הבדלים בין גרסאות בדף "תשע ב' - בין אלים ובני אדם - עבודה מסכמת - אורי גונן"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (כֹּה אָמַר אָנְטִיוֹכוּס - תיאולוגיה ופוליטיקה בפועלו של "האל" מקומגנה - תמצית)
מ ( קישורים נוספים )
שורה 21: שורה 21:
 
*[[משתמש:Ori Gonen|דף משתמש - אורי גונן]]  
 
*[[משתמש:Ori Gonen|דף משתמש - אורי גונן]]  
 
*'''Mount Nemrud - The Throne of the Gods: '''an Ekip Film Production, 2001  
 
*'''Mount Nemrud - The Throne of the Gods: '''an Ekip Film Production, 2001  
*סרט דוקומנטרי הסוקר את ההיסטוריה המודרנית, הממצאים והמחקר אודות הר נמרוט 
+
*[http://www.youtube.com/watch?v=roN9TGegbl8 <font color="#0000ff">תצוגה מקדימה</font>],[http://www.youtube.com/watch?v=CgOVWAY_KaU פרק ראשון],[http://www.youtube.com/watch?v=m3Ec_we3U5Q&feature=related* פרק שני],[http://www.youtube.com/watch?v=um3744PR7Cc&feature=related* פרק שלישי],[http://www.youtube.com/watch?v=PuL-bjBTDVs&feature=related* פרק רביעי],[http://www.youtube.com/watch?v=jWRI-PfNzL4&feature=related* פרק חמישי],[http://www.youtube.com/watch?v=IdVk1kDj4vE&feature=related* פרק שישי]
**[http://www.youtube.com/watch?v=roN9TGegbl8 <font color="#0000ff">תצוגה מקדימה</font>],[http://www.youtube.com/watch?v=CgOVWAY_KaU פרק ראשון],[http://www.youtube.com/watch?v=m3Ec_we3U5Q&feature=related* פרק שני],[http://www.youtube.com/watch?v=um3744PR7Cc&feature=related* פרק שלישי],[http://www.youtube.com/watch?v=PuL-bjBTDVs&feature=related* פרק רביעי],[http://www.youtube.com/watch?v=jWRI-PfNzL4&feature=related* פרק חמישי],[http://www.youtube.com/watch?v=IdVk1kDj4vE&feature=related* פרק שישי]
+
*סרט דוקומנטרי הסוקר את ההיסטוריה המודרנית, הממצאים והמחקר אודות הר נמרוט
 
 
 
 
  
 
*[http://www.nemrud.nl/en/index.php International Nemrut Foundation]
 
*[http://www.nemrud.nl/en/index.php International Nemrut Foundation]
  
 
+
<br>
 
 
*<strike></strike>צבא פולין
 
*ברבורים לבנים
 
*מעלות הרומאי הטוב - ורגיליוס
 
*"אילו סוס טרויאני"
 
*<strike>כה אמר אנטיוכוס</strike>
 
 
 
 
 
 
 
XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX&nbsp;
 
 
 
<span style="background-color: rgb(255,255,255)">התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר הנוגע לאנטיוכוס מדווח על התנהלותו&nbsp;בשנת 69 לפנה"ס&nbsp;כשליט ממלכת קומגנה אל מול המצביא הרומאי [http://en.wikipedia.org/wiki/Lucullus לוקולוס].<ref>[[Dio Cassius 36.2|דיו קאסיוס 36.2]]</ref>&nbsp;בשל</span> <span style="background-color: rgb(255,255,255)">מיקומה הגיאוגרפי ועוצמתה הכלכלית,<ref>[[Dio Cassius 49.20-22|דיו קאסיוס 49.20.5]];[[Plutarch, Antony 34|פלוטרכוס, אנטוני 34.3-4]]</ref> יכלה קומגנה בראשותו של אנטיוכוס לבחור לעצמה בעלות ברית: רומא, קפדוקיה, ארמניה, פרתיה... אולם, </span><span style="background-color: rgb(255,255,255)">אנטיוכוס&nbsp;התחיל בהיסוס וברגל שמאל את התמודדותו מול האימפריה הרומית<ref>[[Sullivan 1977|סוליבן 1977, ע"מ 764]]</ref>&nbsp;- תחילה עמד במצור של לוקולוס על עיר הבירה [http://en.wikipedia.org/wiki/Samosata סמוסאטה],<ref>[[Pliny the Elder, Natural History 2.108|פליני הזקן, תולדות הטבע 2.108]]</ref> ולאחר מכן [http://en.wikipedia.org/wiki/Pompey פומפיוס] לחם בו והביאו לכדי ברית מאולצת.<ref>[[Appian, Mithridatic Wars 16.106|אפיאנוס, המלחמות המיתרידאטיות 16.106]] {{עוגן|הערה 14}}</ref> בתקופה זו סביר כי אנטיוכוס קיבל&nbsp;את המעורבות הרומית באיזורו בברכה לאחר שלטון המלך הארמני </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Tigranes_the_Great <span style="background-color: rgb(255,255,255)">Tigranes</span>]<span style="background-color: rgb(255,255,255)"> אשר היה ידוע ביחסו&nbsp;השלילי לאוכלוסייה היוונית ברמת אנטוליה, ובה גם אוכלוסיית קומגנה.<ref>[[Plutarch. Lucullus. 21.3 + 29.2|פלוטרכוס, לוקולוס 21.3, 29.2]] ; [[Sullivan 1977|סוליבן 1977, ע"מ 763]] ידוע מכתובתו של המלך אנטיוכוס כי הוא ראה בעצמו צאצא לשושלת ההלניסטית שמקורה באלכסנדר הגדול. בנוסף, כתובתויו בהר נמרוט ובשאר אתרי הפולחן הן ביוונית עתיקה, מה שמצביע על תרבות ואורח חיים אשר בבסיסם יוונים. על כן, סביר כי היותו של טיגראנס הארמני מלך שאינו מטיב עם האוכלוסייה היוונית היוותה מוקד לחיכוכים מול אנטיוכוס ונתיניו בממלכת קומגנה</ref> </span><span style="background-color: rgb(255,255,255)">אולם, אנטיוכוס ידע לשנות במהירות את מדיניותו ולהצטרף לאחד משנים-עשר המלכים הברברים אשר באו בברית צבאית עם פומפיוס. כך הצליח אנטיוכוס לשמור על נחלות אבותיו (כולל הנקודה האסטרטגית על מעברות&nbsp;נהר הפרת)&nbsp;כאשר פומפיוס חילק שטחים בין הממלכות המקומיות.<ref>[[Plutarch, Pompey 38.2|פלוטרכוס, פומפיוס 38.2]]</ref> צעדיו של אנטיוכוס, בעיקר בשל קירבתו לפרתים, עוררו דאגה בקרב&nbsp;מושל [http://en.wikipedia.org/wiki/Cilicia קיליקה] בשנת 51 לפנה"ס&nbsp;-&nbsp;מרקוס טוליוס קיקרו.<ref>[[Cicero, Epistulae ad Familiares 15.1-4|קיקרו, מכתבים לחברים 15.1-4]]</ref> אף על פי כן, התמיד אנטיוכוס בדיווחיו המיהמנים&nbsp;לרומא אודות תנועות הצבא הפרתי (בדומה לשאר השליטים באנטוליה).&nbsp; </span><span style="background-color: rgb(255,255,255)">אנטיוכוס שמר על נאמנותו כל עוד הנסיבות הבטיחו את שרידות ממלכתו.<ref>[[sullivan 1977|סוליבן 1977, ע"מ 767]]</ref> כך, שלח סיוע צבאי לפומפיוס במהלך [http://en.wikipedia.org/wiki/Caesar%27s_civil_war מלחמת האזרחים הרומית] מול [http://en.wikipedia.org/wiki/Julius_Caesar יוליוס קיסר],<ref>[[Appian, The Civil Wars 2.8.49|אפיאנוס, מלחמות האזרחים 2.8.49]]</ref> ועם השתנות הנסיבות לאחר תבוסתו של פומפיוס ניגש אנטיוכוס, במדיניות שקולה, לקבל את קיסר כמנצח בסוריה, שם זכה ל"מחילה" ולאשרור בריתו עם רומא כלפי קיסר.<ref>[[Cicero. Ad Quint. Frat .2.10.2|קיקרו, מכתבים לקווינטוס 2.10.2]]</ref>&nbsp;4 שנים לאחר רצח קיסר, חששו הרומאים פן הצלחת [http://en.wikipedia.org/wiki/Pacorus_I_of_Parthia המצביא הפרתי פאקורוס] ואי הסדר אשר שרר בסוריה&nbsp;יפתו את אנטיוכוס להמיר את נאמנותו לטובת פרתים. כחלק מהלך מחשבה זה, בשנת 39 לפנה"ס&nbsp;אנטיוכוס ומלכים נוספים הואשמו בקבלת שוחד בתמורה לסיוע לפאקורוס.<ref>[[Cassius Dio. 48.41.5|דיו קאסיוס 48.41.5]]</ref> שנה לאחר מכן, בשנת 38 לפנה"ס&nbsp;נפל פאקורוס בקרב, ועימו קרסה המערכה הצבאית הפרתית במערב ממלכתם.<ref>דיו קאסיוס 49.20.3 ; יוסטינוס 42.4.10</ref>&nbsp;</span>
 
 
 
<span style="background-color: rgb(255,255,255)">אנטיוכוס נותר ללא תמיכה פרתית, אך עם זאת נאלץ לקבל פליטי מלחמה פרתים ובעקבותיהם את הצבא&nbsp;הרומי אשר&nbsp;הגיע לתבוע&nbsp;לדרוש בני ערובה. שוב מצא עצמו אנטיוכוס מביט מראש חומותיו לעבר מצור רומי על עיר בירתו, הפעם בפניו של [http://en.wikipedia.org/wiki/Mark_Antony מרקוס אנטוני]. פעולתו של אנטוני כנגד קומגנה הייתה בטענה לדרישת שבויי המלחמה הפרתים, והענשת אנטיוכוס על הסיוע להם. מקורות עתיקים טוענים כי בפועל הסיבה הייתה עושרה הכלכלי&nbsp;של ממלכת קומגנה.<ref>[[Dio Cassius 49.20-22|דיו קאסיוס 49.20-22]] ; [[Plutarch, Antony 34|פלוטרכוס, אנטוני 34]]</ref>&nbsp;אולם, אנטיוכוס היה בעבר במצב זהה של מצור על עיר בירתו אשר&nbsp;הייתה עמידה בפני צבא שדה בשל אפשרות האספקה דרך נהר הפרת.<ref>[[Strabo 16.2.3|סטראבון 16.2.3]]</ref> כיבוש סאמוסטה דרש זמן וכוח אדם רבים מאשר יכלו להציע בעלי בריתו של אנטוני בזמן זה, וכך נהדף המצור מבלי שהכוח הרומי מצליח להכריע צבאית או כלכלית (כופר כספי)&nbsp;את קומגנה.<ref>[[Dio Cassius 49.20-22|דיו קסיוס 49.20-22]] ; [[Plutarch, Antony 34|פלוטרכוס, אנטוני 34]]. קיימת אף גרסא שונה לאירוע המצור המתארת את כניעת\כיבוש סאמסוטה אצל [[Josephus, The Jewish War 1.320|יוספוס פלביוס, מלחמות היהודים 1.320]], ובה נכבשת עיר הבירה על ידי אנטוני, בסיועו הצבאי של הורדוס. אולם, ריחוקו הגיאוגרפי והתרבותי של יוספוס פלביוס ממלכת קומגנה (שכן מוקדי עיסוקו היו יהודה ורומא), היעדר העדויות הארכיאולוגיות הן הארכיאולוגיות והן בכתובים, ואף ציונו של אנטיוכוס עצמו כי "זכה לחסד האלים לכל אורך שלטונו" בכתובתו בהר נמרוט, מעמידים בספק אמינות את גירסא זו של המצור על סמאסוטה, ונראה כי נגועים בנסיון עקיף להעצים את דמויו האכזרי של מלך יהודה בין השנים 37 לפנה"ס עד 4 לפנה"ס - הורדוס</ref> מנקודת זמן זו ואילך לא מוזכר יותר אנטיוכוס בכתבי ההיסטוריה, אולם מצבת האבן האדירה בהר נמרוט נותרה בעינה.</span>
 
 
 
<references /><br>
 

גרסה מ־23:15, 16 בספטמבר 2010

Crystal Clear app clock.png הדף נמצא כרגע בעבודה, נא אל תערכו אותו ואל תעשו בו שינויים אחרים.
ניתן כמובן לקרוא את הכתוב


כֹּה אָמַר אָנְטִיוֹכוּס - תיאולוגיה ופוליטיקה בפועלו של "האל" מקומגנה - תמצית

בדרום מזרח תורכיה של ימינו, בראש פסגה מפסגות רכס הטאורוס (הר נמרוט), ניצבת אנדרטאת אבן מפוארת המכילה קרוב ל-90 פסלי אבן ותחריטי אלים, אדם ובעלי חיים שונים, מיצג אסטרולוגי עתיק וכתובות אבן כעדות אילמת לממלכה קטנה ונשכחת - קומגנה. מפעל הפיסול המפואר טומן בחובו עדויות להתרחשויות היסטוריות רבות משמעות במאה הראשונה לפנה"ס, אשר היוו את עולמה המדיני של אותה ממלכה, וכל זאת תוך שימוש ממוזג באומנויות יווניות ופרסיות כאחד. בנוסף, בכתובות באתר מתוארת מה שנראה ככת פולחן שליט המשלבת אלמנטים דתיים ותרבויות ממזרח וממערב.
 
פרויקט אבן זה של מלכה רב הפעלים של קומגנה - אנטיוכוס הראשון "האל" - אינו עולה בקנה אחד עם המידע במקורות הכתובים העתיקים, שכן קיים פער רב בין חשיבותה השולית של ממלכת קומגנה ומלכה במזרח הקרוב לבין ההוד והמורכבות הדתית המשתקפת מכת הפולחן. מטרת העבודה לבחון את מקומו של הסינקרטיזם הניכר בפועלו של המלך אנטיוכוס ואת החשיבה הדתית והמדינית שמאחורי כת פולחן השליט והממסד הדתי הנלווה אליה.  

 

הפרק הראשון מציג את המלך אנטיוכוס בהקשר ההיסטורי של המאה הראשונה לפנה"ס, את הממצאים הארכיאולוגים אשר הותיר אחריו, ואת האמור עליו ועל ממלכתו במקורות העתיקים; הפרק השני הינו ניתוח קפדני ודקדקני של דבריו של אנטיוכוס עצמו בכתובות הר נמרוט (ועל פי השלמות הטקסט החסר מאתרי פולחן זהים), במטרה ולבאר את המשמעויות הנלוות לדבריו; הפרק השלישי מציג את המסקנות מן הקריאה, בנסיון לחדור למחשבתו של המלך אנטיוכוס ולהבין את החשיבה הדתית והמדינית שבבסיס ייסוד כת הפולחן, ואת הדימוי אשר אנטיוכוס מנסה ליצור לעצמו באמצעות הכתובות בפרט ומפעלו הדתי בכלל.

תוכן עניינים

 קישורים נוספים