הבדלים בין גרסאות בדף "תשע ב' - בין אלים ובני אדם - עבודה מסכמת - אורי גונן"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
 
(32 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
+
=כֹּה אָמַר אָנְטִיוֹכוּס: תיאולוגיה, פוליטיקה וסינקרטיזם בדברי האל מקומגנה=
  
= '''<span style="color: #000000">כֹּה אָמַר אָנְטִיוֹכוּס</span><span style="color: #333333"> - </span>'''<span style="color: #333333">תיאולוגיה ופוליטיקה בפועלו של&nbsp;<span style="color: #333333">"האל"&nbsp;מקומגנה</span> </span>'''<span style="color: #808080">- </span>'''<span style="color: #808080">תמצית </span> =
+
בדרום מזרח תורכיה של ימינו, בראש פסגה מפסגות רכס הטאורוס (הר נמרוט), ניצבת אנדרטת אבן מפוארת המכילה קרוב לתשעים פסלי אבן ותחריטי אלים, אדם ובעלי חיים שונים, מיצג אסטרולוגי עתיקוכתובות אבן, כעדות אילמת לממלכה קטנה ונשכחת - קומגנה. מפעל פיסול מפואר זה, שמשמשים בו יחד הסגנונות האמנותיים היווני והפרסי, טומן בחובו עדויות להתרחשויות היסטוריות רבות משמעות מהמאה הראשונה לפנה"ס, שעמדו במרכז עולמה המדיני של אותה ממלכה. בנוסף, בכתובות באתר מתוארת מה שנראה ככת פולחן שליט, המשלבת אלמנטים דתיים ותרבויות ממזרח וממערב.
<div dir="rtl" align="justify">בשנת&nbsp;</div>
 
= תוכן עניינים  =
 
  
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא|'''אני, אנטיוכוס''']]
+
פרויקט אבן זה של מלכה רב הפעלים של קומגנה - אנטיוכוס הראשון "האל" מפתיעה בהיקפו לעומת המידע על במקורות הכתובים העתיקים אודות ממלכת קומגנה, שכן קיים פער רב בין חשיבותה השולית של הממלכה ומלכּהּ במזרח הקרוב לבין ההוד והמורכבות הדתית המשתקפים בכת הפולחן. מטרת העבודה לבחון את מקומו של הסינקרטיזם הניכר בפועלו של המלך אנטיוכוס ואת החשיבה הדתית והמדינית שמאחורי כת פולחן השליט והממסד הדתי הנלווה אליה
*'''[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק ראשון|כתובות הר נמרוט]]'''
 
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק שני|'''מי הם אלוהיך, אלוהים?''']]
 
*'''סיכום?'''
 
*'''[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - ביבליוגרפיה|ביבליוגרפיה]]'''
 
  
= &nbsp;קישורים נוספים&nbsp;  =
+
הפרק הראשון מציג את המלך אנטיוכוס בהקשר ההיסטורי של המאה הראשונה לפנה"ס, את הממצאים הארכיאולוגים אשר הותיר אחריו, ואת האמור עליו ועל ממלכתו במקורות העתיקים. הפרק השני מציע קריאה צפופה של דבריו של אנטיוכוס עצמו בכתובות הר נמרוט (ועל פי השלמות הטקסט החסר מאתרי פולחן זהים), במטרה לבאר את המשמעויות הנלוות לדבריו. הפרק השלישי מציג את המסקנות מן הקריאה, בנסיון לחדור למחשבתו של המלך אנטיוכוס ולהבין את החשיבה הדתית והמדינית שבבסיס ייסוד כת הפולחן ואת הדימוי אשר אנטיוכוס מנסה ליצור לעצמו באמצעות הכתובות בפרט ומפעלו הדתי בכלל.
  
*אינדקס מקורות עתיקים
+
= תוכן עניינים  =
*אינדקס פריטי מחקר מודרניים
 
*[[משתמש:Ori Gonen|דף משתמש - אורי גונן]]
 
*[[אורי גונן תשע ב סדנא למיומנויות מחקר - מטלה מסכמת|סדנא למיומנויות מחקר - מטלה מסכמת]]
 
*[[אורי גונן תשע ב בין אלים ובני אדם עבודה|אנטיוכוס מקומגנה - מרחב עבודה לריכוז חומר]]
 
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Parthian_Empire#cite_ref-kennedy_1996_78_56-0 פרתיה-קומגנה-רומא]
 
*'''Mount Nemrud - The Throne of the Gods:&nbsp;'''an Ekip Film Production, 2001
 
*סרט דוקומנטרי הסוקר את ההיסטוריה המודרנית, הממצאים והמחקר אודות הר נמרוט&nbsp;
 
**[http://www.youtube.com/watch?v=roN9TGegbl8 <font color="#0000ff">תצוגה מקדימה</font>]
 
**[http://www.youtube.com/watch?v=CgOVWAY_KaU פרק ראשון]
 
**[http://www.youtube.com/watch?v=m3Ec_we3U5Q&feature=related* פרק שני]
 
**[http://www.youtube.com/watch?v=um3744PR7Cc&feature=related* פרק שלישי]
 
**[http://www.youtube.com/watch?v=PuL-bjBTDVs&feature=related* פרק רביעי]
 
**[http://www.youtube.com/watch?v=jWRI-PfNzL4&feature=related* פרק חמישי]
 
**[http://www.youtube.com/watch?v=IdVk1kDj4vE&feature=related* פרק שישי]<br>
 
**[http://www.nemrud.nl/en/index.php International Nemrut Foundation]
 
 
 
<br>
 
 
 
*&nbsp;טיארות-העברת שלטון&nbsp;
 
*האם הסינקרטיזם אשר בכת פולחן השליט בקומגנה הוא כלי דתי, הגדרה מדינית, או בכלל המטרה עצמה?
 
*מה מרוויח אנטיוכוס המלך מהפיכת עצמו לאלוהות?
 
**בידול ממלכים אחרים הכפופים לו, וביסוס עליונותו עליהם. אם כן, הדבר דומה לאימוץ התואר megas, הגדול.
 
**כל מי שמקבל/ת את אלוהותו החדשה של המלך, ת/יטה לכבד אותו יותר גם בתחום הפוליטי.
 
**האלהה עצמית עשׂויה לחזק נאמנות פוליטית ולסכל מרידות.
 
**כל מי שקשור/ה בפולחן החדש יטה חסד למלך.
 
**משקל-נגד לאלוהות ה...
 
**הפולחן יוצר מכנה משותף לממלכה רחבת ידיים והטרוגנית מאד.
 
**החובה לציין את אלוהות המלך על שטרות מבססת את נוכחותו שוב ושוב. <br>
 
 
 
*<strike>בגזוזטרא של זרטוסטרא</strike>
 
*<strike>אני, אנטיוכוס</strike>
 
**<strike></strike>צבא פולין
 
**ברבורים לבנים
 
**מעלות הרומאי הטוב - ורגיליוס
 
**"אילו סוס טרויאני"
 
**<strike>כה אמר אנטיוכוס</strike>
 
 
 
<br>
 
 
 
Although the latter claim has been questioned, it is rightly suggested (p. 33) that a totally unfounded mythical boast would hardly dare to confront a public that was aware of such traditions.
 
 
 
This king counted both Darius I and Alexander the Great among his divinized ancestors. The cult of ancestors is indeed a basic factor and W. pays due attention to both Achaemenid and Hellenistic traditions in this matter, the latter of which encompassed the Ptolemaic and Seleucid strains.
 
 
 
At the same time he does not neglect, with reference to the Achaemenids, the significant Iranian concept of thefravashi. If Mithras is prominent, especially at Nemrud Dagh, W. is wary of seeing him as the god of the Mystery-cult since Commagene does not give evidence of that cult even in the imperial era; it must be, he thinks, the Mithras derived from the earlier Achaemenid ideology, and he sees this ideology, centred on Ahura Mazda, as the dominant component in the religious system of Antiochus.
 
 
 
In his view of himself as a God-King his equation with the star Regulus in the constellation Leo is seen to be of basic import. W. deems this theology to be of Iranian and ultimately Mesopotamian origin. Others have stressed the Greek medium of the texts, and a cohors doubtless produced the inscriptions; beneath the linguistic veneer, though, is the potent force of oriental traditions. In the triadic name Artagnes Heracles Ares it is the first element that betokens the personification of the royal stock; it points in astral theology to Verethragna, the heavenly victorious helper of Ahura Mazda. The priestly status of the king, as well as the Persian garb of priests, indicates a similar emphasis.
 
  
XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX&nbsp;
+
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא|'''אני, אנטיוכוס''']]''' - עולמו של מלך קומגנה'''
 +
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק ראשון|'''כה אמר אנטיוכוס''']]''' - כתובות הר נמרוט '''
 +
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק שני|'''מי הם אלוהיך, אלוהים?''']]''' - מסקנות'''
 +
*[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - ביבליוגרפיה|'''ביבליוגרפיה''']]
  
<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר הנוגע לאנטיוכוס מדווח על התנהלותו&nbsp;בשנת 69 לפנה"ס&nbsp;כשליט ממלכת קומגנה אל מול המצביא הרומאי [http://en.wikipedia.org/wiki/Lucullus לוקולוס].<ref>[[Dio Cassius 36.2|דיו קאסיוס 36.2]]</ref>&nbsp;בשל</span> <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">מיקומה הגיאוגרפי ועוצמתה הכלכלית,<ref>[[Dio Cassius 49.20-22|דיו קאסיוס 49.20.5]];[[Plutarch, Antony 34|פלוטרכוס, אנטוני 34.3-4]]</ref> יכלה קומגנה בראשותו של אנטיוכוס לבחור לעצמה בעלות ברית: רומא, קפדוקיה, ארמניה, פרתיה... אולם, </span><span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">אנטיוכוס&nbsp;התחיל בהיסוס וברגל שמאל את התמודדותו מול האימפריה הרומית<ref>[[Sullivan 1977|סוליבן 1977, ע"מ 764]]</ref>&nbsp;- תחילה עמד במצור של לוקולוס על עיר הבירה [http://en.wikipedia.org/wiki/Samosata סמוסאטה],<ref>[[Pliny the Elder, Natural History 2.108|פליני הזקן, תולדות הטבע 2.108]]</ref> ולאחר מכן [http://en.wikipedia.org/wiki/Pompey פומפיוס] לחם בו והביאו לכדי ברית מאולצת.<ref>[[Appian, Mithridatic Wars 16.106|אפיאנוס, המלחמות המיתרידאטיות 16.106]] {{עוגן|הערה 14}}</ref> בתקופה זו סביר כי אנטיוכוס קיבל&nbsp;את המעורבות הרומית באיזורו בברכה לאחר שלטון המלך הארמני </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Tigranes_the_Great <span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">Tigranes</span>]<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);"> אשר היה ידוע ביחסו&nbsp;השלילי לאוכלוסייה היוונית ברמת אנטוליה, ובה גם אוכלוסיית קומגנה.<ref>[[Plutarch. Lucullus. 21.3 + 29.2|פלוטרכוס, לוקולוס 21.3, 29.2]] ; [[Sullivan 1977|סוליבן 1977, ע"מ 763]] ידוע מכתובתו של המלך אנטיוכוס כי הוא ראה בעצמו צאצא לשושלת ההלניסטית שמקורה באלכסנדר הגדול. בנוסף, כתובתויו בהר נמרוט ובשאר אתרי הפולחן הן ביוונית עתיקה, מה שמצביע על תרבות ואורח חיים אשר בבסיסם יוונים. על כן, סביר כי היותו של טיגראנס הארמני מלך שאינו מטיב עם האוכלוסייה היוונית היוותה מוקד לחיכוכים מול אנטיוכוס ונתיניו בממלכת קומגנה</ref> </span><span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">אולם, אנטיוכוס ידע לשנות במהירות את מדיניותו ולהצטרף לאחד משנים-עשר המלכים הברברים אשר באו בברית צבאית עם פומפיוס. כך הצליח אנטיוכוס לשמור על נחלות אבותיו (כולל הנקודה האסטרטגית על מעברות&nbsp;נהר הפרת)&nbsp;כאשר פומפיוס חילק שטחים בין הממלכות המקומיות.<ref>[[Plutarch, Pompey 38.2|פלוטרכוס, פומפיוס 38.2]]</ref> צעדיו של אנטיוכוס, בעיקר בשל קירבתו לפרתים, עוררו דאגה בקרב&nbsp;מושל [http://en.wikipedia.org/wiki/Cilicia קיליקה] בשנת 51 לפנה"ס&nbsp;-&nbsp;מרקוס טוליוס קיקרו.<ref>[[Cicero, Epistulae ad Familiares 15.1-4|קיקרו, מכתבים לחברים 15.1-4]]</ref> אף על פי כן, התמיד אנטיוכוס בדיווחיו המיהמנים&nbsp;לרומא אודות תנועות הצבא הפרתי (בדומה לשאר השליטים באנטוליה).&nbsp; </span><span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">אנטיוכוס שמר על נאמנותו כל עוד הנסיבות הבטיחו את שרידות ממלכתו.<ref>[[sullivan 1977|סוליבן 1977, ע"מ 767]]</ref> כך, שלח סיוע צבאי לפומפיוס במהלך [http://en.wikipedia.org/wiki/Caesar%27s_civil_war מלחמת האזרחים הרומית] מול [http://en.wikipedia.org/wiki/Julius_Caesar יוליוס קיסר],<ref>[[Appian, The Civil Wars 2.8.49|אפיאנוס, מלחמות האזרחים 2.8.49]]</ref> ועם השתנות הנסיבות לאחר תבוסתו של פומפיוס ניגש אנטיוכוס, במדיניות שקולה, לקבל את קיסר כמנצח בסוריה, שם זכה ל"מחילה" ולאשרור בריתו עם רומא כלפי קיסר.<ref>[[Cicero. Ad Quint. Frat .2.10.2|קיקרו, מכתבים לקווינטוס 2.10.2]]</ref>&nbsp;4 שנים לאחר רצח קיסר, חששו הרומאים פן הצלחת [http://en.wikipedia.org/wiki/Pacorus_I_of_Parthia המצביא הפרתי פאקורוס] ואי הסדר אשר שרר בסוריה&nbsp;יפתו את אנטיוכוס להמיר את נאמנותו לטובת פרתים. כחלק מהלך מחשבה זה, בשנת 39 לפנה"ס&nbsp;אנטיוכוס ומלכים נוספים הואשמו בקבלת שוחד בתמורה לסיוע לפאקורוס.<ref>[[Cassius Dio. 48.41.5|דיו קאסיוס 48.41.5]]</ref> שנה לאחר מכן, בשנת 38 לפנה"ס&nbsp;נפל פאקורוס בקרב, ועימו קרסה המערכה הצבאית הפרתית במערב ממלכתם.<ref>דיו קאסיוס 49.20.3 ; יוסטינוס 42.4.10</ref>&nbsp;</span>
+
=קישורים נוספים=
  
<span style="background-color: rgb(255, 255, 255);">אנטיוכוס נותר ללא תמיכה פרתית, אך עם זאת נאלץ לקבל פליטי מלחמה פרתים ובעקבותיהם את הצבא&nbsp;הרומי אשר&nbsp;הגיע לתבוע&nbsp;לדרוש בני ערובה. שוב מצא עצמו אנטיוכוס מביט מראש חומותיו לעבר מצור רומי על עיר בירתו, הפעם בפניו של [http://en.wikipedia.org/wiki/Mark_Antony מרקוס אנטוני]. פעולתו של אנטוני כנגד קומגנה הייתה בטענה לדרישת שבויי המלחמה הפרתים, והענשת אנטיוכוס על הסיוע להם. מקורות עתיקים טוענים כי בפועל הסיבה הייתה עושרה הכלכלי&nbsp;של ממלכת קומגנה.<ref>[[Dio Cassius 49.20-22|דיו קאסיוס 49.20-22]] ; [[Plutarch, Antony 34|פלוטרכוס, אנטוני 34]]</ref>&nbsp;אולם, אנטיוכוס היה בעבר במצב זהה של מצור על עיר בירתו אשר&nbsp;הייתה עמידה בפני צבא שדה בשל אפשרות האספקה דרך נהר הפרת.<ref>[[Strabo 16.2.3|סטראבון 16.2.3]]</ref> כיבוש סאמוסטה דרש זמן וכוח אדם רבים מאשר יכלו להציע בעלי בריתו של אנטוני בזמן זה, וכך נהדף המצור מבלי שהכוח הרומי מצליח להכריע צבאית או כלכלית (כופר כספי)&nbsp;את קומגנה.<ref>[[Dio Cassius 49.20-22|דיו קסיוס 49.20-22]] ; [[Plutarch, Antony 34|פלוטרכוס, אנטוני 34]]. קיימת אף גרסא שונה לאירוע המצור המתארת את כניעת\כיבוש סאמסוטה אצל [[Josephus, The Jewish War 1.320|יוספוס פלביוס, מלחמות היהודים 1.320]], ובה נכבשת עיר הבירה על ידי אנטוני, בסיועו הצבאי של הורדוס. אולם, ריחוקו הגיאוגרפי והתרבותי של יוספוס פלביוס ממלכת קומגנה (שכן מוקדי עיסוקו היו יהודה ורומא), היעדר העדויות הארכיאולוגיות הן הארכיאולוגיות והן בכתובים, ואף ציונו של אנטיוכוס עצמו כי "זכה לחסד האלים לכל אורך שלטונו" בכתובתו בהר נמרוט, מעמידים בספק אמינות את גירסא זו של המצור על סמאסוטה, ונראה כי נגועים בנסיון עקיף להעצים את דמויו האכזרי של מלך יהודה בין השנים 37 לפנה"ס עד 4 לפנה"ס - הורדוס</ref> מנקודת זמן זו ואילך לא מוזכר יותר אנטיוכוס בכתבי ההיסטוריה, אולם מצבת האבן האדירה בהר נמרוט נותרה בעינה.</span>
+
*[http://www.nemrud.nl/en/index.php "עמותת נמרוט הבינלאומית"]  
 +
*[[משתמש:Ori Gonen|דף משתמש - אורי גונן]]
 +
*'''[http://www.youtube.com/watch?v=roN9TGegbl8 Mount Nemrud - The Throne of the Gods]" - '''Ekip Film Production, 2001'''"''': סרט דוקומנטרי הסוקר של ההיסטוריה, הממצאים והמחקר המודרני של אתר הר נמרוט: השימוש בסרט באישור אתר [http://www.youtube.com/ YouTube.com], תחת הערך "Mount Nemrud". הגרסא הנ"ל הינה תקציר של הסרט המלא.

גרסה אחרונה מ־09:01, 12 באוקטובר 2010

כֹּה אָמַר אָנְטִיוֹכוּס: תיאולוגיה, פוליטיקה וסינקרטיזם בדברי האל מקומגנה

בדרום מזרח תורכיה של ימינו, בראש פסגה מפסגות רכס הטאורוס (הר נמרוט), ניצבת אנדרטת אבן מפוארת המכילה קרוב לתשעים פסלי אבן ותחריטי אלים, אדם ובעלי חיים שונים, מיצג אסטרולוגי עתיקוכתובות אבן, כעדות אילמת לממלכה קטנה ונשכחת - קומגנה. מפעל פיסול מפואר זה, שמשמשים בו יחד הסגנונות האמנותיים היווני והפרסי, טומן בחובו עדויות להתרחשויות היסטוריות רבות משמעות מהמאה הראשונה לפנה"ס, שעמדו במרכז עולמה המדיני של אותה ממלכה. בנוסף, בכתובות באתר מתוארת מה שנראה ככת פולחן שליט, המשלבת אלמנטים דתיים ותרבויות ממזרח וממערב.

פרויקט אבן זה של מלכה רב הפעלים של קומגנה - אנטיוכוס הראשון "האל" מפתיעה בהיקפו לעומת המידע על במקורות הכתובים העתיקים אודות ממלכת קומגנה, שכן קיים פער רב בין חשיבותה השולית של הממלכה ומלכּהּ במזרח הקרוב לבין ההוד והמורכבות הדתית המשתקפים בכת הפולחן. מטרת העבודה לבחון את מקומו של הסינקרטיזם הניכר בפועלו של המלך אנטיוכוס ואת החשיבה הדתית והמדינית שמאחורי כת פולחן השליט והממסד הדתי הנלווה אליה

הפרק הראשון מציג את המלך אנטיוכוס בהקשר ההיסטורי של המאה הראשונה לפנה"ס, את הממצאים הארכיאולוגים אשר הותיר אחריו, ואת האמור עליו ועל ממלכתו במקורות העתיקים. הפרק השני מציע קריאה צפופה של דבריו של אנטיוכוס עצמו בכתובות הר נמרוט (ועל פי השלמות הטקסט החסר מאתרי פולחן זהים), במטרה לבאר את המשמעויות הנלוות לדבריו. הפרק השלישי מציג את המסקנות מן הקריאה, בנסיון לחדור למחשבתו של המלך אנטיוכוס ולהבין את החשיבה הדתית והמדינית שבבסיס ייסוד כת הפולחן ואת הדימוי אשר אנטיוכוס מנסה ליצור לעצמו באמצעות הכתובות בפרט ומפעלו הדתי בכלל.

תוכן עניינים

קישורים נוספים