הבדלים בין גרסאות בדף "שריעה"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
שורה 2: שורה 2:
 
המקורות לחוקים הם הקוראן וה[[חדית']]. במקרים בהם הקוראן או החדית' אינם מספיקים, יכולים אנשי הדת לבצע היקשים ופרשנויות המבוססים על המקורות הראשוניים ולקבוע חוקים חדשים. חוקים אלה ידועים תחת השם ''פקה'' (בערבית: فقه). השריעה מתוארת כאוסף החוקיים האלוהיים בעוד הפקה היא אוסף חוקים אנושי המבוסס על פרשנות. חוקי השריעה מקיפים את כל תחומי החיים ואינם מוגבלים לצורת הפולחן בלבד אלא, בדומה ליהדות, מקיפים כל פן בחייו של המאמין.
 
המקורות לחוקים הם הקוראן וה[[חדית']]. במקרים בהם הקוראן או החדית' אינם מספיקים, יכולים אנשי הדת לבצע היקשים ופרשנויות המבוססים על המקורות הראשוניים ולקבוע חוקים חדשים. חוקים אלה ידועים תחת השם ''פקה'' (בערבית: فقه). השריעה מתוארת כאוסף החוקיים האלוהיים בעוד הפקה היא אוסף חוקים אנושי המבוסס על פרשנות. חוקי השריעה מקיפים את כל תחומי החיים ואינם מוגבלים לצורת הפולחן בלבד אלא, בדומה ליהדות, מקיפים כל פן בחייו של המאמין.
 
==חמשת עמודי האסלאם==
 
==חמשת עמודי האסלאם==
החשובים בחוקי השריעה חמשת עמודי האסלאם (ארכאן אל-אסלאם, أركان الإسلام):<BR>
+
החשובים בחוקי השריעה הם חמשת עמודי האסלאם (ארכאן אל-אסלאם, أركان الإسلام):<BR>
 
'''1. עדות''' (''שהאדה'', شهادة) - משפט העומד בבסיסה של האמונה המוסלמית. מילות השהאדה הן: لا إله إلا الله ومحمد رسول الله (''לַא אִלַּהַה אִלַּא אלְלַה וַמֻחַמַּד רַסוּל אלְלַה'') שפירושן בעברית אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד שליח אללה. אמירת משפט זה מהווה אישור מחדש לאמונה של אותו אדם באללה ובמחמד ומכאן באסלאם.<BR>
 
'''1. עדות''' (''שהאדה'', شهادة) - משפט העומד בבסיסה של האמונה המוסלמית. מילות השהאדה הן: لا إله إلا الله ومحمد رسول الله (''לַא אִלַּהַה אִלַּא אלְלַה וַמֻחַמַּד רַסוּל אלְלַה'') שפירושן בעברית אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד שליח אללה. אמירת משפט זה מהווה אישור מחדש לאמונה של אותו אדם באללה ובמחמד ומכאן באסלאם.<BR>
 
'''2. עליה לרגל '''(''חג','' حجّ) - חובתו של כל מוסלמי, המסוגל לכך, לעלות לרגל למכה במהלך השבועיים הראשונים של חודש ד'ו אל-חיג'ה. במהלך המסע מצעים העולים לרגל מספר טקסים ביניהם: הקפת הכעבה, נגיעה באבן השחורה שבכעבה וסקילה סימבולית של השטן בסמוך למנא. מאמינים המבצעים את מצוות החג' זוכים לכבוד רב בקהילתם.<BR>
 
'''2. עליה לרגל '''(''חג','' حجّ) - חובתו של כל מוסלמי, המסוגל לכך, לעלות לרגל למכה במהלך השבועיים הראשונים של חודש ד'ו אל-חיג'ה. במהלך המסע מצעים העולים לרגל מספר טקסים ביניהם: הקפת הכעבה, נגיעה באבן השחורה שבכעבה וסקילה סימבולית של השטן בסמוך למנא. מאמינים המבצעים את מצוות החג' זוכים לכבוד רב בקהילתם.<BR>

גרסה מ־13:05, 22 בספטמבר 2010

שריעה (בערבית: الشريعة) היא אוסף החוקים והכללים המוגדרים באסלאם. מקור השם בקוראן, שם מופיעה המילה פעמיים (ה, 48; מה, 18) במשמעות של "דרך שהתווה האל עבור בני האדם". המקורות לחוקים הם הקוראן והחדית'. במקרים בהם הקוראן או החדית' אינם מספיקים, יכולים אנשי הדת לבצע היקשים ופרשנויות המבוססים על המקורות הראשוניים ולקבוע חוקים חדשים. חוקים אלה ידועים תחת השם פקה (בערבית: فقه). השריעה מתוארת כאוסף החוקיים האלוהיים בעוד הפקה היא אוסף חוקים אנושי המבוסס על פרשנות. חוקי השריעה מקיפים את כל תחומי החיים ואינם מוגבלים לצורת הפולחן בלבד אלא, בדומה ליהדות, מקיפים כל פן בחייו של המאמין.

חמשת עמודי האסלאם

החשובים בחוקי השריעה הם חמשת עמודי האסלאם (ארכאן אל-אסלאם, أركان الإسلام):
1. עדות (שהאדה, شهادة) - משפט העומד בבסיסה של האמונה המוסלמית. מילות השהאדה הן: لا إله إلا الله ومحمد رسول الله (לַא אִלַּהַה אִלַּא אלְלַה וַמֻחַמַּד רַסוּל אלְלַה) שפירושן בעברית אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד שליח אללה. אמירת משפט זה מהווה אישור מחדש לאמונה של אותו אדם באללה ובמחמד ומכאן באסלאם.
2. עליה לרגל (חג', حجّ) - חובתו של כל מוסלמי, המסוגל לכך, לעלות לרגל למכה במהלך השבועיים הראשונים של חודש ד'ו אל-חיג'ה. במהלך המסע מצעים העולים לרגל מספר טקסים ביניהם: הקפת הכעבה, נגיעה באבן השחורה שבכעבה וסקילה סימבולית של השטן בסמוך למנא. מאמינים המבצעים את מצוות החג' זוכים לכבוד רב בקהילתם.
3. תפילה (צילה, صلاة) -התפילה הבסיסית באסלאם. מהווה חלק מההתחייבות הפולחנית של האדם לאללה.
4. צום (צום, صوم) - הצום העיקרי באסלאם הוא הצום בחודש הרמצ'אן. בחודש זה נמענים המוסלמים מאוכל, שתייה וכל הנאה גופנית אחרת מזריחת החמה ועד שקיעתה. בנוסף קיים באסלאם מנהג של צום למטרת כפרת עוונות.
5. צדקה (זאכה, زكاة‎) - חובתו של כל מוסלמי, המסוגל לכך, למסור חלק מסוים מרכושו לטיפול בעניים ובחלשים.

ביבליוגרפיה