הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:מתן תורה"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
שורה 7: שורה 7:
 
:מסכים ומקבל. מילות המפתח כאן לטעמי הן '''מחלוקת לגבי הסמכות'''. שׂימו לב לאמצעים שנוקטים שני הצדדים כדי לתקף את הטענות שלהם. ר' אליעזר נסמך על מעשׂי ניסים (כלומר התערבות ישירה של רבש"ע במתרחש בעולם הגשמי), בזמן שר' יהושע מביא ראיות מן התורה, בצורת שברי-פסוקים. מה אנו למדים מהעימות הזה? [[משתמש:Oamitay|ד"ר א.]] 11:37, 2 בנובמבר 2009 (UTC)
 
:מסכים ומקבל. מילות המפתח כאן לטעמי הן '''מחלוקת לגבי הסמכות'''. שׂימו לב לאמצעים שנוקטים שני הצדדים כדי לתקף את הטענות שלהם. ר' אליעזר נסמך על מעשׂי ניסים (כלומר התערבות ישירה של רבש"ע במתרחש בעולם הגשמי), בזמן שר' יהושע מביא ראיות מן התורה, בצורת שברי-פסוקים. מה אנו למדים מהעימות הזה? [[משתמש:Oamitay|ד"ר א.]] 11:37, 2 בנובמבר 2009 (UTC)
  
תחת עריכה --[[משתמש:Haim Tzarfati|חיים  צרפתי]] 17:40, 3 בנובמבר 2009 (UTC)
 
  
 
בנוגע למסכת אבות  פרק א , מסכת אבות למעשה עוסקת בעינייני מוסר , אשר מהווים יסוד ללימד תורה .  
 
בנוגע למסכת אבות  פרק א , מסכת אבות למעשה עוסקת בעינייני מוסר , אשר מהווים יסוד ללימד תורה .  

גרסה מ־18:17, 3 בנובמבר 2009

של מי ההערה על קיפוח השופטים והמלכים? ד"ר א. 08:58, 3 בנובמבר 2009 (UTC)

שלי, יונתן רביד. עכשיו אנסה להבין מדוע הם נשארו מאחור. --Jonathan Ravid 13:56, 3 בנובמבר 2009 (UTC)

כמיטב הבנתי התנור העכנאי מהתלמוד הבבלי הוא משל על המחלוקת לגבי הסמכות על כללי התורה. זאת בהמשך לסוגיה שעלתה מקודם לגבי מי צוין ומי לא בהקשר של העברת עשרת הדיברות. כנראה שבסיפור הזה המתח הזה בא לידי ביטוי. הכוונה של המשל עדיין מעוררת מחלוקת רבה בין פרשנים.

מסכים ומקבל. מילות המפתח כאן לטעמי הן מחלוקת לגבי הסמכות. שׂימו לב לאמצעים שנוקטים שני הצדדים כדי לתקף את הטענות שלהם. ר' אליעזר נסמך על מעשׂי ניסים (כלומר התערבות ישירה של רבש"ע במתרחש בעולם הגשמי), בזמן שר' יהושע מביא ראיות מן התורה, בצורת שברי-פסוקים. מה אנו למדים מהעימות הזה? ד"ר א. 11:37, 2 בנובמבר 2009 (UTC)


בנוגע למסכת אבות פרק א , מסכת אבות למעשה עוסקת בעינייני מוסר , אשר מהווים יסוד ללימד תורה . למעשה על מנת לילמוד תורה , יש להבין את היסוד ללימוד התורה , אשר הינו המוסר , המורכב ממידות טובות . בפרק זה בכול פסוק מובעים עקרונות מוסר . מסכת אבות כישמה , אמורה להכליל מן הראוי איזכורים לגבי אבותינו , " אברהם ,יצחק , ויעקוב " , ואילו פרק א עומד בסתירה בעיניין זה , מאחר וניפתח במשפט : " משה קיבל תורה מסיניי " . משה למעשה איננו מן האבות , אלא הוא מרבותינו , ולכן מכונה "משה רבינו" ולא משה אבינו . למעשה חכמינו במקרה זה ביקשו לירמוז , רמז עמוק , כי כול תורת משה ביסודה הינה תורת האבות , כמו כן משה נותן את התורה לעם ישראל , אשר מהווה את צאצאיהם של אבותינו " אברהם ,יצחק , ויעקוב " , לכן לדעתי אין פה בעיתיות כלל . נושא אחר שבירצוני לדון בו הינו: כי אין איזכור לכך , כי ה' הוא זה אשר נתן למשה את התורה , במעמד הר סיניי , ולמעשה נכתב המשפט הבא : "משה קיבל תורה מסיניי ..." הדבר ליכאורה מעמיד את האמונה המונותאיסטית בסימן שאלה . כדי ליפתור בעייה זו , טוען רש"י , כי "אנשי כנסת הגדולה" המופיעים בפסוק הראשון ,כקבוצה אשר קיבלה את התורה מן הנביאים ,( כלומר בתקופתם תקופת הנביאים ניסתיימה ) למרות כי לא היו נוכחים לנבואותיו של משה , יידעו הם כי משה אמת וכך גם תורתו , אבל מכיוון שלא הרגישו את הדבר , לא היו רשאים לאומרו. , כלומר לא הם שניבאו את הנבואות ולא הם אשר היו נוכחים במקום . למרות הכול ניקראים הם "אנשי כנסת הגדולה" , וזאת כי גדולתם נובעת בשל יכולתם לאמת את נבואותיו של משה ע"י קריאת ההיסטוריה , לכן מן הראוי מאותה הסיבה ,חכמינו מחברי מסכת אבות , לא ראו צורך להזכיר את מעורבותו של ה' במעמד הר סיניי , ואין הדבר מעמיד את האמונה המונותיאיסטית ב- ה' בסימן שאלה , אלא אף מחזק אותה . --חיים צרפתי 18:16, 3 בנובמבר 2009 (UTC)