שיחה:תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אייל מאיר

מתוך Amitay.haifa.ac.il
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מנקודות נוספות מהדיון בעבודה של רפי

יש לזכור שיש יהודים בהרבה מקומות ולר רק ביהודה, ברומא ובמצרים.

במאה הראשונה לספירה יש התעוררות משיחית גדולה (אגוסטוס מכריז על קיסר כאל ועל עצמו כבנו של אל) המקור לכך נמצא אצל אלוהותו של אלכסנדר.

לא לראות את היהודים כעם אחיד ומשותף. בימי בית שני יש קבוצות שונות של יהודים, כתות קבוצות והתפצלויות שבהחלט נותנים מקום לחשוב שלכל קיסר תהיה חשיבה חיובית על קבוצה אחת ושלילית על קבוצה אחרת.

מעבר לכך, כאשר יש בעיות בקהילה מסוימת של יהודים, זה לאו דווקא משפיע על היחס כלפי קהילה שנמצאת במקום אחר. יש למפות את השטח, כלומר איזה קבוצת יהודים עומדת במרכז הדיון.

פרשנות לעניין המשיח - זהו שם של אדם ולא משיח. או ישו, שלא היה ברומא ונצלב לפני כן. אף אחד לא מספר על ישו ברומא. אבל האם מדובר באחד השליחים? אולי יש פה משיח אחר?

בעניין ה-superstitio, אורי תומך בפרשנות שהתפיסה הרומית מחלקת את הדתות לחוקיות ולא חוקיות. הדת הרומית מאורגנת באופן חוקי. דתות מוכרות נקראו religio ודתות לא מוכרות נקראו superstitio. היהדות הייתה דת מותרת, לא היו רדיפות אלא רק גירושים (למעט מרד בר כוכבא), מיכוון שהיהדות הייתה דת עתיקה, והרומאים מכבדים תקדימים.

בנוגע למה שמויע אצל טקיטוס: ביהדות יש מנגנונים שלמים שמטרתם להבטיח ריבוי אוכלוסין. עניין ההפלות נבע מקיומם של אמצעי מניעה פרימיטיביים. אז מה עשו לא יהודים עם הילדים שלא חפצו בהם? נטישה, תופעה מוכרת.

דיון על הנושׂא בכתה

  • the famous Roman poet Ovid (Metamorphoses 1,89sqq.), אובידס על הצמחונות, מתוך הערך צמחונות בויקי האנגלי Mordecai Karniel

אומלאוט alt 0196 Ä alt 0228 ä alt 0214 Ö alt 0246 ö alt 0252 ü alt 0220 Ü

ניקוד בעברית

האם חבב סנקא את היהדות?

לי פשוט נראה שהסנקה הזה היה "יודופיל", שמצאו חן בעיניו מנהגים ורעיונות של היהודים, אך הוא חשש לאמץ אותם יותר מדי בגלל הרדיפות שהיו אותה תקופה, אז הוא החליט להתגונן מזה ע"י ביקורת. --Jonathan Ravid 12:04, 28 בדצמבר 2009 (UTC)

יונתן, חיי שפגשתי כבר פעם פרשנות זו, אם כי אינני בטוח היכן. יתכן שבסמינר שלקחתי פעם בברקלי אצל גרואן (כמובן). יתכן שמדובר היה בתורה שבעל-פה.
אייל - אם תמצא אפילו בדל ראיה נוסף שעשׂוי לתמוך ברעיון, תוכל להעלות אותו לדיון בעבודה.
ד"ר א. 18:13, 28 בדצמבר 2009 (UTC)

מיסיון יהודי - פתיחה (אייל מאיר)

אייל -

יופי של התחלה. כבר אמרתי שאתה מזכיר לי קצת את מורי ורבי אֵריךְּ גרואן בשיטה שלך לתקוף את הטענות של מוריך. יפה שאתה פונה ישר להקפיד על עצמך, ומחפשׂ מקורות שיסתרו את טענתך אתה.

אני מקבל את ההערכה שפעולה נגד הדתות הזרות המתועדת אצל סנקא היא היא אותם ארועים הנזכרים אצל טקיטוס וסוויטונוס. למעשׂה, אני מתכנן ללמד את הסוגיא הזו בסמסטר הבא, ככל הנראה בקורס שאעביר באופקים. כדי להתקדם בחזית המסוימת הזו אני ממליץ לך לעיין, איך לא, בספרו של גרואן, גולה. וגם בספר 18 בענתיקות של יוספוס. שניהם יש גם אצלי במשׂרד.

לגבי אוגוסטינוס: דוקא משום שהוא חיפשׂ בקפדנות כה רבה את טובת הנצרות, הוא הופך למקור טוב ויעיל. אמנם, אפשר לחשוד בו שיגייס לטובת המטרה אי-אילו קטעים, או ישפץ אי-אילו עובדות, כדי להוכיח טענה. אבל נראה שלי שלכל הפחות אפשר לראות בעדות זו של סנקא (דרך אוגוסטינוס) סימן לפעילות מיסיונרית עולה בקנה אחד עם האגדות על הלל ושמאי. חפשׂ מאמר של ישׂראל שצמן על הנושׂא.

יופי של שימוש בהערת שוליים!


ד"ר א. חיפה 20:24, 26 בדצמבר 2009 (UTC)

אייל

היי כולם,

בזמן שחיפשתי טקסט שיעמוד במרכז העבודה נתקלתי בקטע קצר זה של סנקה. במהלך הקורס, בכל הנוגע למיסיון יהודי, חשבתי שהטקסטים שעסקנו בהם לא היוו הוכחה משמעותית וברורה לקיומו של מיסיון יהודי. אני חושב שהטקסט בדף התוכן מהווה הוכחה מוצלחת יותר מקודמיו. בקטע המדובר סנקה מספר שהוא למד על היתרונות של הימנעות מאכילת בשר, יתרונות שהוא החל לחוש בעצמו לאחר שנה של דיאטה צמחונית זו. האם יש פה עניין של כשרות? אמנם לא מצוין שהוא למד זאת מיהודים, אך שקרוב לוודאי שמדובר פה על רדיפות דתיות של יהודים ומצרים בשנת 19 לספירה שיזם טיבריוס קיסר,שגרמו לסנקה, בעצת אביו, לחדול ממנהגו החדש.[1] 

    הטקסט השני הוא של אגוסטינוס הקדוש, אשר מצטט את סנקה. יש לחשוד באוגוסטינוס, שללא ספק מחפש את טובת הנצרות בכתביו של סנקה, אך מכיוון שהוא כולל בציטוטו גם את ביקורתו של סנקה על היהודים, עולה אמינותו. לענייננו, סנקה מצוטט כאומר שחוקי היהודים, הצד המובס צבאית ומדינית, נתן את חוקיו למנצחים (אני משער שכוונתו לאישים או קבוצות באימפריה הרומית שקיבלו על עצמם את חוקי היהודים). יש כאן עדות נוספת להתפשטות עקרונות הדת היהודית עד כדי כך שסנקה מתרעם על מצב זה, שלפי ניסוחו מצטייר בעיניו כאבסורדי. מיסיון יהודי, לפי הגדרה צרה שמחייבת את הצד היהודי להיות היוזם - אני חושב שיש סיכוי טוב למצוא אותו כאן.

הערות, תוספות ורעיונות יתקבלו בברכה,

--אייל מאיר 12:26, 26 בדצמבר 2009 (UTC)

  1. Stern, Menahem. 1974. Greek and Latin Authoes on jews and Judaism. Vol. 1. Jerusalem: Keterpress Enteprises.