הצגת המקור של הדף "תשעא א ויקי במדעי הרוח"

אם החמצת את הפגישה הראשונה של הסדנא - לא נורא! <br>להלן סיכום החלק הרעיוני. את המעשׂי נתחיל רק בפגישה הבאה... 

= הקדמה  =

הרומן שלי עם ויקי התחיל בסתיו 2003 – שנה"ל תשס"ד. כמו כל רומן טוב, הוא התחיל באי-הבנה יסודית. מעשׂה שהיה כך היה... 

בקורס שנה א של החוג להיסטוריא כללית, בשם ''סדנא למיומנויות מחקר'', נתקלתי כבר בהתחלת הסמסטר בשאלת המיליון: '''"האם מותר להשתמש בויקיפדיה?"'''. כיון שכל רומן טוב צריך להתחיל באי-הבנה, עניתי בשלילה. עד מהרה התברר שאי-ההבנה כמעט כולו בצד שלי. הבנתי זאת כשנוכחתי שגם אני משתמש בויקיפדיה השכם והערב. אמנם, יש לויקיפדיה בעיות רבות, שהראשית בינן היא מידע לא-אמין שעדיין לא סונן החוצה מהמערכת. לפיכך אני ממליץ היום על ויקיפדיה כעל תחנה ראשונה למחקר, ואוסר על השימוש בה כתחנה אחרונה. עם זאת, חשוב גם לציין שהאופי הדמוקרטי של ויקיפדיה מאפשר מצב בו ערכים שונים כוללים חומר לא שגרתי, שדוקא הוא מועיל במחקר. 

כשהבנתי שאין מנוס מויקיפדיה, החלטתי לנסות לשלב עבודה במסגרת זו עם הלימודים בכתה. כאן הופתעתי לשמוע תלונות של תלמידות ותלמידים על חוויות עבר קשות. תלונות קשות נוספות החלו לזרום גם מחברים, ומסיפורים דומים שיצאו לתקשורת. לפיכך נראה לי לא-הוגן לדרוש מתלמידות/ים להחשׂף לסביבת עבודה קשה, שאינה בשליטתי, בזמן שקיימת מחוייבות לקורס ולציון. 

כאן המקום להעיר שלוש הערות: 

*ראשית, ויקיפדיה היא ויקי, אבל ויקי אינה בהכרח ויקיפדיה. יש המוני אתרי ויקי שונים, שאין להם קשר לויקיפדיה. 
*ערכתי בינתיים ניסוי בעצמי בעריכה בויקיפדיה העברית, ודומני שהצלחתי להבין כיצד לעבוד במסגרת זו מבלי להקלע לריבים. עם זאת, כמות המאמץ שהשקעתי בהמנעות מריבים היתה רבה מאד ביחס לתרומה שהשׂאתי לערכים. 
*בזמן האחרון מנשבות רוחות רעננות בויקיפדיה העברית. יש מקום למעקב במהלך השנה אחרי המתרחש, ויש לקוות שיווצרו תנאים חדשים, נוחים יותר לשיתוף פעולה בין המערכת האקדמית לבין ויקיפדיה העברית.

= הניסוי  =

לאחר התלבטויות רבות קבלתי החלטה לפתוח אתר ויקי משל עצמי, שיהיה מכוון בדיוק לצרכי, ושתרבות הדיון בו תהיה בשליטתי. סייעו לי בהקמת האתר ד"ר [http://lecturer.haifa.ac.il/show/801 דני בן-צבי] מהפקולטא לחינוך, גב' שירי הגני תלמידתו, ושי שפילר מהיחידה להוראה נתמכת מחשב, ותודתי נתונה להם. 

מלכתחילה שאלתי את עצמי: מה אני רוצה להשׂיג באמצעות המהלך? המעבר לויקי דורש השקעה, וחשוב היה להגדיר מראש את המטרות. נקודת-לכל-הפחות שקבעתי שאתר הויקי ישמש בית ל[[ארכיון קורסים|כל הקורסים]] שאעביר, ויכלול: 

*סלבוסים של הקורסים השונים 
*קישורים לחומר קריאה (גם ברשת גם בתו"ת) 
**חשוב לזכור: במקרה של חומר מוגן בזכויות יוצרים, אין מנוס משימוש בסביבות הסגורות כמגון תו"ת והיילרן.
*הודעות לכתה (מחליף את היילרן) 
*רישום שעורי בית מפגישה לפגישה

בסמסטר א לימדתי שני קורסים, ברמת מעורבות ויקי גבוהה למדי (בשניהם היו מטלות חובה שכללו שימוש בויקי). רמת המעורבות הגבוהה ביותר נדרשה בסמינר שנה ג בנושׂא [[תשע א - מונותאיזם|מונותאיזם]]. קורס זה כלל: 

*מצגות שבועיות בויקי 
*עידוד דיונים בכתב בין הפגישות 
*הגשת עבודה סמינריוני בויקי

בנוסף העברתי תרגיל שנה א על [[תש|הרפובליקא הרומית]], בו שימש האתר בית לקורס, נדרשה הגשת תרגיל בויקי, והמבחן המסכם נערך בחומר פתוח, עם שימוש מלא באתר וברשת בכלל.<br>בסמסטר ב העברתי 4 קורסים שונים, ולכן הדרישה למעורבות התמתנה. העקרון המנחה היה פחות שימוש בויקי כחובה, ומתן מקום נרחב להתנדבות ולרצון טוב. בדיעבד הסתבר שיש בשפע גם מזה וגם מזה. בכמה משובים סטודנטיאליים שקיבלתי מאז עלו בקשות להשתמש בויקי יותר, ואף להגדיר את השימוש לחובה. 

== טבילה ברותחין – סמינר מונותאיזם  ==

במסגרת הסמינר (שנה ג) - הקורס היחיד עד כה בו עשׂיתי שימוש בויקי במלוא המרץ - הניבה השיטה החדשה הכנה לשעור ברמה שלא הכרתי עד כה. במקביל, גם העומס על הכתה היה מעל לרגיל - עניין שיש לתת עליו את הדעת במעבר לויקי. 

אחת התופעות המרנינות והמועילות מכל היתה קיום דיון על החומר הנלמד עוד לפני שהתחלנו לדון בו בכתה. השעורים התקיימו בימי ראשון ושלישי. הדרישה הרשמית מהצוות המציג היתה להעלות את המצגת כבר ביום חמישי בשבוע שלפני. כתוצאה מכך, החלו דיונים בכתב במהלך סוף השבוע, והמשיכו עד לתחילת השעור ממש. לא זכור לי אף שעור אחר בו הדיון בחומר הנלמד החל עוד לפני שהכתה התכנסה לדון בו. <br>

בהקשר זה חשוב לציין שתי תופעות מועילות: 

*מטלות הכתיבה השוטפות, ועידוד הכתה להתייחס לעבודת עמיתים/ןת, נותנות לפחות תשובה חלקית לצורך עז בימינו: לתרגל את הכתיבה של הלומדות והלומדים. הדיון הכתוב הביא למצב בו רוב הכתה כותבת במשך רוב הסמסטר, ולא רק בזמן כתיבת העבודה הסמינריונית. 
*הכתיבה השוטפת נתנה הזדמנות ביטוי ל"פרחי קיר", כאלה המבלים את רוב הסמסטר בדממה דקה, ולבסוף כותבים מבחן או עבודה שמשאירים את המרצה בתהיה, היכן הם היו כל הסמסטר. ויקי פותחת ערוץ ביטוי נוסף, המתאים מאד למי שמתבייש/ת לדבר בכתה.

תופעה חיובית נוספת היא תרומה סטודנטיאלית להוראה ולמחקר. דוגמאות לכך ניתן לראות ב[[שיחה:קנאה ושׂהידיות#.D7.99.D7.94.D7.95.D7.94_.D7.95.D7.90.D7.A9.D7.A8.D7.AA.D7.95:_.D7.9B.D7.95.D7.A0.D7.AA.D7.99.D7.9C.D7.AA_.D7.A2.D7.92.27.D7.A8.D7.95.D7.93|מקרה אחד בו הוסיפה תלמידה פריטי מחקר לקריאה נוספת]] (לרוב הנטייה הסטודנטיאלית היא דוקא לצמצם את הסלבוס), וב[[שיחה:קנאה ושׂהידיות#.D7.A2.D7.A7.D7.93.D7.AA_.D7.99.D7.A6.D7.97.D7.A7_.D7.9B.D7.93.D7.95.D7.92.D7.9E.D7.90_.D7.9C.D7.A9.D7.82.D7.94.D7.99.D7.93.D7.99.D7.95.D7.AA|מקרה אחר בו הרחיבה תלמידה אחרת את אופקי הדיון מיוזמתה]]. 

שני המקרים הנ"ל הובאו כאן כיון שהיוו רגע של פריצת דרך בניסוי. בזמן שעבר מאז נשנו מקרים כאלה שוב ושוב. למעשׂה, ניתן לאמר שנוצרה קהילה לומדת, בה קיימת עזרה הדדית והפרייה הדדית, עם דרישה רשמית או בלעדיה. יתר על כן, האוירה השיתופית מסייעת במידת מה לריכוך ההייררכיא של כתת הלימוד הקלאסית, ומעוררת לקיחת אחריות ויוזמה לפחות אצל חלק מהתלמידות והתלמידים. לא פעם מצאתי את עצמי בשלושת הסמסטרים האחרונים משלב ידיים בשקט, בזמן שהכתה מנהלת דיון בעצמה. 

== רפובליקת ויקי  ==

בצל הסמינר התנהל גם תרגיל שנה א, בו נקטתי שיטה אחרת, בהתאם לחומר הנלמד. בשנה שעברה הכנסתי לשימוש ספר חדש, שהוא מקרה נדיר בעולם האקדמי: [http://aleph.haifa.ac.il/F/BS8JFTBMY1A5LD6QA6PB51H96J774CEGQS1PJVXDK8JTVT5146-07734?func=find-acc&acc_sequence=004123551 textbook בסיסי] שהוא גם ספר חדשני ופורץ דרך מבחינה מחקרית. הניסוי כאן נערך מראש במחשבה כמה שנים קדימה, ובמטרה להעמיד תכנית לימוד מאורגנת שתתבסס על ספר זה. 

לפיכך הטלתי על צוותי עבודה לערוך דפים, ובהם סיכומים של קטעים מן הספר ([[קורנל 1995 130-150|לדוגמא כאן]]). כחלק מההכנה לקראת העברת אותו קורס השנה, ערכתי מחדש את הדפים, עם תוספות ושיפורים ([[תשעא חברה ומשטר ברפובליקה הרומית -סרוויוס טוליוס והמלוכה הרומית|ראי/ה אותו הנושׂא כאן]]). להערכתי, בתום עוד שני סמסטרים בהם אלמד קורס זה יעמוד לרשות הציבור מערך שיעורים מלא על הרפובליקא הרומית המוקדמת, שיהיה עשיר ובהיר יותר מהספר שהוליד אותו, נגיש לכל בחינם, ובעברית. 

== מסקנות ביניים  ==

לצד היתרונות המרובים של עבודה בויקי, שׂמתי לב גם למספר נקודות שיש להקפיד לתת עליהן את הדעת: 

*רכישת מיומנות בויקי דורשת השקעה ראשונית. מרצה שת/יבחר לעבוד בויקי ת/ישקיע את המאמץ פעם אחת. בכתה, מאידך, ת/ימצא תמיד מי שעדיין לא נחשׂפ/ה לויקי, ות/יצטרך להשקיע את המאמץ הבסיסי. יש להניח שככל שהשנים תעבורנה, רמת הבקיאות הממוצעת בכתה תעלה, והמאמץ הנדרש ירד. 
*הנגישות הרבה שמתאפשרת באמצאות ויקי מקלה מאד על גישה לחומר הקריאה, ובמידת מה מגבירה את הכנת שיעורי הבית. מאידך, היא יוצרת תלות סטודנטיאלית באתר, וממעטת את היכולת ואת הדחף לאיתור עצמאי של חומר. יש לציין שבעיא דומה קיימת כבר גם בשימוש בהיילרן ובתו"ת. כדי להמשיך ולהקנות את כישורי החיפושׂ (שבעבר נרכשו תוך כיתות רגליים בספריה כדי לאתר את חומר הקריאה משעור לשעור), יש לערוך תרגילים יעודיים באיתור חומר.

= שימושים נוספים  =

== מחקר בויקי  ==

כיום אני משתמש כמעט אך ורק בויקי כדי לארגן את [[אוֹרי אמיתי דף עבודה אישי|חומר המחקר שלי]]. לנסיוני בינתיים, יש לשיטה זו כמה יתרונות ברורים: 

*גישה נוחה מכל מקום עם חיבור לרשת 
*ארגון רוחבי של החומר. התוצאה של המחקר (ספר, מאמר) תהיה כמעט תמיד קווית. עם זאת, בשלבים המוקדמים יותר של גיבוש החומר לא תמיד ברור מהי נקודת ההתחלה והיכן הסיום, ונוח יותר לארגן את החומר בצורה רוחבית ומקושרת.

== מחקר והוראה  ==

אחת הבעיות המרכזיות שלי בשנותי הראשונות כמרצה היתה נתק גמור בין ההוראה למחקר. השימוש בויקי מאפשר לי לראשונה להתגבר על הנתק הזה בשתי דרכים ראשיות: 

*שילוב מקטעי קורסים שמשליכים על המחקר, ופריטי מחקר שאני מלמד בכתה ([[תשע ב - בין אלים ובני אדם#.D7.90.D7.9C.D7.9B.D7.A1.D7.A0.D7.93.D7.A8_.D7.95.D7.93.D7.99.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.A1.D7.95.D7.A1_.D7.91.D7.9E.D7.96.D7.A8.D7.97|למשל כאן, כוכבית שניה]]). 
*יותר ויותר אני שולח סטודנטים/ות לכתוב עבודות על נושׂאים שיש בהם הבטחה לפרסום אפשרי. אם מתברר שאין לי מה לחדש, ניחא. אם מתברר שדוקא יש, תשתית הויקי שמונחת במהלך כתיבת העבודה עשׂויה לשמש נקודת התחלה מצויינת למחקר שלי. לדוגמא, עבודה סמינריונית שנכתבה על [[אלכסנדר באולמפיאדא|האגדה על אלכסנדר הגדול במשׂחקים האולמפיים]].

= סיכום וחזון  =

== שימוש עצמי  ==

להערכתי יש מקום לשימוש נרחב בתכנת ויקי באקדמיא בכלל ובמדעי-הרוח בפרט בתחומים הבאים: 

*כלי לשילוב הוראה ומחקר באמצעות - 
**שימוש חוזר באותו החומר להוראה ולמחקר 
**הכוונת עבודות סטודנטיאליות לאיזורים שדורשים פיתוח מחקרי ושימוש בהן להנחת תשתית מחקרית 
**שימוש בדפי המחקר שלי כדוגמא לסטודנטים/ות כיצד להבנות עבודה
*תעסוקה לעוזרות/י מחקר: תחזוק אתר ויקי ושימוש שוטף בו כרוכים בנטל עבודה לא מבוטל. הנה לנו תשובה מן המוכן לשאלות "עבור מה להגיש grants?" ו"מה יש לי לעשׂות עם עוזר/ת מחקר?"

== שימוש מוסדי  ==

=== מיומנויות כתיבה  ===

סוד קטן מאד הוא שמערכת החינוך הישׂראלית אינה מצטיינת בהקניית כישורי כתיבה לבוגר(ות)יה. השימוש בויקי נותן לנו כלי חזק להתמודדות עם בעיא זו: 

*בדרישה לכתיבה רצופה במהלך הסמסטר, ולתגובות על תרומות של חברות וחברים לכתה. חשוב לציין, שיתוף הכיתה בביקורת עמיתים, כמו גם שיתוף והפעלה של עוזרות/י מחקר והוראה, מוריד משהו מלחץ העבודה מעל המרצה. 
*בקורסים הכרוכים בכתיבת עבודה, אפשר לדרוש הגשת ביניים של העבודה במצב שלדי. נסיוני המוגבל עד כה מלמד שאפשר למנוע כך טעויות קטנות, לפני שהן תופסות מימדים שעלולים לקלקל את העבודה כולה.

=== למידה מרחוק  ===

תכנת ויקי יכולה לתת מענה לא מבוטל לחלק מהשאלות העולות מלמידה מרחוק. 

*נגישות: ויקי מאפשרת לארגן כמות גדולה של חומר באופן נוח לעיכול, המניח לכל לומד/ת לבחור מסלול משלה/ו בתהליך הלימוד. 
*קהילתיות ושיתוף: אחת הבעיות המרכזיות של למידה מרחוק היא העדר הדיון המשתף בכתה. ויקי אינה פותרת בעיא זו באופן מוחלט (אין תחליף לשׂיחה פנים אל פנים), אבל עשׂויה לתת לה מענה חלקי. 
*אמינות: פיקוח נמרץ על תרומות הלומדות והלומדים, בין השאר באמצעות עוזרות/י הוראה, יקשה על רמאויות, גם אם לא ימנע אותן לגמרי.

=== שתוף פעולה אקדמי  ===

כמו בלמידה מרחוק, ויקי יכולה לשמש ככלי תקשורת לשתוף פעולה מחקרי עם חוקרות ומוסדות בחו"ל. יעילות הכלי הוכחה כבר בבניית ויקיפדיה (הבנויה כולה על שיתוף מרחוק), וכל שנשאר הוא להתאים את השימוש לכל פרוייקט מחקר לפי דרישותיו. 

למותר לציין ששתוף פעולה אקדמי עם חוקרים ומוסדות בחו"ל הינו אחד המנופים החשובים ביותר לפיתוח אונ' חיפה בכלל ומדעי-הרוח בפרט. 

=== מעורבות אקדמית בויקיפדיה  ===

סביר להניח שבעתיד הנראה לעין תשאר ויקיפדיה המקור הראשי למידע אנציקלופדי ברשת ובכלל. שימוש בויקי באקדמיא יכול להביא לשיפור ויקיפדיה בכמה דרכים: 

*אתרים אקדמיים הבנויים בתכנת ויקי יכולים להוות בסיס לערכים טובים יותר. 
*עידוד אוריינות ויקי: המערכת האקדמית תכשיר סטודנטיות וסטודנטים להיות הדור הבא של עורכות/י ויקיפדיה. תוספת של אלפי עורכות ועורכים בתוך שנים ספורות עשׂויה להפוך את ויקיפדיה העברית לאחת המובילות בעולם בכמות ערכים ובאיכותם. 
*לאור הרוח החדשה בויקיפדיה העברית יש לבדוק מחדש אפשרות לשתוף פעולה ישיר.

=== שליחות חברתית  ===

עד דורנו הצטברה כמות אדירה של ידע אקדמי בתחומים השונים, שרובו המכריע אינו נגיש לציבור הרחב משתי סיבות עיקריות: 

#הוא נמצא בספריות אקדמיות או מבוצר באתרים בתשלום 
#הוא כתוב בשׂפה שנהירה אך ורק למתמצאים/ות בתחום

חובתה המוסרית של המערכת האקדמית להנגיש עושר זה לציבור, גם מחוץ לגבולות הקמפוסים. 

מעבר לנימוק המוסרי, הנגשת העושר האקדמי יהוה שירות מובהק לציבור, שיסייע להצדיק את קיומנו האקדמי על חשבונו. 

= המשך הסדנא  =

פגישת הסדנא הבאה תערך ביום א, 12.12, ה טבת, בחדר 721 בבניין הראשי. 

לקראת פגישה זו אבקש מהמשתתפות והמשתתפים: 

*להכנס לדף השׂיחה של כל אחת ואחד (אותו תמצאו ב'''[[תשעא א ויקי במדעי הרוח דף ריכוז שמות|דף ריכוז שמות]]'''). 
*לכתוב כמה מילים על עצמך (מה שיהפוך את הקישור המוביל לדף השׂיחה מאדום לכחול). 
*לכתוב בקצרה באיזה אופן, אם בכלל, תרצה להשתמש בתכנת ויקי במהלך סמסטר ב.

'''[[תשעא ב - ויקי במדעי הרוח]]'''