הבדלים בין גרסאות בדף "תשע ב' - בין אלים ובני אדם - עבודה מסכמת - אורי גונן"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
 
(39 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
+
=כֹּה אָמַר אָנְטִיוֹכוּס: תיאולוגיה, פוליטיקה וסינקרטיזם בדברי האל מקומגנה=
  
= '''<span style="color: #000000">כֹּה אָמַר אָנְטִיוֹכוּס</span><span style="color: #333333"> - </span>'''<span style="color: #333333">תיאולוגיה ופוליטיקה בפועלו של&nbsp;<span style="color: #333333">"האל"&nbsp;מקומגנה</span> </span>'''<span style="color: #808080">- </span>'''<span style="color: #808080">תמצית </span> =
+
בדרום מזרח תורכיה של ימינו, בראש פסגה מפסגות רכס הטאורוס (הר נמרוט), ניצבת אנדרטת אבן מפוארת המכילה קרוב לתשעים פסלי אבן ותחריטי אלים, אדם ובעלי חיים שונים, מיצג אסטרולוגי עתיקוכתובות אבן, כעדות אילמת לממלכה קטנה ונשכחת - קומגנה. מפעל פיסול מפואר זה, שמשמשים בו יחד הסגנונות האמנותיים היווני והפרסי, טומן בחובו עדויות להתרחשויות היסטוריות רבות משמעות מהמאה הראשונה לפנה"ס, שעמדו במרכז עולמה המדיני של אותה ממלכה. בנוסף, בכתובות באתר מתוארת מה שנראה ככת פולחן שליט, המשלבת אלמנטים דתיים ותרבויות ממזרח וממערב.
<div dir="rtl" align="justify">בשנת&nbsp;</div>
 
= תוכן עניינים  =
 
  
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא|'''אני, אנטיוכוס''']]&nbsp;'''- עולמו של אנטיוכוס מקומגנה'''
+
פרויקט אבן זה של מלכה רב הפעלים של קומגנה - אנטיוכוס הראשון "האל" מפתיעה בהיקפו לעומת המידע על במקורות הכתובים העתיקים אודות ממלכת קומגנה, שכן קיים פער רב בין חשיבותה השולית של הממלכה ומלכּהּ במזרח הקרוב לבין ההוד והמורכבות הדתית המשתקפים בכת הפולחן. מטרת העבודה לבחון את מקומו של הסינקרטיזם הניכר בפועלו של המלך אנטיוכוס ואת החשיבה הדתית והמדינית שמאחורי כת פולחן השליט והממסד הדתי הנלווה אליה
*'''[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק ראשון|כה אמר אנטיוכוס]] - כתובות הר נמרוט'''
 
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק שני|'''מי הם אלוהיך, אלוהים?''']]
 
*'''סיכום?'''
 
*'''[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - ביבליוגרפיה|ביבליוגרפיה]]'''
 
  
= &nbsp;קישורים נוספים&nbsp;  =
+
הפרק הראשון מציג את המלך אנטיוכוס בהקשר ההיסטורי של המאה הראשונה לפנה"ס, את הממצאים הארכיאולוגים אשר הותיר אחריו, ואת האמור עליו ועל ממלכתו במקורות העתיקים. הפרק השני מציע קריאה צפופה של דבריו של אנטיוכוס עצמו בכתובות הר נמרוט (ועל פי השלמות הטקסט החסר מאתרי פולחן זהים), במטרה לבאר את המשמעויות הנלוות לדבריו. הפרק השלישי מציג את המסקנות מן הקריאה, בנסיון לחדור למחשבתו של המלך אנטיוכוס ולהבין את החשיבה הדתית והמדינית שבבסיס ייסוד כת הפולחן ואת הדימוי אשר אנטיוכוס מנסה ליצור לעצמו באמצעות הכתובות בפרט ומפעלו הדתי בכלל.
  
*אינדקס מקורות עתיקים
+
= תוכן עניינים  =
*אינדקס פריטי מחקר מודרניים
 
*[[משתמש:Ori Gonen|דף משתמש - אורי גונן]]
 
*[[אורי גונן תשע ב סדנא למיומנויות מחקר - מטלה מסכמת|סדנא למיומנויות מחקר - מטלה מסכמת]]
 
*[[אורי גונן תשע ב בין אלים ובני אדם עבודה|אנטיוכוס מקומגנה - מרחב עבודה לריכוז חומר]]
 
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Parthian_Empire#cite_ref-kennedy_1996_78_56-0 פרתיה-קומגנה-רומא]
 
*[http://www.youtube.com/watch?v=roN9TGegbl8 Mount Nemrud: The Throne of the Gods - PREVIEW]
 
*[http://www.nemrud.nl/en/index.php International Nemrut Foundation]
 
 
 
<br>
 
 
 
*&nbsp;טיארות-העברת שלטון&nbsp;
 
*מה מרוויח אנטיוכוס המלך מהפיכת עצמו לאלוהות?
 
**בידול ממלכים אחרים הכפופים לו, וביסוס עליונותו עליהם. אם כן, הדבר דומה לאימוץ התואר megas, הגדול.
 
**כל מי שמקבל/ת את אלוהותו החדשה של המלך, ת/יטה לכבד אותו יותר גם בתחום הפוליטי.
 
**האלהה עצמית עשׂויה לחזק נאמנות פוליטית ולסכל מרידות.
 
**כל מי שקשור/ה בפולחן החדש יטה חסד למלך.
 
**משקל-נגד לאלוהות ה...
 
**הפולחן יוצר מכנה משותף לממלכה רחבת ידיים והטרוגנית מאד.
 
**החובה לציין את אלוהות המלך על שטרות מבססת את נוכחותו שוב ושוב. <br><br>
 
 
 
<br>
 
 
 
*<strike>בגזוזטרא של זרטוסטרא</strike>
 
*<strike>אני, אנטיוכוס</strike>
 
**<strike></strike>צבא פולין
 
**ברבורים לבנים
 
**מעלות הרומאי הטוב - ורגיליוס
 
**"אילו סוס טרויאני"
 
**<strike>כה אמר אנטיוכוס</strike>
 
 
 
<br>
 
 
 
Although the latter claim has been questioned, it is rightly suggested (p. 33) that a totally unfounded mythical boast would hardly dare to confront a public that was aware of such traditions.
 
  
This king counted both Darius I and Alexander the Great among his divinized ancestors. The cult of ancestors is indeed a basic factor and W. pays due attention to both Achaemenid and Hellenistic traditions in this matter, the latter of which encompassed the Ptolemaic and Seleucid strains.
+
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא|'''אני, אנטיוכוס''']]''' - עולמו של מלך קומגנה'''
 +
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק ראשון|'''כה אמר אנטיוכוס''']]''' - כתובות הר נמרוט '''
 +
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק שני|'''מי הם אלוהיך, אלוהים?''']]''' - מסקנות'''
 +
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - ביבליוגרפיה|'''ביבליוגרפיה''']]
  
At the same time he does not neglect, with reference to the Achaemenids, the significant Iranian concept of thefravashi. If Mithras is prominent, especially at Nemrud Dagh, W. is wary of seeing him as the god of the Mystery-cult since Commagene does not give evidence of that cult even in the imperial era; it must be, he thinks, the Mithras derived from the earlier Achaemenid ideology, and he sees this ideology, centred on Ahura Mazda, as the dominant component in the religious system of Antiochus.
+
=קישורים נוספים=
  
In his view of himself as a God-King his equation with the star Regulus in the constellation Leo is seen to be of basic import. W. deems this theology to be of Iranian and ultimately Mesopotamian origin. Others have stressed the Greek medium of the texts, and a cohors doubtless produced the inscriptions; beneath the linguistic veneer, though, is the potent force of oriental traditions. In the triadic name Artagnes Heracles Ares it is the first element that betokens the personification of the royal stock; it points in astral theology to Verethragna, the heavenly victorious helper of Ahura Mazda. The priestly status of the king, as well as the Persian garb of priests, indicates a similar emphasis.
+
*[http://www.nemrud.nl/en/index.php "עמותת נמרוט הבינלאומית"]
 +
*[[משתמש:Ori Gonen|דף משתמש - אורי גונן]]
 +
*'''[http://www.youtube.com/watch?v=roN9TGegbl8 Mount Nemrud - The Throne of the Gods]" - '''Ekip Film Production, 2001'''"''': סרט דוקומנטרי הסוקר של ההיסטוריה, הממצאים והמחקר המודרני של אתר הר נמרוט: השימוש בסרט באישור אתר [http://www.youtube.com/ YouTube.com], תחת הערך "Mount Nemrud". הגרסא הנ"ל הינה תקציר של הסרט המלא.

גרסה אחרונה מ־09:01, 12 באוקטובר 2010

כֹּה אָמַר אָנְטִיוֹכוּס: תיאולוגיה, פוליטיקה וסינקרטיזם בדברי האל מקומגנה

בדרום מזרח תורכיה של ימינו, בראש פסגה מפסגות רכס הטאורוס (הר נמרוט), ניצבת אנדרטת אבן מפוארת המכילה קרוב לתשעים פסלי אבן ותחריטי אלים, אדם ובעלי חיים שונים, מיצג אסטרולוגי עתיקוכתובות אבן, כעדות אילמת לממלכה קטנה ונשכחת - קומגנה. מפעל פיסול מפואר זה, שמשמשים בו יחד הסגנונות האמנותיים היווני והפרסי, טומן בחובו עדויות להתרחשויות היסטוריות רבות משמעות מהמאה הראשונה לפנה"ס, שעמדו במרכז עולמה המדיני של אותה ממלכה. בנוסף, בכתובות באתר מתוארת מה שנראה ככת פולחן שליט, המשלבת אלמנטים דתיים ותרבויות ממזרח וממערב.

פרויקט אבן זה של מלכה רב הפעלים של קומגנה - אנטיוכוס הראשון "האל" מפתיעה בהיקפו לעומת המידע על במקורות הכתובים העתיקים אודות ממלכת קומגנה, שכן קיים פער רב בין חשיבותה השולית של הממלכה ומלכּהּ במזרח הקרוב לבין ההוד והמורכבות הדתית המשתקפים בכת הפולחן. מטרת העבודה לבחון את מקומו של הסינקרטיזם הניכר בפועלו של המלך אנטיוכוס ואת החשיבה הדתית והמדינית שמאחורי כת פולחן השליט והממסד הדתי הנלווה אליה

הפרק הראשון מציג את המלך אנטיוכוס בהקשר ההיסטורי של המאה הראשונה לפנה"ס, את הממצאים הארכיאולוגים אשר הותיר אחריו, ואת האמור עליו ועל ממלכתו במקורות העתיקים. הפרק השני מציע קריאה צפופה של דבריו של אנטיוכוס עצמו בכתובות הר נמרוט (ועל פי השלמות הטקסט החסר מאתרי פולחן זהים), במטרה לבאר את המשמעויות הנלוות לדבריו. הפרק השלישי מציג את המסקנות מן הקריאה, בנסיון לחדור למחשבתו של המלך אנטיוכוס ולהבין את החשיבה הדתית והמדינית שבבסיס ייסוד כת הפולחן ואת הדימוי אשר אנטיוכוס מנסה ליצור לעצמו באמצעות הכתובות בפרט ומפעלו הדתי בכלל.

תוכן עניינים

קישורים נוספים