה ככל שיידרש, ליישום מדיניות הממשלה לעידוד הקמת מתקני ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף כולל של 500 מגה ואט בשלב הראשון ובכפוף לכל דין, ולפרסם את תוצאות הבחינה לציבור. בחינת הרשות תתבסס, בין היתר, על מודלים בינלאומיים לעידוד הקמת תחנות כח המבוססות על אנרגיה מתחדשת, בהתאמות הנדרשות למשק הישראלי. התעריפים שייקבעו כאמור יחולו גם על התחנות נשוא סעיף 7 להלן.

IEA: Energy Technologies at the cutting edge, 2007

(עמ' 17): התפתחות לפי מגזר בטכנולוגיות חדשניות לייצור חשמל:

(הטבלא בקובץ, אם תרצי

IEA statistics, 2010 edition, Co2 emissions from fuel combustion, highlights

כאן יש טבלאות אם ממש תרצי.

(עמ' 47)


אחוזי שינוי פליטת CO2 בישראל:


(עמ' 66) פליטות CO2 לפי מגזר בשנת 2008:


(עמ' 69) פליטת CO2, חשמל וחום בשנת 2008


(עמ' 108) פליטות CO2 לקילו וואט מייצור חשמל וחום בישראל בשנים 1990-2008:

פוטנציאל ההפחתה של גזי חממה בישראל, נוב' 2009

נובמבר 2009, Mckinsey&company. מי זו?

בעקבות החלטה 250, 24 במאי, 2009, להחלטה

למנות וועדת שרים להגנת הסביבה ולהיערכות לשינויי אקלים, סמכויותיה: "תיאום תבין משרדי  הממשלה בכל  הנוגע  לפעולות  לשמירת איכות  הסביבה  ומניעת מפגעים,  לרבות  הטיפול  בחומרים מסוכנים  וכן  בכל הכרוך בנושא היערכות לשינויי האקלים.

ועדת  השרים  תעסוק גם בכל הנושאים הקשורים  להקמתן ולתפעולן  של  אנטנות לטלפונים  סלולאריים,  אנטנות לשידורי  רדיו  ואנטנות לשידורי  טלוויזיה  בהיבטים הציבוריים   הקשורים  לקרינה  המופקת  ממתקנים  אלה והשפעותיה."

הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות.

החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.

(עמ' 2, המשך) ישראל צפויה להכפיל את פליטות ה- GHG שלה עד שנת 2030, מ71 MtCO2e ב 2005 ל 142 MtCO2e ב 2030

(עמ' 3) פוטנציאל ההפחתה של ישראל הוא 45 MtCO2e לפי הדו"ח של מקקינזי.

שינויים התנהגותיים יכולים לגרום להפחתה נוספת של 7 MtCO2e בשנת 2030.

אמצעי ההפחתה: מקורות אנרגיה שפולטים מעט פחמן ויעילות אנרגטית משופרת.

מעבר מדלק מאובן לאנרגיות מתחדשות (25% מכלל היצור בשנת 2030), מפחם לגז ומדלק לביודלק.

65% מהיכולת להפחתה טמונה בעשרה תהליכים, ביניהם:

(עמ' 4) שימוש בגז מזבל לייצור חשמל.

יכולת הפחתת פליטות GHG של ישראל נמוכה מזו של מדינות אחרות משום שיש לה מנופי הפחתה שממשיותם\יכולתם נמוכה, כמו כוח הידרו-אלקטרי, ביומסה.

העלות הכוללת של יישום השיטות המוצעות במסמך זה היא אפס בשנת 2030. יש להן רווח חיובי, רווחיות מבחינה כלכלית (למשל תאורה חסכונית ויעילה מבחינה אנרגטית).


מחסומים: דרישות החזר מהיר, מכשולים במימון.

(עמ' 5) יש צורך בפעולה ממשלתית: קביעת יעדי הפחתת GHG, תכנון תכנית, תרגום התכנית לצעדים ממשיים וקביעת גוף מרכזי שינהל את הפיאסטה ויעקוב אחר ההתקדמות.

עמק חפר: דו"ח מה-CDM, גרסא 2, 28 בספטמבר 2006

(עמ' 3) תיאור טכני: הפחתה בפליטות גזי חממה משום שנמכר לרשת חשמל בכמות של 23,560 MWh לשנה. כך מופחת הצורך בחשמל שמופק מפחם.

מגה וואט = אלף קילו וואט. לכן, זה חלק קטן ממה שצורכים בישראל בחודש. לחשב כמה בדיוק.

(עמ' 5) ההערכה בהפחתת פליטות פחמן דו חמצני בעקבות הפעילות במתקן בעמק חפר: (טבלא)


אין מימון ציבורי.

עמ' 7: כמה חשמל נמכר לרשת בשנים הראשונות של הפרויקט: (כמו שכתבתי לעיל)

Mediterranean and National Strategies for Sustainable Development Energy Efficiency and Renewable Energy Israel National Study

Working Document

שוב אקו

Submitted to Plan Bleu & The Israeli Ministry of the Environment Dr. Amit Mor Shimon Seroussi March1, 2007

E C O - E N E R G Y M . S . ( 2 0 0 1 ) L T D . F I N A N C I A L & S T R A T E G I C C O N S U L T I N G

(עמ' 14)

Besides solar, Israel’s renewables potential is limited. Biomass potential is about 8.6 Mtoe, primarily from municipal waste.

(עמ' 23) In 2004, the MNI published a set of policies and procedures to promote renewables development. The Israel Public Utilities Authority – Electricity (PUA) has since developed tariffs, licensing procedures, and codes of conduct for renewable electricity generators. Renewable electricity includes solar, wind, biomass, and all hydroelectric facilities except for pumped storage)9. To date, renewable developers’ response to these government initiatives has been slow, and less than 100 MW of renewable generators have received conditional licenses

(עמ' 25 - על הפרמיה)

Although the premium are relatively small, ranging from 1.55 cents per kWh during shoulder hours to 2.45 cents per kWh during off-peak hours (due to the predominance of coal generation), the renewables premium have been an integral factor in obtaining financing for small renewables such as wind, small hydro, and biomass. Renewable generation owned by IEC is ineligible for the renewables premium, since the PUA already reflects these costs in designing IEC’s tariffs.29

אנרגיה חלופית ושטחים פתוחים, אקו אנרג'י מ.ס. (2001) בע"מ, יעוץ כלכלי אסטרטגי.

מוגש למכון דש"א, אוגוסט 2008. (דמותה של ארץ, החברה להגנת הטבע)

(עמ' 24) ביומסה: ביוגז- החיסרון: שיטה זו מתאימה לייצור חשמל בהיקפים קטנים יחסית ולא ניתן לספק באמצעותה מעבר לאחוזים בודדים מצריכת החשמל הדרושה למדינה המודרנית (תגובת צ?)

הערות:

אין התייחסות למתקן בעמק חפר! מדוע?


תכנית האב למשק האנרגיה בישראל – סיכום ותכנית חומש. 17 באוגוסט, 2004.

מוגש למשרד התשתיות הלאומיות.

מאקו אנרג'י מ.ס. (2001) בע"מ – יעוץ כלכלי אסטרטגי, חושבה לתכנון בע"מ.

מיהם האקו אנרג'י האלה?

(עמ' 11) יעד ג'- מזעור נזקים לסביבה.

10. נזק מרכזי אחד – פליטת גזי חממה על ידי משק האנרגיה הישראלי – הנו נזק המוסב לעולם כולו ולא רק לישראל.

(עמ' 12) ברור כי לא ניתן ולא הגיוני להציב יעדים סביבתיים במסגרת תכנית האב לאנרגיה, שכן אלה יעדים של מדיניות סביבתית רחבה. כוללת הפעלת מדיניות מתחומים מגוונים אחרים.

ההקשר הסביבתי הרלוונטי למדיניות האנרגיה הוא פליטת זיהומים. הכלים: טכנולוגיית ייצור החשמל.

לא ניתן להציב יעדי פליטה מוחלטים, כי מתכנן האנרגיה לא שולט בכלי המדיניות הלאומיים המרכזיים לקידום יעדי פליטת מזהמים. שני סוגי מזהמים: גזי חממה ו (עמ' 13) זיהומים מקומיים שלמערכות ייצור החשמל והתחבורה תרומה מרכזית בייצורם.

(עמ' 51-52) פרק ח': מדיניות לעידוד המו"פ בתחום הפיתוח.

פעילויות המו"פ המרכזיות בשנים האחרונות: המלצות להמשך.

הפעילות המרכזית היא בתחום האנרגיה הסולארית, כל השאר בעדיפות שניה ביחס לשמש. בגלל פוטנציאל נמוך (ביומס) וקשיים ומאמצים מנהליים, סטטוטוריים וסביבתיים.

(עמ' 70) אנרגיה סולארית כתחום מרכזי.

החלטות הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל מישיבה 177 , תאריך 16 באוגוסט, 2006.

אין הסבר לקביעת התעריף הסולארי, אולי לחפש יותר טוב אם לא יהיה על הדרך. ושוב הפרמיה..

(עמ' 2) תעריפים לרכישת אנרגיה מיצרנים באנרגיה סולארית:

למעלה מ-20 מגהוואט, למשך 20 שנה: (70.05 אגורות)


בין 100 קילו וואט ל-20 מגהוואט למשך 20 שנה: (87.6 אגורות, כלומר: המצב לא השתנה משנת 2006).


(עמ' 6), הסבר לתעריף: תעריף זה מתבסס על העלויות הקבועות והמשתנות של התחנה, אך ללא עלויות הון שנכללו בתעריף לתקופה של 20 השנים הראשונות. התעריף לא יתמוך בחלק הפוסילי בתום תקופת ה - 20 שנה.

(עמ' 12) נספח א, להחלטה מס' 3, ישיבה 177 , מיום 16 באוגוסט, 2006:

באמת מידה ח.1.1, זכאות לפרמיה היא ליצרן שהוקם לפני 1.10.2003.

בחינת עמידת ישראל בהחלטות ובהמלצות ה-OECD בנושאים סביבתיים.

לא בטוח שיבוא לביטוי, אולי בנוגע לפליטות. לא נראה שהמצב השתנה מאז כתיבת העבודה הזו בינתיים.

המשרד להגנת הסביבה, כתב ד"ר ישראל ברזילי, מרץ 2004, עבודה מסכמת.

(עמ' 79) המלצת המועצה: על פחם והסביבה.

מתחילים לפעול:

- נושא פליטת פחמן דו-חמצני אינו כלול בתקינה הישראלית; בתקנות חדשות מוצעות למשק החשמל יש התייחסות לגבי נקיטת אמצעים להפחתת פליטתו.זה משתלב בפעילות ישראל במסגרת פרוטוקול קיוטו.

דו"ח מספר 3: ביצוע החלטות ממשלה בנושא פיתוח בר קיימא. המשרד להגנת הסביבה, אפריל 2009, ניסן תשס"ט.

(עמ' 29) רפורמות בחקלאות:

קידום קיימות בענף הרפת.

ההישגים הסביבתיים של הרפורמא:

פתיחת אופקים חדשים לענף החלב ולמשק האנרגיא הלאומי: הזבל של יותר מ-30K פרות (שליש ממצבת הפרות בארץ) יפונה למתקני ביו גז להפקת אנרגיא מתחדשת.

(עמ' 87-88) פיתוח תשתיות ביוב:

קונגרציא במשך הביוב – תהליך העיכול האנאירובי של בוצות סניטריות יוצר כמוצר לוואי ביוגז, הכולל כ-60% גז מתאן. המנהל לפיתוח תשתיות ביוב יוזם, מממן ומלווה הקמת מט"שים (מתקני טיהור שפכים) שכוללים מתקני קוגנרציא לניצול הביוגז להפקת כוח (חשמל) או קיטור (לחימום המעכלים האנאירוביים.


הרשות לשירותים ציבוריים, חשמל. 4.10.2010.

מסמך להתייחסות (שימוע) – קביעת תעריף עבור מתקנים לייצור חשמל מביוגז

(עמ' 1) מטרת המסמך: תשתית הסדרתית ותעריפית שתאפשר שילוב מתקנים לייצור חשמל מביוגז בהתאם למדיניות שר התשתיות, המשרד להגנת הסביבה וליעדי הממשלה.

בעקבות החלטת ממשלת ישראל מ12.1.2009 (חכ 176), להלן שורת הסדרות לשילוב האנרגיות תוך מזעור העלויות למשק.

תחזית ההספק המותקן לייצור חשמל ממתקני ביוגז וביומסה:


ההסדרה תשלב מתקני ייצור חשמל מביוגז, בהיקף מוגדר ובתעריף תלוי זמן וכמות, ברשת החשמל, באמצעות תעריך הזנה ייעודי (FIT). הצוות המקצועי ברשות בחן את הסוגיות הרלוונטיות לקביעת התעריף (ו..? מהן?) והמסמך מציג את תמצית התהליך והנימוקים לשימוש בהנחות הלוגיות בהן נעשה שימוש.

לפני קבלת ההחלטה (!), הרשות מבקשת לשמוע את עמדת הציבור והחברות והגופים שפעילים בתחום, למדיניות המוצעת.

במקום להטמין, להפיק חשמל. תרומה למשק החשמל.

(עמ' 2) הסדרה זו, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, מתמקדת במתקני ייצור חשמל שמשתמשים בפסולת אורגנית בתהליך עיכול אנאירובי.

פרש בעלי חיים – 5.8 מליון טון (בשנה, כנראה), יכול להיות עוד מקור להפקת חשמל.

פוטנציאל ייצור החשמל מביוגז מזרמי פסולת (עירונית וחקלאית): MW 160

יתרונות לייצור חשמל במתקני עיכול אנאירובי:

חומר גלם זמין וסדיר להפקת חשמל, הרכב הפסולת לא משתנה הרבה בטווח קצר. לכן אפשר:

לייצר הרבה עבור על מגהוואט מותקן (Capacity factor = 70%), כלומר נצילות גבוהה.

רמת אמינות (Capacity credit) דומה לייצור קונבנציונאלי.

שטח קטן, ללא אילוצים סביבתיים באשר למיקומו (רוני, אבל כן באשר לפיזור הפסולת היבשה שנשארת אחרי הפקת החשמל).

הקטנת היקף ההטמנה, יעד לקידום של המשרד להגנת הסביבה.

נזק מגז מתאן הוא פי 21 מנזק של פחמן דו חמצני (מאיפה הנתון? לוודא), טיפול אנאירובי חוסך בםליטות של גז מתאן לעומת טיפול חלופי בפסולת האורגנית.

הקטנת התלות בדלקים מיובאים וגיוון מקורות האנרגיה.

מתקני העיכול האנאירוביים יחוברו לרשת החשמל במתח גבוה ויפעלו בשיטת אנרגיה כהגדרתה בכללי משק החשמל (רוני, זה עוד ניסוח מעניין), עסקאות עם ספק חיוני, תש"ס – 2000 (למצוא).

כל יזם בישראל יוכל לפעול בתחום ולקדם הקמת מתקנים תוך עמידה בתנאים שיפורטו בהמשך.

ההסדרה מיועדת רק ליצרנים שמתכוונים למכור את כל החשמל שייצרו לספק שירות חיוני (=הרשות לשירותים ציבוריים חשמל?).

על כל יזם בתחום להוציא רישיון מותנה לתקופת ההקמה ורישיון ייצור חשמל לתקופת ההפעלה.

אישור תעריפי למכירת אנרגיה לספק אנרגיה חיוני.

(עמ' 3) תהליך הרישוי: הגשת בקשה לאגף הרישוי והפיקוח של חברת החשמל, לאחר בחינת עמידה בתנאי סף של תקנות משק החשמל (1996, תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעלי רישיון), ובכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני, 2000 – רוני, תמצאי את זה?) היזם יקבל רישיון מותנה ל-66 חודשים (כמעט 6 שנים) שכולל אבני דרך להתקדמות בהקמת המתקן (אילו אבנים?).

לאחר הליך ההקמה וסנכרון המתקן לרשת החשמל הארצית ובדיקת סש"ח (ספק שירות חיוני), בעל הרישיון המותנה יגיש בקשה לרישיון ייצור קבוע למשך 20 שנים, עם אפשרות הארכה לעוד 10 שנים. לאחר עמידה בתנאים ובתקנות ושאר פרות (זה דווקא נחמד).

רישיון מותנה = סביבה רגולטורית בה מתנהל היזם בכפוף לחוק, לתקנות ולאמות המידה.

אבני הדרך =

  1. אישור תכנית הקמה על ידי מוסדות התכנון+קבלת היתרי בנייה כנדרש.
  1. פתיחת הזמנת חיבור לרשת החשמל, תשלום מקדמה של 10%.
  1. אישור תעריפי מותנה = התחייבות שניתנת לבעל הרישיון לקבלת התעריף והזכות להיכלל בכמות שהוקצתה להסדר זה. תעריף בהתאם למנגנון ההצמדה בהמשך.
סגירה פיננסית תוך 90 יום לכל המאוחר, אם לא – תוקף האישור יפקע.
  1. סגירה פיננסית בהתאם למופיע ברישיון. אם לא, חילוט הערבות וביטול האישור התעריפי.
  1. הקמת המתקן = חיבור לרשת, הקמת יסודות, הגעת ציוד לשטח, סנכרון לרשת.
  1. בדיקות המתקן על ידי ספק שירות חיוני, חיבור לרשת.

מטרת ההסדרה: שילוב 160 מגה וואט לייצור חשמל מביו גז. מטרת אבני הדרך ולוחות הזמנים לבסס הליך שוויוני לקבלת אישורי תעריף, כדי למנוע את ניצולו לרעה.

אישור תעריפי = וודאות לעניין התעריף, התחייבות לקבלת רישיון קבוע אם עמד בתנאים שמופיעים ברישיון המותנה.

(עמ' 4) תנאי סף לקבלת רישיון מותנה:

  1. זיקה לקרקע – זיקה לקרקע הזמינה לפרויקט, פרטית, מכרז, או החלטות מנהל מקרקעי ישראל. זהו נדבך משמעותי בהוכחת רצינות היזמות (יפה!).
  1. הוכחת הון עצמי – מבקש הרישיון, 20% מהעלות הנורמטיבית של הפרויקט.
עלות נורמטיבית של קילו וואט מותקן = 4800$.
  1. ניסיון בתחום – הצוות המקצועי ברשות ובמשרד להגנת הסביבה יבחנו פרמטרים שונים בהגשת הבקשה שמעידים על ניסיון היזם בתחום וגם האם הטכנולוגיה עומדת בקריטריונים של מתקני עיכול אנאירוביים.
אין כאן כוונה להציב חסם בפני קידמה טכנולוגית, לא תפסל בקשה בלי לתת הזדמנות ליזם להציג את עמדתו.
  1. אישור המשרד להגנת הסביבה לעמידה בקריטריונים, שהמתקן אכן עומד בהם.
  1. חיבור לרשת.
  1. ערבות בנקאית למתקן מעל 1 מגה וואט, 1.8$ לכל קילו וואט מותקן, בהתאם לכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני, 2000). לתקופת הרישיון המותנה, עד קבלת אישור התעריף. חילוט הערבות ועדכון הסכומים בהתאם לכללי משק החשמל.

רישיון לייצור חשמל: (המסמך קצת מעגלי)

למשך 20 שנה. בהתאם לאישור התעריף שיינתן במהלך הקמת המתקן.

עמידה בתנאי המשרד להגנת הסביבה, התקנות, החוקים ואמות המידה..

(עמ' 5) התעריף שהרשות קובעת הוא ל160 מגה וואט מותקן, למתקנים שיסגרו עסקה פיננסית עד סוף 2017 וישתלבו במשק החשמל. השיקולים שנלקחו בחשבון:

יצירת אופק וודאות ליזמים בתחום זה.

הגבלת חשיפת צרכני החשמל (לתשלומים?), איזון בין קידום אנרגיות מתחדשות ומזעור עלויות באמצעות הגבלת הכמות בזמן ותעריף.

מזעור עלויות במשק החשמל: טיפול בפסולת הוא לא באחריות הרשות. אין לה סמכות לקבוע מה הטכנולוגיה המועדפת לטיפול בפסולת. ולא להשית על הצרכנים את העלות שכרוכה בכזו טכנולוגיה.

לכן, התעריף נקבע לפי מתודולוגיה שמבודדת את עלויות ייצור החשמל במתקני הטיפול בפסולת, כדי להבטיח שמשק החשמל לא יסבסד את עלויות הטיפול בפסולת ולמזער עלויות (רוני, אולי כדאי להכניס עוד שיקולים למשוואה. שטח, יעילות השיטה..).

עקרונות למתווה כמויות ותעריף:

אישורים תעריפיים ינתנו לקראת מועד הסגירה הפיננסית.

לא ינתנו אישורים תעריפיים ללמעלה מ160 מגה וואט או אחרי 31.12.2017, המוקדם מביניהם.

עקרונות ההסדרה:

התעריף: 60 אגורות לקוט"ש. ספק השירות החיוני מחויב לרכוש את כל האנרגיה שתיוצר במתקן, ללא תלות במש"בים (במה?) למשך 20 שנה לפי תעריף זה.

התעריף צמוד למדד המחירים לצרכן ב-100% (מה זה אומר?) ויתעדכן אחת לשנה.

יתעדכן לפי היחס הבא: 30% דולר, 30% יורו, 40% מדד המחירים לצרכן. (זה טוב? רע?)

יתעדכן גם לפי ציטוטי חברת שערי ריבית או חברה אחרת (לפי מה שיקבע החשב הכללי), ריביות אג"ח לא שכיר לפי רמת דירוג A+ ומח"מ 18 שנה (דני?)

קביעת התעריף לפי עלויות נורמטיביות של מערך ייצור החשמל במתקן עיכול אנאירובי מייצג שנבחן על ידי צוות של הרשות והמשרד להגנת הסביבה.

אחרי 20 שנה, היצרן יכול להמשיך למכור את החשמל לרשות בהתאם להסדרים שתקבע הרשות באותו זמן. אם יהיה לו רישיון תקף.

(עמ' 6) זכאים לתעריף: מתקנים פעילים וכאלה שיקומו (בניגוד לפרמיה) שמייצרים חשמל מביוגז בהתאם לתקנות המשרד להגנת הסביבה.

מתקנים פעילים בעלי רישיון יפנו לרשות לתיקון הרישיון בהתאם לקבוע בהסדרה זו כדי שההסדרה תחול עליהם.

ההסדרה לא תחול על מתקני טיהור שפכים.

רכיבי עלות שיכללו לצורך חישוב התעריף:

הטיפול בפסולת וצמצום ההטמנה הם לא באחריות הרשות. ציבור צרכני החשמל (כאן השוס) נושא בעלויות החיצוניות בצורת הפרמיה להפחתת מזהמים (שתקפה רק למי שקם לפני 2000 ומשהו, לוודא מתי).

תעריף הזנה שיאזן את העלויות כולן, כולל עלויות הטיפול בפסולת, לא עולה בקנה אחד עם מדיניות הרשות וחוק משק החשמל.

אך קשה להבחין בין עלויות ההקמה והתפעול לפי פונקציות אלה. רכיבים שקשורים להפקת החשמל (גנראטורים, עלות חיבור לרשת החשמל) מחד גיסא והליך הטיפול בפסולת שמועיל לרשת החשמל בצורת הדלק (=הביוגז) שמתקבל ובו נעשה שימוש להפקת החשמל.

לכן, העלויות שיוכרו לצורך קביעת התעריף הן: אחסון וטיפול בביו גז, עלויות הגנרציה והחיבור לרשת. בנוסף, 60% מעלויות הקמת מיכלי העיכול (40% במענק המשרד להגנת הסביבה – רוני, כאן הם משלמים). משום שבתהליך זה מופק הביוגז שמשמש כדלק לייצור החשמל. (עמ' 7) בנוסף, תהא הכרה בעלות קרקע ומספר עובדים ביחס לנדרש למתקן, יפורט בהמשך.

יהיו מענקי הקמה בעתיד, לא יותר מ-40% מעלויות ההקמה הנוגעות לטיפול בפסולת, ללא סיוע עבור רכיבים שנוגעים למערך הפקת החשמל (גנראטורים, חיבור לרשת החשמל, לוחות בקרה). (המשרד להגנת הסביבה, קול קורא עתידי, הקרן לשמירת הניקיון במשרד להגנת הסביבה)

הרשות לא תכיר לצורך קביעת התעריף בתשלומים שהמפעל עשוי לקבל בעבור טיפול בפסולת, כמו מחירי כניסה לטון פסולת, תשלומים עקב מנגנון סחר בפליטות, תקבולים לתוצרי הטיפול (הדשן), או מענק ההקמה לשאר עלויות ההקמה (לא כולל הקמת מיכלי העיכול, כאמור).

הנחות לגבי אופי המתקן:

כמות הביוגז שאפשר להפיק מטון של פסולת אורגנית תלויה בהרכב ובטיב החומר האורגני.

מהזרם החקלאי ניתן להפיק כ3-3.5% של ביוגז מטון פסולת אורגנית.

הרכב הביוגז הוא בעיקר מתאן (55-70%) ו-30-45% פחמן דו חמצני, שלא יכול לשמש כדלק.

לכן, הערך הקלורי של הביוגז נקבע לפי כמות המתאן שמוכלת בו.

הערכות כלכליות של מתקני עיכול אנאירובי בעולם – כ- 65% מתאן.

יכולת ייצור החשמל תלויה קודם כל בכמות הפסולת שמטופלת במתקן, המשרד להגנת הסביבה מעוניין בהקמת מתקני עיכול אנאירובי באזורי תעשייה, בעיקר כדי לצמצם את היקף שינוע הפסולת.

חישוב כמות הקוט"שים המיוצרת בשנה:

כמות פסולת מטופלת (אורגנית מופרדת) * אחוז ביו-גז מופק * אחוז מתאן בביו-גז * ערך קלורי של גז טבעי * נצילות הגנרטור:

60,000 (טון פסולת לשנה) * 6.5% * 65% * 13,829 (קווט"ש לטון) * 35% = 12,269,780 קוט"ש בשנה

לכן, כדי ליצור מערכת קרובה למקום ייצור הפסולת, צריך לקחת בחשבון מתקן בגודל של 2MW שצורך כמות פסולת אורגנית של אוכלוסייה בסדר גודל של כ-240,000 תושבים.

קיבולת שנתית של 60,000 טון פסולת אורגנית היא גבוהה ביחס לרוב המתקנים הפועלים בעולם.

מתודולוגיה לקביעת תעריפים:

התעריף המוצע לקוט"ש שמיוצר ממתקן נקבע לאחר בחינת עלויות שביצע הצוות המקצועי ברשות, תוך התחשבות בפרמטרים הבאים:

  1. כמות פסולת אורגנית מטופלת בשנה – 60,000 טון.
  1. שיעור ביו-גז מיוצר מטון פסולת: 6.5%
  1. אחוז מתאן בביו-גז : 65% , ומכאן שהערך הקלורי הוא 65% מהערך הקלורי של

מתאן. הערך הקלורי של מתאן המוכר על ידי רשות החשמל הוא 13,829 .Kwh/ton

  1. 2MW . הספק המתקן חשמלי
  1. כמות חשמל מיוצרת: 12,269,780 קווט"ש בשנה.
  1. שטח המתקן: 12 דונם ( 60% מסך השטח הנדרש לכלל מתקן העיכול האנאירובי –

20 דונם).

  1. אורך החיים של המתקן: 20 שנה.
  1. שע"ח יורו: 4.9 ₪ ל- יורו.
  1. שע"ח דולר – 3.79 ₪ לדולר.

.עלויות הקמת המתקן:

13.1.10.1 .עלות רכישת קרקע: 4.44 מיליון ₪ - לפי 370,000 ₪ לדונם – עלות קרקע ממוצעת באיזור תעשייה.

13.1.10.2 .עלות פיתוח קרקע: 2.544 מיליון ₪ - לפי 212,000 ₪ לדונם – עלות פיתוח ממוצעת לאזורי תעשייה.

.₪ 1. סה"כ 5,600,000 MW 13.1.10.3 .גנראטורים: 2,800,000 ₪ ליחידה שהספקה

.₪ 13.1.10.4 .בלון אחסון דו ממברנאלי לגז (ללא ביסוס הבטון): 1,025,000

13.1.10.5 .מבנים: 1,500,000 ₪ (כולל מבני שירות, סככות גנראטורים, ביסוס בטון לבלון האחסון, צנרת והנדסה אזרחית)

.₪ לטיפול במימן גופרתי): 1,300,000 ) Scrubber.13.1.10.6

.₪ 13.1.10.7 .מערכת קירור + השבת חום: 1,300,000

.₪ 13.1.10.8 .חיבורים ומערכות חשמל: 950,000

.₪ 13.1.10.9 .לפיד: 600,000

13.1.10.10 . מיכלי עיכול אנאירובי: 12.144 מיליון ₪. 60% מסך עלות מיכלי העיכול – 20.24 מיליון ₪). )

13.1.10.11 .שונות: 240,000 ₪ (ציוד בטיחות, אנאלייזר ביו-גז, בדיקות מעבדה).

13.1.10.12 .תקורות: 1.265 מיליון ₪. (יעוץ משפטי, אגרות וכד', נקבע לפי 4% מסך העלויות המפורטות עד כה, פרט לעלות רכישת קרקע).

13.1.10.13 .הוצאות בלתי מתוכננות: 3.56 מיליון ₪ (לפי 12.5% מעלות הקמה פרט לעלות רכישת הקרקע).

13.1.10.14 .סה"כ עלויות הקמה: 36.467 מיליון ₪, או $4,798 לקוו"ט מותקן.


עלויות תפעול ותחזוקה של המתקן:

.כוח אדם: 854,400 ₪ - חושב לפי:

חצי משרה למנהל אתר, 80% משרת מהנדס, 3 טכנאים (טכנאי למשמרת –

3 משמרות ביום), ושני פועלים בלתי מיומנים.

13.1.11.2 .תחזוקה וחלפים: 1.104 מיליון ₪, חושב לפי 9 אג' לקווט"ש מיוצר (כולל החלפת שמנים , טיפולים לגנרטורים בהתאם לדרישות היצרן , והפרשות לקרנות לצורך החלפת רכיבים בגנראטורים).

13.1.11.3 .תחזוקת מיכלי עיכול – 506,000 ₪ , חושב לפי 2.5% מסך עלות מיכלי העיכול.

13.1.11.4 .ביטוחים: 160,140 ₪ (לפי 0.5% מעלויות הקמה פרט לעלות רכישת קרקע).

13.1.11.5 .ארנונה: 709,680 ₪ (לפי 59 ₪ למ"ר).

13.1.11.6 .ס"ה: ההוצאות השנתיות: 3,602,000 ₪, או 29.6 אג' לקוט"ש מיוצר.


13.1.12 .הנחות מימון:

13.1.12.1 . מבנה הון: 20% הון עצמי, 80% הון זר.

13.1.12.2 . מחיר הון זר : 5.82% . מחיר ההו ן ז ר מחושב לפי ממוצע ב 12- החודשים האחרונים, של ציטוטי חברת שערי ריבית, לאג"ח לא סחיר צמוד למדד, לפי ולפי מח"מ של 18 שנים. ,A+ רמת דירוג


. 13.1.12.3 . תשואה נדרשת (ברוטו) להון עצמי: 14%

13.1.12.4 . תקופת פרעון: 18 שנים.

. 13.1.12.5 . יחס כיסוי נדרש: 1.2

הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, 6.10.2010

(הודעה)

שימוע – קביעת תעריף עבור מתקנים לייצור חשמל מביו-גז.

בתוקף הסמכות לפי חוק משק החשמל התשנ"ו (1996), מפרסמת הרשות מסמך לקביעת תעריף עבור מתקנים לייצור חשמל מביוגז.

אדם טבע ודין, 14.6.2010.

כנס המחזור השני התקיים ביפו.

יש מתקן לטיפול אנאירובי בעמק חפר ושניים נוספים ברמת הגולן (בהקמה) ובבאר טוביה (בתכנון).

פרוטוקול ועדת איכות הסביבה הסטטוטורית מ- 31.5.09

מועצה אזורית עמק חפר, מחלקת תברואה ואיכות הסביבה.

אלדד שלם (סגן ראש המועצה): הקשר בין חקלאות לסביבה. טיפול בפסולת חקלאית. (רוני, לבדוק אם יש מעורבות של המועצה בעסק).

תיירות: קיים קשר בין תיירות לסביבה (כאן יעילות המסמך הזה). יש לפתח את הנושא.

התנהלות סביבתית – מטב"ח. עופר כהן (כפר ויתקין): להרחיב עסקים לטובת המועצה, לא להקשות עליהם.

דרכים לקידום אנרגיות מתחדשות בישראל מצגת

כנס איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל

ינואר 2009, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

עקרונות לרגולציה: שיקוף, ראייה לטווח ארוך (התייחסות לצרכי המשק – בעיית זבל הפרות - , פעילות גופי הממשלה האחרים, אפשרויות ואילוצים של משק החשמל), מנגנוני הסדרה (תהליכים ותעריפים שיאפשרו כניסת טכנולוגיות באנרגיות מתחדשות), מבחן הציבור.

סולארי, רוח.

איכות הסביבה!

התעריפים לא מתייחסים לרווח היזמי שיהא כתוצאה ממנגנון סחר בפליטות מקומי (זה מה שחיפשת, CER או משהו כזה).

תמיכה ייעודית בטכנולוגיות מחייבת כניסה מדורגת ומבחן תקופתי.

באירופה, FIT, FEED in taarif

הליך הסדרתי: רישיון עקרוני לאחר עמידה בתנאי סף (זיקה לקרקע, הון עצמי, ניסיון, סקר היתכנות לחיבור לרשת החשמל, ערבות בנקאית), התקדמות עד אישור מהמוסד המתכנן, אישור תעריף מותנה, מוגבל בזמן, שטומן בחובו הבטחת רכישה ותעריף על ייצור אנרגיה, ..קבלת רישיון קבוע ותעריף+מנגנון הצמדה (רוני, מה זה?)

ישיבה 145, החלטה 3, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, 13.7.2004

בהמשך להחלטת הממשלה כ44/ מיום 4 לנובמבר 2002 וכל מה שהיה עד עתה מבחינת ישיבות וכולי, הרשות קובעת מתוקף סמכותה במסגרת חוק משק החשמל התשנ"ו 1996 ואחרי שימוע כי:

חברת החשמל תשלם לבעלי רישיון ייצור שמשתמשים באנרגיות מתחדשות פרמיה בגין תועלת למשק מהפחתת זיהום לפי טבלת פרמיות. (רוני, זה מה שבוטל, לא?)

3. קבלת פרמיה עבור ייצור חשמל באמצעות ביוגז מאתרי הטמנת פסולת הוגבלה לאתרים שהוקמו עד ליום הפצת הדו"ח הסופי של הצוות לעניין מתכונת מימוש החלטת הממשלה מס' חכ44/ וזאת, בהתאם למדיניותו של המשרד לאיכות הסביבה כפי שבאה לידי ביטוי בדו"ח הוועדה, סעיף ו' לעניין עלויות הקמה של הפרויקטים. (לכן זה לא רלוונטי, הם איחרו את הרכבת. נשאלת השאלה, מדוע ההגבלה הזו?)

קביעת רמת הפליטות ממתקן הייצור היא הבסיס לחישוב הפרמיה, לכן לא נבדקת למעשה רמת הפליטות במתקנים שהוקמו אחרי התאריך לעיל.

במסגרת השימוע, הרשות נדרשה להתייחס לעניין תכנית הפחתת מזהמים. על סוגיה זו יהא דיון נפרד בהתאם לתכנית העבודה של הרשות. לא רלוונטית כרגע, תבחן על ציר הזמן.

ישיבה 136, החלטה 2, 8.2.2004, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל:

קיבלה את דו"ח הצוות "מתכונת מימוש החלטת הממשלה מס' חכ44/ בנושא אנרגיות מתחדשות - אוקטובר 2003"

יישום ההמלצות יעשה לפי העקרונות ולוחות הזמנים הבאים:

כמויות ומועדי מכירה – יצרן פרטי של חשמל רשאי למכור לבעל רישיון הולכה כל כמות חשמל בכל זמן. אם מדובר במכירה לצרכן אחר, היצרן ישלם על שירותי תשתית לפי תעריפי הרשות. (רוני, אילו תעריפים?)

מנגנון התעריפים – תעריפים מוכרים בתוספת פרמיה.

התעריפים למכירה לרשת אמורים לשקף את ביזור התחנות ותרומתן לחיסכון בעלויות הולכה וחלוקה. התעריפים לא יהיו נמוכים מ"רכיב הייצור" ולא גבוהים מתעו"ז רלוונטי (תעוז = תעריף עומס וזמן, זהו אחד הכלים בהם משתמשת הרשות כדי לשקף את עלות הצריכה הספציפית של הצרכן וכן לאותת לו באמצעות התעריף על הצורך בשינוי מאפייני הצריכה שלו. צרכן תעו"ז שמבקש להוזיל את עלויות שימושי החשמל שלו צריך להסיט את צריכת החשמל העיקרית במקום הצרכנות לשעות בהן התעריף נמוך (שעות ה"שפל" וה"גבע"). באופן זה, ניתן ליהנות מיתרונות התעו"ז ולשלוט בגובה חשבונות החשמל. ולהיפך: צרכן שלא יפעל לנהל את צריכת החשמל באופן מושכל עשוי לשלם חשבון חשמל גבוה יותר מהתעריף האחיד לסקטור הביתי והמסחרי. מכאן. עוד הסבר: פה. רוני, מה התעוז הרלוונטי של מטבח עמק חפר? כמה סוגים כאן)

הרשות תקבע מנגנון להגדרת התעריפים בהתאם לנקודת ההתחברות לרשת (רוני, מה .. מה) והתרומה לחיסכון בעלויות ההולכה והחלוקה.

סחר בפליטות – בתיאום עם המשרד לאיכות הסביבה (שימי לב, זה בוטל בהמשך).

מסמך זה נועד לתת עקרונות יסוד ולוחות זמנים בעקבות ההחלטה שקיבלה הממשלה בט' בכסלו התשס"ג, 14 בנובמבר, 2002, בנוגע לעידוד מתקני חשמל ותחנות כוח לייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות.

בשלב זה, יש דגש על קידום פרויקטים סולאריים, רוח וארובות שרב. יש צורך בקביעת מנגנוני תעריפים לפרויקטים ייחודיים.

עדכון פרמיה

יולי 2009: הרשות לשירותים ציבוריים חשמל תגדיל את שיעור הפרמיה (אבל לא מדובר על תאריך תחילת הפעלת המתקן).

בנוסף, הצעה לעדכון מנגנון התעריף הניתן למתקנים באנרגיה מתחדשת.

כאן עוד מדברים על שינויים בהרכב הפליטות.

זאת ועוד, כדי שתהיה וודאות מול הגופים המממנים, הוחלט לעדכן את מנגנון רכיב הייצור (? הסבר כאן [1] וגם: "רכיב ייצור" - תעריף של רכישת אנרגיה חשמלית בידי בעל רשיון הולכה בעסקת רכישה, שהרשות פרסמה; התעריף יכול להשתנות בהתאם למקבצי שעות וזמנים או על פי סוג מקור ייצור האנרגיה וזמינותו או הטכנולוגיה; מהאתר הזה) ולהבטיח תשלום מינימלי ליצרנים הללו למשך 20 שנים מיום ההפעלה המסחרית.

שני מסלולים: אחד עם פרמיה (לא רלוונטי)

ואחד בלי, שהוא הבטחת מחיר מינימום לרכיב הייצור, שנותנת וודאות פיננסית לגופים המממנים (=יהיה שוק למוצר).

זה למשך 20 שנה.

תוקף ההחלטה: 6 שנים. או 500 מגהוואט מותקנים.

אם רכיב הייצור יעלה על 50% או ירד ב-20% הרשות יכולה לשנות את דעתה. לתקן ההסדרה.

החסמים העיקריים לאנרגיות מתחדשות: קרקעות, תשתיות אנרגיה ומימון.

פרמיה לתועלת למשק

האם זה עוד רלוונטי או משהו נוסף שבוטל? לבדוק עם ג.

הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, 2004.

מאושר בישיבה: זכאים לפרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום.

גובה הפרמיה: פרמיה בגובה החיסכון בפליטות מזהמות ממתקן הייצור של היצרן ביחס למתקני הייצור של ספק השירות החיוני (?), כקבוע בלוח תעריפים 2-11.1

ב) יצרן באנרגיה מתחדשת

ליצרן באנרגיה מתחדשת ייחשבו בעל רשיון ייצור פרטי או בעל רשיון ייצור עצמי שהספק מיתקן הייצור שברשותם הינו מ- 100 קילווט ומעלה ואשר פועל באמצעות:

שמש; רוח; מים; ביומסה; אנרגיה שמקורה באתר הטמנת פסולת (ביוגז) שהוקם לפני יום 01.10.2003 ; שפכים או תופעות טבע אחרות (להלן: "אנרגיה מתחדשת") בלבד.

נראה שמטב"ח לא נכנס לתנאים הללו, משום שהוקם לאחר אוקטובר 2003. (פועל מאמצע 2004: [2]

עלויות פליטות

נספח א' להחלטת הרשות מס' 2 , מישיבה 136 תאריך 8.2.04, לעניין אנרגיות מתחדשות

טבלת עלויות פליטות

נשאלת השאלה, מדוע בוטל העניין עם הפליטות אם בשנת 2004 כן הייתה התייחסות אליו?

(רוני, אם לא תהיה תשובה אחרי שתעברי על כל המסמכים, כדאי לשאול את הרשות לרישותים ציבוריים חשמל)

פניה ליצרני חלב

אצירת זבל יבש על משטח בטון או משטח מקורה.

אצירת זבל רטוב במאצרה מבטון בלי ניקוז.

הטיפול בזבל רפתות באחת הדרכים:

פנייה למתקן מאושר עם תשתיות נדרשות (נספח 1 רוני, יש לנו אותו?).

יישום כדשן או מטייב בשדות חקלאיים (בלי התייחסות לרגישות הקרקע שהייתה לנו בבאר טוביה!).

הצנעתו בקרקע תוך 48 שעות.

פינוי לאתר סילוק פסולת מורשה (נספח 2).

המשרד יפעל לקיום האכיפה.

(מטב"ח הוא אחד המתקנים האזוריים לטיפול בזבל נכון לשנת 2007, מכאן: [3])

גם נכון ל30.11.2009 (ראי מסמך אתרים מאושרים לטיפול בזבל בעלי חיים).

גם מאושר לטיפול בחומר אורגני: ([4])

הודעה לעיתונות חדש

19 באוקטובר, 2010

הרשות לשירותים ציבוריים חשמל+המשרד להגנת הסביבה

60 אגורות לכל קוט"ש מפסולת כדי לצמצם הטמנה ולעודד ייצור חשמל נקי. רשות החשמל פרסמה לשימוע ציבורי את כללי ההסדרה עבור מתקנים לטיפול בפסולת עירונית וחקלאית המאפשרים צמצום של הטמנת פסולת באמצעות טיפול אנאירובי והפקת ביוגז. הסדרה זו תאפשר למתקנים שייצרו חשמל, המיוצר מגז המתאן בתהליך אנאירובי, להזרימו לרשת החשמל ולקבל תעריף של 60 אג' לכל קוט"ש מיוצר לתקופה של 20 שנה ללא תלות בשעות הייצור.

התעריף המוצע לשימוע התבסס על עבודה משותפת של רשות החשמל והמשרד להגנת הסביבה, התעריף מזהה עלויות לייצור החשמל במתקנים אלו ומגלם בתוכו חלק מעלויות לייצור ואיסוף הגז. כמות הפסולת העירונית הרטובה עומדת כיום על 2 מיליון טון בשנה, ופרש בעלי חיים עומד על כ- 5 מיליון טון בשנה. מכאן כאמור מלוא פוטנציאל ייצור החשמל עומד על 160 מגה וואט.

יו"ר רשות החשמל, מר אמנון שפירה מוסר כי "מתקנים אלו ייצרו היקף של 1 מיליארד קוט"ש בשנה , המהווים כ 2%- מהיקף צריכת החשמל בישראל ו 20%- מיעד הממשלה לאנרגיות " מתחדשות לשנת 2014 במקביל המשרד להגנת הסביבה יעמיד בקרוב לטובת מתקנים אלו מענקי הקמה בשיעור משמעותי ממרכיבי המתקן הקשורים לטיפול בפסולת. ( בהתאם לאמות המידה שיפורסמו ע"י המשרד בעניין).

..יוקמו באזורי תעשייה ובסמיכות לערים גדולות – אין פה התייחסות לרגישות הקרקע שהייתה לנו בבאר טוביה!

160 מגה וואט עד 2017, בלי מענקי הקמה אי אפשר.

פסולת 2008

יוזמות לשימוש מושכל בפסולת מיפוי מהלכים בתחום הטיפול בפסולת ברמת השלטון המקומי

נכתב עבור מכון השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית ([5] ) על ידי: תמי צרי, עץבעיר (עץבעיר, בית לחיים אקולוגיים בעיר, ביאליק 23 תל אביב, 03-525-4196 ) אוגוסט 2008


(עמ' 12) מועצה אזורית עמק חפר היא המתקדמת ביותר בתחום הטיפול בפסולת, לפי אבי נוביק. מעודדת יוזמות פרטיות, משתתפת בתקציבים (רוני, האם המפעל מקבל ממנה תקציבים?)

(עמ' 13) בין קיבוץ המעפיל לעין החורש בעמק חפר, פועל מפעל להפקת ביו גז מזבל חיות.

(עמ' 20) אבי נוביק = איש מקצוע

(עמ' 21) עיכול אנאירובי נותן מענה לכל הפסולת האורגנית מרפתות, התוצרים הם ביוגז ובוצה (לדישון). לשני התוצרים ערך כלכלי. (דר' מייק רייש, חברת אקוסינרג'י). עיכול אנארובי (המפיק אנרגיה+בוצה). העיכול האנארובי עדיף כי מקבלים יותר אנרגיה על השקעה קטנה יותר אבל אין עדיין זמינות של המתקנים בארץ. המחיר יקר פי שתיים מעלות ההטמנה. (אופירה אילון). כל יום יש 15 מתקנים חדשים בעולם, זהו הפיתרון האולטימטיבי לזרם הרטוב (זרם רטוב=חומר אורגני. זרם יבש – פלסטיק, נייר, זכוכית, מתכת) (אבי נוביק). מתקני טיפול אנארוביים קיימים בעולם ולא בעיה לייבא אותם אך המשרד מפעיל חסמים (אופירה אילון).

מי האנשים הללו? אילו חסמים המשרד מפעיל? איזה משרד?

אבי נוביק, פרטו, שלדג 5322185

ד"ר אופירה אילון –עושה במוסד נאמן עבודה מקיפה על נושא הפסולת בישראל ומלווה מקצועית של פרויקטים

באר טוביה שיהיה

PROJECT DESIGN DOCUMENT FORM (CDM PDD) - Version 03.1. CDM – Executive Board “Eco Energy Beer Tuvia Animal Manure anaerobic treatment facility” Version number 3 Date of completion – July 20th 2007

נקודות חשובות:

(לפי המצגת מצחי, המפעל יכנס לפעילות רק בנובמבר 2011)

(עמ' 2) בספטמבר 2004, אקו אנרג'י באר טוביה בע"מ החלה בתכנית איסוף וטיפול בזבל פרות ממחלבות באזור וזבל עופות (בהערת שוליים), וטיפול בזבל במתקן ביוגז אנאירובי.

באזור באר טוביה, בדרום מחוז דן, מתרחש ייצור חלב בהיקף גדול. (רוני, נתונים?)

המטרה: הפחתת פליטות GHG (גז חממה) מטיפול בזבל חיות.

ריכוז הטיפול במקום אחד נועד למנוע מהרכיבים הרעילים בזבל הפרות להגיע למים.

בנוסף, המטרה היא שימוש בביוגז ליצירת חשמל מאנרגיה מתחדשת לרשת החשמל הישראלית.

אין בישראל, נכון לשנת 2007 (רוני, זה השתפר מאז?) תקנות לפליטת GHG מטיפול בזבל פרות, לכן בעיקר מתאן משתחרר לאטמוספירה.

מטרות הפרויקט:

החלפת מערכות הטיפול בזבל פרות שגרמו לפליטת GHG כתוצאה מטיפול לא מבוקר בזבל.

הטמעת הטכנולוגיה הדרושה ללכידת פליטות GHG מניהול זבל פרות בישראל.

העברת הרכיב הכלורי בזבל מאזורים רגישים מבחינה הידרולוגית (יעני, המים) לאזורים לא רגישים מבחינה זו.

שיפור איכות החיים בכפר, באמצעות הפחתת הניחוח והזבובים שיש כיום בקרבת רפתות.

תרומה לייצור האנרגיה המתחדשת של ישראל!

(עמ' 8):

טבלא – הקטגוריות בהם משתמשים בפרויקט.



(עמ' 9) שלבי תהליך הפקת החשמל: (רוני, תשווי למסמכים האחרים)

מיכל הקבלה – הזבל שנאסף מהאזור נכנס למפעל דרך מיכל זה.

מיכל הערבוב – ממיכל הקבלה, הזבל נשאב למיכל הערבוב, שם הוא מעורבב ומעובד לתמיסה הומוגנית (אחידה)

מעכל – ממיכל הערבוב, דרך סדרה של מערכות פסטור, הזבל נכנס למעכל מבטון, שם הוא מעוכל במשך כשלושה שבועות בטמפרטורה של 36-38 מעלות צלסיוס.

ממברנת אכסון ביוגז – (ממברנה=קרום בררני) ממברנה בעלת שתי שכבות תחזיק את הביוגז לאחר העיכול וטרם הכניסה לגנרטורים. ממברנה זו תבטיח שלא תהיה דליפה ושכמות ואיכות הגז בשליטה בכל זמן נתון.

מנועי הביוגז – ממברנת האכסון של הביוגז, הביוגז צף למנועים כדי לייצר חשמל ירוק. המערכת כוללת מתקן בשם "scrubber” שנועד לנקות את הביוגז משאריות מזהמי גופרית.

רוני, האם להסביר על התהליך הכימי בקצרה? כן. אבל מאוד מאוד מאוד בקצרה!

(עמ' 13) ביחס לייצור האנרגיה המתחדשת לרשת החשמל, המתודולוגיה שנבחרה למתקן בבאר טוביה היא לפרויקטים בקנה מידה קטן, שמפיקים פחות מ15MWh של חשמל. (ביום? בשנה? לברר. כנראה ביום)

(עמ' 15) הפחתת השימוש בחשמל שמופק מפחם.

(עמ' 21) איך מופחתת פליטת GHG באמצעות פרויקט CDM?

פליטות GHG נמנעות כתוצאה משינוי ניהול הזבל הנוכחי (נכון לשנת 2007) ומעבר לשימוש במעכל אנאירובי. החשמל והחום שמיוצרים בתהליך מנוצלים במפעל ונמכרים לרשות לשירותים ציבוריים חשמל (רוני, לוודא), כך מופחת השימוש בחשמל שמקורו דלק מאובן, כזה שגורם ליותר פליטות GHG. (כלומר, הרע במיעוטו)

הפליטות, במקום שישוחררו לאוויר החופשי, נאספות במעכל ומועברות לבלון האיסוף לפני שהן הופכות לבלון או

(עמ' 22) איסוף הביוגז יעיל ומפחית באופן מושלם את שחרור הפליטות (מוווושלם?)

משום שמערכת כזו דורשת השקעה נרחבת, ידע טכני, רכישה ואחזקת ציוד אלקטרו-מכני ומערכת מסועפת של איסוף והעברת זבל פרות, סוג כזה של מערכת טיפול בזבל פרות טומן בחובו מחסום טכנולוגי שמונע ממנה להיות ישים לתרחיש הבסיסי (איזה תרחיש בסיסי? לבדוק שוב במסמך)

(עמ' 24) זה אחד המתקנים המתקדמים בעולם, לכן עלותו הגבוהה הובילה לשימוש בו רק במערב אירופה. בניית המעכלים מבטון כדי למנוע פליטות מתאן. הציוד המכאני-חשמלי כולל משאבות, מזיחים, מפוחים ומכשור אחר שמטרתו לשמור את הזבל והביוגז שמכיל מתאן במיכלים מבודדים וכן למנוע פליטת ריח מפריע ומתאן.

במסגרת הדרישות הסביבתיות בישראל, המפעל נאלץ לא רק לאסוף את זבל הפרות אלא גם להיות אחראי על היפטרות מהנוזלים והמוצקים שיוצאים מהמפעל.

משום ריכוז הכלורין הגבוה בזבל הפרות, שתורם למליחות מי התהום הגבוהה בישראל, היה צורך למקם את המתקן על קרקעות לא רגישות מבחינה הידרולוגית (=מבחינת המים שיש בהן, כנראה), גם אם המשמעות היא הגדלת המרחק מהרפתות.

את הנוזל שיוצא מהמפעל מפזרים על קרקעות לא רגישות מבחינה הידרולוגית.

לכן, יש צורך במערכת צינורות שתשא את הנוזל לשדות לא רגישים כנזכר לעיל ותפזר אותם שם (כדי שפרה אותם – עמ' 25), לרוב מספר קילומטרים מהמפעל.

זו דרישה ייחודית לישראל, משום מחסור המים וריבוי חיות המשק (?).

לכן, מפעל כזה דורש השקעה רצינית.

(עמ' 26) הרפורמה במשק החלב הסדירה את איסוף זבל הפרות ושיפרה את תנאיהן, כך עלה ייצור החלב. אך רפורמה זו לא מכילה תקנות ביחס להפחתת פליטות GHG שמתרחשות במהלך איסוף הזבל ואכסונו. הטיפול האנאירובי יפחית את פליטות ה-GHG


עמק חפר שיש

Animal manure anaerobic treatment facility – Ein Hahoresh

2008

PDD

(עמ' 2) המטרה: איסוף וטיפול בזבל פרות באזור מועצה אזורית עמק חפר במתקן ביוגז אנאירובי.

המיקום: לב המועצה המקומית, אחד האזורים הצפופים בישראל מבחינת ריכוז הרפתות שמייצרות חלב.

מטרת הפרויקט: הפחתת פליטות GHG שנגרמות כתוצאה מטיפול בזבל פרות, תוך יישום טכנולוגיה מתקדמת לטיפול בזבל. הפעילות מכוונת למרכז את הטיפול בקומפלקס אחד, תוך מניעת חלחול רעלים מזבל הפרות למי התהום ושימוש בביוגז כדי לייצר חשמל מאנרגיה מתחדשת לרשת החשמל הישראלית.


אין בישראל, נכון לשנת 2008 (רוני, זה השתפר מאז?) תקנות לפליטת GHG מטיפול בזבל פרות, לכן בעיקר מתאן משתחרר לאטמוספירה.

מה שהיה לפני תחילת יישום הפרויקט:

רוב מערכות ניהול זבל הפרות בישראל מאחסנות את הזבל בחוות למשך מספר חודשים בתנאים שונים ומערכות אחסון שונות.

זבל פרות נחלבות במיוחד מאופיין באחוזים גבוהים של מטען אורגני ונוכחות וירוס פתוגני. (רוני, מה זה?)

לאחר אחסונו למספר חודשים, הזבל לרוב מפוזר בשדות, כנוזל או כמוצק.

במערכות אחסון כאלה של זבל פרות, הזבל מעוכל באופן חלקי בלבד באמצעות יצורים אנאירוביים ולכן פליטת הGHG בשיטה זו גבוהה.

בנוסף, זבל פרות גורם למטרד ריח וזבובים ביישובים.

המשרד להגנת הסביבה מעודד את פעילות המתקן לטיפול אנאירובי בעין החורש, משום שזו מחסלת את ההפרעות הללו (זבובים וריח) באמצעות טיפול בזבל הפרות במתקן עצמו.

(עמ' 3) הטכנולוגיה שתיושם בפרויקט תהא טכנולוגיית ביו גז, הידועה גם כטכנולוגיית עיכול אנאירובי (ADT). הפרויקט ישפר את הניהול הנוכחי (לשנת 2008) בזבל הפרות ויטפל בו באופן שיפחית את פליטות הGHG (רוני, למה אין מדיניות ממשלתית בנוגע לעניין הGHG ? אולי זה כבר השתפר מאז?).

הטכנולוגיה המדוברת מיושמת בהולנד, גרמניה, שוודיה ודנמרק. תהליך הטיפול בזבל כולל את השלבים הבאים:

הפיכת הזבל להומוגני (אחיד) = האחדה: הזבל שנכנס למפעל נחתך, מעורבב ועובר תהליך האחדה.

פסטוריזציה – מטרת תהליך זה היא חיסול רכיבים מזהמים בזבל הפרות, כפתוגנים, טרם כניסת הזבל למעכלים.

עיכול אנאירובי – תהליך טבעי בו רכיבים אורגניים מורכבים מתפרקים לחלקים קטנים יותר באמצעות בקטריה ללא נוכחות חמצן בתהליך. תהליך זה מפחית את נפח הפסולת האורגנית ויוצר מוצרי לוואי מועילים כביוגז.

התוצאה הצפויה מתהליך זה היא הפחתה משמעותית בנפח פליטות הCH4 וה-N2O בהשוואה לטיפול המסורתי בזבל הפרות לפני שהמתקן החל לעבוד.

מטרת פעילות המפעל:

החלפת הטיפול נכון לשנת 2008 בזבל פרות, שהיה לא מפוקח ונפלט במהלכו GHG.

יישום הטכנולוגיה ללכידת פליטות הGHG כתוצאה ממטיפול בזבל פרות בישראל.

שיפור איכות חיי האנשים בכפר, באמצעות הפחתה משמעותית של מטרד הריח והזבובים שיש נכון לשנת 2008 באזור הרפתות.

שיפור לייצור החשמל המתחדש של ישראל!

יישום הפרויקטים תלוי ביצירת הכנסות ממכירת מוסמך לצמצום פליטות (?)

(עמ' 4) עוד יתרון טכנולוגי וכלכלי: עידוד התיירות בפרברים!

מודל כלכלי למימון טיפול בזבל חיות.

תרומות חברתיות: הזדמנויות עבודה נוספות, אימון צוות מקומי לתפעול המתקן, הגברת תדירות פינוי זבל הפרות מהישובים המשתתפים בפרויקט, שיפור איכות האוויר באזור, זבובים וריח – הפחתה משמעותית, שיפור הסטנדרט של חיים בכפר.

תרומות סביבתיות: הפחתה בכמות הGHG שנפלט לאטמוספרה, הימנעות מזריקה אפשרית של זבל למקורות מים נקיים.

מתקן זה זכה לאישור מלא מהמשרד להגנת הסביבה רק לאחר שפתר בעיות סביבתיות. חודשיים לפני פרסום המסמך (שכיסה את התקופה יולי 2006 עד ספטמבר 2008).

(עמ' 6) המתקן קולט זבל פרות מלמעלה מ120 רפתות שממוקמות ביותר מ40 כפרים ויישובים.

(עמ' 18) 200 רפתות, 50 יישובים רוני, מה הסתירה הזו? לוגיסטיקה מסובכת, צורך בכוח אדם ומכונות רבות.

(עמ' 8) מה שעושים כשאין כזה מתקן: שומרים את הזבל כמה חודשים ואז מפזרים אותו, נוזלי או מוצק, בשדות. שיטה כזו דורשת רמה נמוכה של טכנולוגיה, ציוד וידע.

לפרה נחלבת יש זבל בעל מטען אורגני גבוה שתורם יותר לפליטות GHG.

(עמ' 9) איך זה קורה:

הזבל נאסף מהרפת ומגיע למתקן העיכול האנאירובי. הזבל נכנס למפעל דרך מיכל הקבלה, בו הוא מעורבב. ממיכל הקבלה, הביומסה מועברת למתקן הערבוב (ליצירת הומוגניות, אחידות) לקבלת תמיסה אחידה. ממתקן ההאחדה, הזבל מועבר למיכל הפסטור, בו הוא מחומם ל70 מעלות צלסיוס לשעה אחת לפחות, על מנת לחסל פתוגנים ולייצב את התמיסה. השלב הבא: מעכל מבטון, בו הזבל מעוכל למשך 21 יום לפחות. הביוגז המיוצר במעכל נאסף לבלון אחסון בעל קרום כפול (ממברנה כפולה) לפני שהוא הופך לחשמל או מתנדף. החומר שנותר במעכל נשאב בלחץ (להפרדת המוצקים מהנוזל). בנוזל ובחומר המוצק ניתן להשתמש כמדשנים בשדות במקום מפרה כימקלי. מערכת כזו מכילה בניית מיכלים גדולים מבטון, מערכת צינורות סבוכה למים, גז ועיבוד מים (?) וכן ציוד אלקטרו מכאני: משאבות, מפוחים, גנראטורים וכולי.

השלבים (כפי שכתבת בבאר טוביה).

שלבים עיקריים בעיבוד אנאירובי:

שלב א' הידרוליזה – מולקולות אורגניות מורכבות מומסות מתפרקות למולקולות מומסות בסיסיות וקטנות יותר (סוכרים, חומצות אמינו, חומצות שומן).

שלב ב' – אצטוליזה – חיידקים אצטוגנים (רוני, מה זה?) ממירים את המולקולות המומסות, באמצעות תסיסה, לחומצה אצטית (70% מהחומר האורגני) ומימן.

C6H12O6 ---> 3CH3COOH

גלוקוז -->חומצה אצטית

שלב שלישי – יצירת מתאן (מתאנוגנסיס): חיידקים אנאירוביים משתמשים במימן וחומצה אצטית כתורם אלקטרון תוך שימוש בפחמן דו חמצני כמקבל אלקטרון בתהליכי חמזור (רוני, לברר מה זה REDOX, הסבר מאורנים: [6]) שתוצאתם ייצור מתאן:

CH3COOH ---->CH4 + CO2 4H2+CO2 ----->CH4 + 2H2O

חומצה אצטית --> מתאן+פחמן דו חמצני הליום+פחמן דו חמצני -->מתאן+Dihydrate.


תהליכים תרמו דינאמיים (שמעורבים בהם חום ותנועה) מעודדים המרת חומצה אצטית ומימן למתאן:

CH3COOH + 4H2---->2CH4 + 2H2O חומצה אצטית+הליום -->2מתאן+2פחמן דו חמצני.

(עמ' 10) התפוקה מטיפול בזבל במעכל האנאירובי היא:

חומר יבש (לא פעיל מבחינה ביולוגית, חסר ריח ויבש מאוד. ניתן לשימוש כמפרה בשדות או כחומר יבש ברפתות.) מים מזובלים (הנוזלים במהלך הטיפול האנאירובי סטרילים ומתרחשת בהם פעילות ביולוגית ברמה נמוכה מאוד. הפתוגנים נהרסו כליל. למים אלה שיעור זבל גבוה וניתן להשתמש בהם במקום חלק מהמדשנים התעשייתיים בהם יש שימוש בשדות בקרבת המפעל.) ביוגז – תוצאת העיכול של זבל הפרות במעכל האנאירובי היא הביוגז. בביוגז יש תכולה של כ-64% מתאן, 35% פחמן דו חמצני ומעט מימן ומימן גופרי (H2S)

הציפייה היא (רוני לוודא עם צחי שזה קרה) להפחית את פליטת הפחמן הדו חמצני בשנה ב130,068 טון!

הפרויקט קיבל מימון (רוני, זה ההתחלתי ההוא שצחי אמר לך? כן כן, רק בהקמה) ממשרד החקלאות.

(עמ' 12) קצת הצדקות:

4.The annual average temperature in the animal farms is higher than 5°C. 7. The project aims to provide a sustaining solution for the manure, one that will improve over time, while providing economic sustainability and ensuring that mitigation measures result in a continuous and verifiable reduction of GHGs.

(עמ' 15) לגונה אנאירובית לא מכוסה - מערכת זו מתאימה לתקנות הסביבתיות בישראל.

(עמ' 16) מעכל אנאירובי – מחסום השקעה וטכנולוגיה ביישום השיטה, וזה החיסרון.

כל מה שלא רשמת פה עומד בחוקים ובתקנות הסביבתיות של ישראל נכון לשנת 2008, ולכן בהעדר הפרויקט בעמק חפר השיטות המעאפנות האלה ימשיכו להתקיים.

(עמ' 17) ההשקעה בפרויקט כזה (של עמק חפר) היא גבוהה מאוד, יהיה קשה לקבל הון זר בלי הכנסות ממסחור CER (certified emission reductions). בנוסף, אי אפשר לפנות לבנקים זרים משום שצרכי הפרויקט בהשקעה נמכים מכדי לעשות זאת. נשמע שנופל בין הכיסאות. רוני, איך בכל זאת גייסו הון?

(עמ' 18) הרפורמה במשק החלב וזה שהיא לא מתייחסת להפחתת פליטות GHG – ממש מילה במילה, אם אינני טועה, כמו מה שיש לך מבאר טוביה.

(עמ' 19) המעכל האנאירובי הוא הראשון מסוגו בישראל. אין תקנות ואכיפה בנוגע לטיפול בזבל פרות במתקנים אנאירוביים בישראל. נכון לשנת 2008.

(עמ' 21) החשמל שמופק נמכר לרשת החשמל,כך מופחתת עוד יותר פליטת GHG. החום שמופק מנוצל לחימום מים מעובדים.

מתקן זה גורם לתהליך שמתרחש בטבע. הפליטות שיכלו להתפזר לאוויר נלכדות ומנוצלות להפקת חשמל. פרויקט זה דורש השקעה התחלתית גבוהה וכן עלויות תפעול ואחזקה.

לפרויקט יש רווח סביבתי משמעותי, אך הוא לא רווחי ללא הכנסות מ CER (certified emission reductions).