הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:תשע ב - סדנא למיומנויות מחקר"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(דף חדש: ‏‏‏‏מקבים א יב 21: "נמצא בכתב על השׂפרטאים והיהודים כי הם אחים וכי הם מזרע אברהם". בחלקו הראשון של הפס…)
 
מ
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
‏‏‏‏מקבים א יב 21: "נמצא בכתב על השׂפרטאים והיהודים כי הם אחים וכי הם מזרע אברהם".
+
= מטלה מסכמת  =
  
בחלקו הראשון של הפסוק מצויין קיומו של כתב המצביע על מוצא משותף של השׂפרטאים והיהודים. נשאלת השאלה: מהו אותו טקסט, המוזכר בפסוק? לכאורה, ניתן היה לשער שמדובר בתרגום השבעים. ברם, אפשרות זו בעייתית משתי בחינות. מבחינה כרונולוגית, קשה להניח שתרגום השבעים, שמקורו ככל הנראה במהלך המאה השלישית לפ' (ואולי אפילו במאה השניה) באלכסנדריא שבמצרים, היה זמין לארווס, שמלך בשׂפרטא במחצית הראשונה של המאה השלישית. יש להודות, עם זאת, שמבחינת סדר הזמנים, על אף הקושי הכרוך בה, אינה נמצאת הצעה זו מחוץ לגדר האפשרי. מבחינת התוכן, עם זאת, ברור שלא מדובר בתרגום השבעים, שכן השׂפרטאים אינם נזכרים בו (ואף לא במקור העברי), ולו פעם אחת. עלינו להוסיף ולחפשׂ, אם כן, את הפתרון במקום אחר.
+
אורי שלום
 +
 
 +
במידה ואני מעוניין להכין את המטלה כדף וויקי, לאן לקשר את הדף?
 +
 
 +
[[משתמש:Ori Gonen|Ori Gonen]] 15:14, 10 באוגוסט 2010 (UTC)אורי גונן
 +
 
 +
= תרגילי כתיבת פסקא  =
 +
 
 +
== ‏‏‏‏מקבים א יב 21  ==
 +
 
 +
"נמצא בכתב על השׂפרטאים והיהודים כי הם אחים וכי הם מזרע אברהם".
 +
 
 +
בחלקו הראשון של הפסוק מצויין קיומו של כתב המצביע על מוצא משותף של השׂפרטאים והיהודים. נשאלת השאלה: מהו אותו טקסט, המוזכר בפסוק? לכאורה, ניתן היה לשער שמדובר בתרגום השבעים. ברם, אפשרות זו בעייתית משתי בחינות. מבחינה כרונולוגית, קשה להניח שתרגום השבעים, שמקורו ככל הנראה במהלך המאה השלישית לפ' (ואולי אפילו במאה השניה) באלכסנדריא שבמצרים, היה זמין לארווס, שמלך בשׂפרטא במחצית הראשונה של המאה השלישית. יש להודות, עם זאת, שמבחינת סדר הזמנים, על אף הקושי הכרוך בה, אינה נמצאת הצעה זו מחוץ לגדר האפשרי. מבחינת התוכן, עם זאת, ברור שלא מדובר בתרגום השבעים, שכן השׂפרטאים אינם נזכרים בו (ואף לא במקור העברי), ולו פעם אחת. עלינו להוסיף ולחפשׂ, אם כן, את הפתרון במקום אחר.  
 +
 
 +
הרעיון המובע בפסקא: '''ה"כתב" הנזכר במק"א יב 21 לא יכול להיות תרגום השבעים'''.
 +
 
 +
== מקבים א יב 9  ==
 +
 
 +
"ואנחנו אמנם איננו צריכים ל{דברים} אלה, בהיות לנו הספרים הקדושים, אשר בידינו, נחמה."
 +
 
 +
בספרו טוען גרואן שחליפת המכתבים בין שליטים שונים בשׂפרטא וביהודה היא כולה פרי דמיונו של מחבר ספר מקבים א.<ref>גרואן 1998 253-268</ref> לטענתו, חליפת המכתבים נועדה להעלות את קרנם של היהודים בעיני העולם היווני, באמצעות יצירת קשר היסטורי עתיק יומין בין שׂפרטא ויהודה. אולם, עיון נוסף במק"א יב 9 מעלה ספקות באשר לפרשנות זו. בפסוק זה ניכרת עמדתו של המחבר כי אין ליהודים צורך בקשר עם השׂפרטאים, וכי די להם להסתמך על תורתם ואמונתם. עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם הרצון המיוחס ליהודים להשתלב במרחב ההלניסטי, שכן קשה ליישב את הרצון להציג את היהודים כאחים לשׂפרטאים עם נימת ההתנשׂאות העולה מהדברים שאומר, לכאורה, יונתן.
 +
 
 +
<br>
 +
 
 +
<references />

גרסה אחרונה מ־15:14, 10 באוגוסט 2010

מטלה מסכמת

אורי שלום

במידה ואני מעוניין להכין את המטלה כדף וויקי, לאן לקשר את הדף?

Ori Gonen 15:14, 10 באוגוסט 2010 (UTC)אורי גונן

תרגילי כתיבת פסקא

‏‏‏‏מקבים א יב 21

"נמצא בכתב על השׂפרטאים והיהודים כי הם אחים וכי הם מזרע אברהם".

בחלקו הראשון של הפסוק מצויין קיומו של כתב המצביע על מוצא משותף של השׂפרטאים והיהודים. נשאלת השאלה: מהו אותו טקסט, המוזכר בפסוק? לכאורה, ניתן היה לשער שמדובר בתרגום השבעים. ברם, אפשרות זו בעייתית משתי בחינות. מבחינה כרונולוגית, קשה להניח שתרגום השבעים, שמקורו ככל הנראה במהלך המאה השלישית לפ' (ואולי אפילו במאה השניה) באלכסנדריא שבמצרים, היה זמין לארווס, שמלך בשׂפרטא במחצית הראשונה של המאה השלישית. יש להודות, עם זאת, שמבחינת סדר הזמנים, על אף הקושי הכרוך בה, אינה נמצאת הצעה זו מחוץ לגדר האפשרי. מבחינת התוכן, עם זאת, ברור שלא מדובר בתרגום השבעים, שכן השׂפרטאים אינם נזכרים בו (ואף לא במקור העברי), ולו פעם אחת. עלינו להוסיף ולחפשׂ, אם כן, את הפתרון במקום אחר.

הרעיון המובע בפסקא: ה"כתב" הנזכר במק"א יב 21 לא יכול להיות תרגום השבעים.

מקבים א יב 9

"ואנחנו אמנם איננו צריכים ל{דברים} אלה, בהיות לנו הספרים הקדושים, אשר בידינו, נחמה."

בספרו טוען גרואן שחליפת המכתבים בין שליטים שונים בשׂפרטא וביהודה היא כולה פרי דמיונו של מחבר ספר מקבים א.[1] לטענתו, חליפת המכתבים נועדה להעלות את קרנם של היהודים בעיני העולם היווני, באמצעות יצירת קשר היסטורי עתיק יומין בין שׂפרטא ויהודה. אולם, עיון נוסף במק"א יב 9 מעלה ספקות באשר לפרשנות זו. בפסוק זה ניכרת עמדתו של המחבר כי אין ליהודים צורך בקשר עם השׂפרטאים, וכי די להם להסתמך על תורתם ואמונתם. עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם הרצון המיוחס ליהודים להשתלב במרחב ההלניסטי, שכן קשה ליישב את הרצון להציג את היהודים כאחים לשׂפרטאים עם נימת ההתנשׂאות העולה מהדברים שאומר, לכאורה, יונתן.


  1. גרואן 1998 253-268