הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:נעה אילת ואמיר גורן-Rex"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (הצורך באימוץ מודל טירני במתן לגיטימציה למלוכה הרומית)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 31: שורה 31:
  
 
העובדה שמלכים רומיים במא ה-6 BC טענו כי בידם השגחה אישית של כוחות נעלים למען מתן לגיטימציה לשלטון, משקפת אימוץ מודלים שמקורם מיוון והמזרח התיכון. ישנן מספר עדויות רומיות המכילות אלמנטים חיצוניים אלו:
 
העובדה שמלכים רומיים במא ה-6 BC טענו כי בידם השגחה אישית של כוחות נעלים למען מתן לגיטימציה לשלטון, משקפת אימוץ מודלים שמקורם מיוון והמזרח התיכון. ישנן מספר עדויות רומיות המכילות אלמנטים חיצוניים אלו:
 +
 
'''עדויות כתובות'''
 
'''עדויות כתובות'''
  
* באגדות¬¬ הרומיות הנוגעות למלכים, ישנו שימוש בסיפורי טקסי "נישוין מקודשים". בסיפורים אלו, כתוצאה מפרשת אהבים עם האלה, המלך זוכה להגנתה. הדימיון אינו מקרי בין אלמנטים אלה לבין אלו אשר מקורם במזרח התיכון. לתת דוגמה  .  
+
* באגדות הרומיות הנוגעות למלכים, ישנו שימוש בסיפורי טקסי "נישוין מקודשים". בסיפורים אלו, כתוצאה מפרשת אהבים עם האלה, המלך זוכה להגנתה. הדימיון אינו מקרי בין אלמנטים אלה לבין אלו אשר מקורם במזרח התיכון. לתת דוגמה  .  
  
 
* ניתן לראות כי תיאורים מסורתיים של שלהי תקופת המלוכה ברומא משמרים זיכרון של תקופתם, כאשר הם מציגים את המלכים האחרונים כטירנים יווניים.  
 
* ניתן לראות כי תיאורים מסורתיים של שלהי תקופת המלוכה ברומא משמרים זיכרון של תקופתם, כאשר הם מציגים את המלכים האחרונים כטירנים יווניים.  

גרסה אחרונה מ־13:02, 1 בדצמבר 2010


השפעות חיצוניות על המלוכה הרומית

אימוץ מודלים יווניים- טירנים

כתוצאה מכך שכלל, המלכים שעלו לשלטון היו מחוץ לחברה הרומאית, טבעי שכניסתם תישא השפעה חיצונית על המלוכה הרומאית. ניתן לראות כי אופי המלוכה הרומאית כלל מאפיינים של השלטון הטירני אשר היה בהתהוות במקביל ביוון. במהלך המאה ה-7 התפתחה ביוון הארכאית צורת שלטון הטיראנית. משמעות המילה טיראן ביוונית היא "שליט יחד". הטיראניה היא צורה של שלטון אוטוקרטי, בו כל סמכויות המדינה נתונות תחת שלטון אדם אחד באופן מוחלט. שליטים באו לרוב מקרב האריסטוקרטיה והחליפו את שלטון המלוכה. אמנם מאפייני המשטרים הטירנים השתנו במידת מה ממקום למקום, אך המשותף להן היא העליית השליט על ידי הפיכה אלימה.

הגורמים להשפעה הטיראנית על המלוכה הרומית:

ישנו בסיס מוצק להנחה שהשליטים הרומיים דמו למקביליהם הטירניים היווניים. יתכנו מספרסיבות לכך. ראשית, שתי התרבויות הינן מוצר של נסיבות היסטוריות דומות???, והגיבו לאותן נסיבות באופן דומה???. סיבה נוספת היא שרומא והעולם היווני קיימו קשר ישיר. הסיבות מהוות בסיס סביר להנחה כי השליטים הרומאים היו מודעים היטב למעשי הטירנים היוונים, ובאופן מודע חיקו את מאפייני שלטונם.

קווי דימיון בין המלוכה הרומית לטיראניה

בדומה לטיראנים, המלכים הרומיים האחרונים קידמו מדיניות חוץ שאפתנית, היו פטרוני האומנויות והוציאו לפועל מפעלי בנייה גרנדיוזיים.

דוגמאות לכך:

נשאלת השאלה: מדוע הטירנים נקטו במדיניות זו?

הצורך באימוץ מודל טירני במתן לגיטימציה למלוכה הרומית

היה צורך במתן לגיטימציה למלוכה למען ביסוס מעמדו של המלך ומתן תוקף לשלטונו ממספר טעמים שיפורטו בהמשך. מתן הלגיטימציה התבצע בכמה דרכים, ושלטון בעל מאפיינים טיראנים היווה אחת מהן. אותם מפעלים ווירטואוזיים שעסקו בהם, העניקו למלכים יוקרה וסייעו בפיצוי וטשטוש על דרך העלייה הלא מסורתית לשלטון. (קורנל, 5, 7)

פירוש העלייה כלא מסורתית בעל שני פנים:

  • לא מסורתי ביחס להורשת המלוכה מחוץ לרומא- כאמור, המלכים הרומיים לא קיבלו את השלטון לידם בירושה מבן משפחה (קורנל, פרק 5, תת פרק 6, משפט 2). לכן, מדובר בהעברת השלטון באופן לא מסורתי, בניגוד למקובל בשושלות המלוכה.
  • לא מסורתי ביחס לאופן בחירת המלך ברומא- מנגנון בחירת המלך ברומא היה מחולק לשני שלבים. בתחילה, המועמד נבחר בידי ראשי המשפחות הפטריקיות שהיו בשלטון באותו סבב. בשלב השני, המועמד הובא לאישור העם. כאשר המלוכה נתפסה לא בהתאם למסורת הבחירה הרומאית, אלא על ידי אדוני מלחמה אריסטוקרטים בעלי צבאות פרטיים אשר תפסו את השלטון בכוח הזרוע, בצורה בלתי חוקית

על כן, היה צורך מהותי בלגיטימציית מעמדם, והישגיהם שצוינו לעיל תוכננו בכדי לענות על צורך זה. דרך נוספת הייתה הצגתם כבעלי כוח מנהיגות כריזמטי (מלשון כריזמה- מתת אל), על ידי ייחוס כוחם ומעמדם כתוצאה של מתן חסד אלוהי. (קורנל, פרק 6 , תת פרק7 ).

עדויות לאימוץ מודליים מלוכניים איזוריים

העובדה שמלכים רומיים במא ה-6 BC טענו כי בידם השגחה אישית של כוחות נעלים למען מתן לגיטימציה לשלטון, משקפת אימוץ מודלים שמקורם מיוון והמזרח התיכון. ישנן מספר עדויות רומיות המכילות אלמנטים חיצוניים אלו:

עדויות כתובות

  • באגדות הרומיות הנוגעות למלכים, ישנו שימוש בסיפורי טקסי "נישוין מקודשים". בסיפורים אלו, כתוצאה מפרשת אהבים עם האלה, המלך זוכה להגנתה. הדימיון אינו מקרי בין אלמנטים אלה לבין אלו אשר מקורם במזרח התיכון. לתת דוגמה .
  • ניתן לראות כי תיאורים מסורתיים של שלהי תקופת המלוכה ברומא משמרים זיכרון של תקופתם, כאשר הם מציגים את המלכים האחרונים כטירנים יווניים.

תיאורים אלו גם מאשרים את ההיבט הפופוליסטי של שלטון המלכים האחרונים ברומא. בדומה לטירנים היווניים, שהגיעו לשלטון תוך קיום זכויות המעמדות הנמוכים - ביחוד האיכרות הזעירה - והרחבתן על חשבון מעמדם הכלכלי והפוליטי של יריביהם האריסטוקרטיים, גם מלכי רומא האחרונים חבו את שלטונם לתמיכה עממית. וורגיליוס מאפיין את אנקוס מרקיוס (Ancus Marcius) כפטרון הפלבס (Plebs) וכמנהיג ששוכנע בקלות רבה מדי לקבל את דרישותיו של העם; טרקוויניוס פריסקוס חיפש תמיכה עממית וביצע רפורמות שעוררו את כעסם של האריסטוקרטים. שני מלכי רומא האחרונים אף עשׂו מעבר לכך. את הרפורמה הכוללת של המדינה הרומית בימי סרוויוס ניתן לפרש כנסיון לפגוע בבסיס כוחם המסורתי של האריסטוקרטים. טרקוויניוס סופרבוס רדף את האריסטוקרטיא בגלוי, והודח בסופו של דבר על ידי האריסטוקרטים הרומאיים.

עדויות ארכיאולוגיות

  • "לוחות פירגי" (Pyrgi Tablets)- אלו לוחות הכתובים בשפה הפיניקית ובשפה האטרוסקית, שנמצאו בנמל פירגי הכתובות מתארות הקדשה של מזבח לאלה הפיניקית 'עשתרת' (Astarte), ומקבילתה האטרוסקית 'אוני' (Uni), על ידי שליט העיר בסביבות שנת 500 BC. מטרת ההקדשה הייתה להבהיר כי השליט חב את מעמדו לחסד האלה. אמנם בכתובות לא נאמר במפורש כי מושל העיר היה בן לוויתה של האלה, אך חשוב לציין כי במזרח התיכון הקדום, עשתרת הייתה האלה האחראית למתן הסמכות למלך ופריון לעמו בטקסי נישׂואין מקודשים.
  • קבוצת פסלי חרס, שנמצאה במקדש קדום בפורום בואריום (Forum Boarium), ברומא ותוארכו לשנת 530 BC בקירוב. הקבוצה מורכבת משתי דמויות עומדות, המייצגות את הרקלס-הרקולס ואת מינרווה. הפירוש המשכנע ביותר לפסלים אלו הוא כי הם מייצגים סצנה במיתולוגיה היוונית בה מינרווה - ובשמה היווני 'אתנה' (Athena)- מציגה את הרקלס לחבר אלי האולימפוס, לאחר שהועלה למעמד אל (Apotheosis). הפסלים מעניינים בייחוד בשל חשיבותם האידיאולוגית האפשרית. פייסיטרטוס, הטירן האתונאי בן המאה ה-6, ניסה לחזק את מעמדו בכך שניסה לקשור קשר בינו לבין הרקלס וטען כי הוא זוכה לחסד ותמיכת האלה אתנה. הד לכך ניתן למצוא במקרה שתיאר הרודוטוס, בו נכנס פייסיסטרטוס לאתונא כשלצדו נערה גבוהה לבושה שריון, שהתחזתה לאתנה. סיפור אתונאי זה, עשׂוי להסביר את ההתפתחויות ברומא בתקופה זו. מלכי העיר, בדומה לשליטים בני ערים אחרות באיטליה, ניסו להגדיר את שלטונם במושגים של שליטי יוון והמזרח התיכון הקדום.

Noa Eilat 20:50, 28 בנובמבר 2010 (UTC)