הבדלים בין גרסאות בדף "תבנית:תשעב ב - קומפלקס חנוכה"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 5: שורה 5:
 
| align="right" valign="center" |[[קובץ:Chanukia.jpg|100px|קומפלקס חנוכה|קישור=תשעב ב - קומפלקס חנוכה]]
 
| align="right" valign="center" |[[קובץ:Chanukia.jpg|100px|קומפלקס חנוכה|קישור=תשעב ב - קומפלקס חנוכה]]
 
| align="right" valign="top" |
 
| align="right" valign="top" |
'''שיעור המיועד לסטודנטים בתוכנית אופקים, יום ?, 10:00-12:00'''
+
'''שיעור המיועד לסטודנטים בתוכנית אופקים, יום ג', 12:00-14:00'''
  
טקסט חסר...
+
בתרבות העממית הישׂראלית נתפסת מערכת היחסים בין היהדות ליוונות כמבוססת על עימות תרבותי וצבאי. המילה "התיוונות" (הלניזם, בלעז), נושׂאת עמה משמעות שלילית, עד כדי בגידה. תפיסה זו עומדת בניגוד למציאות ברוב התקופה בה השׂתררה מלכות יוון בארץ. לאורך רוב התקופה מאז הגעתו של אלכסנדר הגדול ועד הכרזת העצמאות החשמונאית שׂררו יחסים טובים למדי בין השלטונות בארץ לבין הציבור היהודי ביהודה וירושלם, והתקיימו שיתוף פעולה והפריה הדדית שניכרו בכל שׂדרות החיים, מתרגום התורה ליוונית ועד מתן שמות יווניים לטף היהודי. במרוצת השעורים נסקור פרקים נבחרים בתקופה זו, נעמיק ברדיפות הדת, ובעימות האלים שבא עמן, בימי אנטיוכוס הרביעי, ונחתום בהשפעות שנודעו למפגש כולו הן בטווח הקצר, הן בארוך – עד ימינו. 
|}
 
  
 
 
 
{| align="right" style="background-color: #FEFEF5; border-color: #FAFAB7; border-style: solid; border-width: 2px; color: #0000; padding: 4px; text-align: right; width: 100%;"
 
|-
 
| align="center" bgcolor="#FAFAB7" colspan="2" | <font size=4>'''[[תשעב ב - קומפלקס חנוכה|קומפלקס חנוכה]]'''
 
|-
 
| align="right" valign="center" |[[קובץ:Chanukia.jpg|100px|קומפלקס חנוכה|קישור=תשעב ב - קומפלקס חנוכה]]
 
| align="right" valign="top" |
 
 
'''שיעור המיועד לסטודנטים בתוכנית אופקים, יום ?, 10:00-12:00'''
 
 
טקסט חסר...
 
 
|}
 
|}

גרסה מ־09:32, 2 בנובמבר 2011

קומפלקס חנוכה
קומפלקס חנוכה

שיעור המיועד לסטודנטים בתוכנית אופקים, יום ג', 12:00-14:00

בתרבות העממית הישׂראלית נתפסת מערכת היחסים בין היהדות ליוונות כמבוססת על עימות תרבותי וצבאי. המילה "התיוונות" (הלניזם, בלעז), נושׂאת עמה משמעות שלילית, עד כדי בגידה. תפיסה זו עומדת בניגוד למציאות ברוב התקופה בה השׂתררה מלכות יוון בארץ. לאורך רוב התקופה מאז הגעתו של אלכסנדר הגדול ועד הכרזת העצמאות החשמונאית שׂררו יחסים טובים למדי בין השלטונות בארץ לבין הציבור היהודי ביהודה וירושלם, והתקיימו שיתוף פעולה והפריה הדדית שניכרו בכל שׂדרות החיים, מתרגום התורה ליוונית ועד מתן שמות יווניים לטף היהודי. במרוצת השעורים נסקור פרקים נבחרים בתקופה זו, נעמיק ברדיפות הדת, ובעימות האלים שבא עמן, בימי אנטיוכוס הרביעי, ונחתום בהשפעות שנודעו למפגש כולו הן בטווח הקצר, הן בארוך – עד ימינו.