Davison 1955

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־11:51, 12 ביולי 2010 מאת Eyalmeyer (שיחה | תרומות) (דף חדש: מחקר מודרני ד / מחקר מודרני D <div dir="ltr" align="left"> '''Davison, J. A. "Peisistratus and Homer". 1955. ''Transactions and Proceedings of the American…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ד / מחקר מודרני D

Davison, J. A. "Peisistratus and Homer". 1955. Transactions and Proceedings of the American Philological Association. Vol. 86. Pp. 1-21.

סיכומים

עמ' 1

הויכוח אודות מתי אוגדו כל הסיפורים של הומרוס למה שאנו מכנים האיליאדה והאודיסיאה.

עמ' 2

טיעונים שאיגוד היצירות נעשה במאה ה-6 באתונה בזמן שלטונו של פיסיסטראטוס.

עמ' 3

ידוע מהמקורות שדקלום כתביו של הומרוס היו חלק מפסטיבל הפאנאתנאיה. האתונאים הוסיפו ושינו את הטקסט. מעבר לכך ההיסטוריה של כתבי היד מצביעים על אותה המסקנה.

עמ' 4

הטיעון בעד אתונה:

  • כתבי היד המצויים כיום מעידים על גרסה סטנדרטית של כתבי הומרוס.
  • רק באתונה של המאה השישית יכול היה להיווצר טקסט כזה.

ניתוח כתבי היד של מקורות שכתבו מן המאה השישית עד אמצע המאה השנייה מעלה את המסקנה שעד המאה ה-2 לפנה"ס לא הייתה גרסה בסיסית לכל כתבי הומרוס.

עמ' 5

משנת 150 לפנה"ס מסתמן שקיימת גרסה אחידה.

עמ' 7

מקורות על דקלום הומרוס בפאנאתנאיה:

אפלטון, היפרכוס 228ב

איסוקרטס, נאום 159

איסוקרטס, Panegyricus 159 Moreover, I think that even the poetry of Homer has won a greater renown because he has nobly glorified the men who fought against the barbarians, and that on this account our ancestors determined to give his art a place of honor in our musical contests and in the education of our youth,1 in order that we, hearing his verses over and over again, may learn by heart the enmity which stands from of old between us and them, and that we, admiring the valor of those who were in the war against Troy, may conceive a passion for like deeds.

ליקורגוס, נגד ליאוקראטס 102

I want also to recommend Homer to you. In your fathers' eyes he was a poet of such worth that they passed a law that every four years at the Panathenaea he alone of all the poets should have his works recited1; and thus they showed the Greeks their admiration for the noblest deeds. They were right to do so. Laws are too brief to give instruction: they merely state the things that must be done; but poets, depicting life itself, select the noblest actions and so through argument and demonstration convert men's hearts.


פלוטרכוס, פריקלס 13.6

מתוך אהבת הכבוד שבו השתדל אז פריקליס שתתקבל הצעתו, שתחרות מוסיקלית תיערך בחגיגת הפאנאתנאיה. הוא עצמו נבחר כשופט התחרות והוא הוא שהתקין כיצד צריכים המתחרים לנגן בחליל או לשיר או לפרות על פי הנבל. ומאז והאלה נערכו התחרויות המוסיקאליות באודיאון.

[משייך לפריקלס את כינון הדקלום של הומרוס בשנת 442 לפנה"ס, בחניכת בניין האודיון]

דיוגנס לארטיוס 1.57

He has provided that the public recitations of homer shall follow in fixed order: thus the second recite must begin from the place where the first left off. Hence, as Dieuchidas says in the fifth book of his Megarian History, Solon did more that Pisistratus to throw light on Homer. The passage in Homer more particulary referred to is that beginning "Those who dwelt at Athens…"


עמ' 8 הבעיה שמעמיד בפנינו פלוטרכוס. המילה מוזיקה ביוונית כוללת גם רפסודיות. נדמה שניסוחו של פלוטרכוס מעביר את ההרגשה שפריקלס מעביר צו זה שהוא ראשון מסוגו. מה גם שהעדויות המוקדמות ביותר מהפאנאתנאיה, כתובות על חרסים, שיש עליהם סצנה של תחרות מוסיקלית מתוארכים לתקופה של 430-425 לפנה"ס.

אבל ישנה בעיה בטיעון זה. כיצד הצו של פריקלס נשכח אצל מקורות מן המאה הרביעית כליקורגוס, איסוקראטס ואפלטון.

עמ' 9 העיוות של הצו של פריקלס נולד מהסתמכות של פלוטרכוס על מקור לא אמין.

עמ' 10 סולון לא היה זה שהנחיל את דקלום הומרוס בפאנאתנאיה.

עמ' 11 אפשרות שהיה זה היפרכוס (לפי אפלטון, היפרכוס 228ב). פריקלס רק הוסיף לפסטיבל תחרויות מוסיקה.

עמ' 12 מייסדי הפאנאתנאיה לא התכוונו שהוא יהפוך לפסטיבל פאן-הלני אלא שלכל היותר יפנה גם לתושבי איוניה, שהאמונה סברה שהם הוקמו על ידי אנשי אטיקה.

עמ' 13 לא סביר שבאתונה יחברו חיבור מאגד של יצירותיו של הומרוס שיתקבל על ידי כל היוונים. לכן סביר יותר שהיפרכוס הביא את הגרסה המקובלת או הרשמית מבחוץ.

עמ' 14 הגרסה שאנו מכירים הגיעה לאתונה לאחר 530 לפנה"ס, גרסה רשמית ואיכותית.

עמ' 15 Athenien Editing of Homer הגרסה של הומרוס בפאנאתנאיה הייתה הרשמית בספרה שלה.

עמ' 16 עדויות להכנסות של תוספות על ידי האתונאים:

דיוגנס לארטיוס – איליאדה 2.546 "אלה היושבים באתונה, העיר הבנויה לתפארה,"

פלוטרכוס, תזאוס 20.1-2

סטראבון 9.10

At the present time the island is held by the Athenians, although in early times there was strife between them and the Megarians for its possession. Some say that it was Peisistratus, others Solon, who inserted in the Catalogue of Ships immediately after the verse, "and Aias brought twelve ships from Salamis,"25 the verse, "and, bringing them, halted them where the battalions of the Athenians were stationed, "and then used the poet as a witness that the island had belonged to the Athenians from the beginning. But the critics do not accept this interpretation, because many of the verses bear witness to the contrary. For why is Aias found in the last place in the ship-camp, not with the Athenians, but with the Thessalians under Protesilaüs? "Where were the ships of Aias and Protesilaüs."26 And in the Visitation of the troops, Agamemnon "found Menestheus the charioteer, son of Peteos, standing still; and about him were the Athenians, masters of the battle-cry. And nearby stood Odysseus of many wiles, and about him, at his side, the ranks of the Cephallenians."27 And back again to Aias and the Salaminians, "he came to the Aïantes,"28 and near them, "Idomeneus on the other side,"29 not Menestheus. The Athenians, then, are reputed to have cited alleged testimony of this kind from Homer, and the Megarians to have replied with the following parody: "Aias brought ships from Salamis, from Polichnê, from Aegeirussa, from Nisaea, and from Tripodes"; these four are Megarian places, and, of these, Tripodes is called Tripodiscium, near which the present market-place of the Megarians is situated. 25 – איליאדה 2.557-8 שתים עשרה ספינות משחירות הוביל מסלמיס איס; חילה נטה אוהלים אצל גדודי אתונה. 26 – איליאדה 13.681 שם אוניותיו של איס ופרוטסילאוס, שמשון על שפת הים, ים השיבה, והחומה נמוכה ביותר 27 – איליאדה 4.327 פגע בבנו של פטאוס, במנסתס מכניע הסוסים; ניצב בקהל בני אתונה, אנשים מלומדי מלחמה; 28 – איליאדה 4.273 בין ההמונים, מתהלך בא עד לשני הָאָיַסִים 29 – איליאדה 3.230 והנה שם אידומנס, מתנוסס כאל בין הכרתים,

פלוטרכוס, סולון 10.1 ואף על פי כן לא הפסיקו המיג אריים את מעשי האיבה, ולאחר שהביאו פורענויות מרובות וקשות על אחרים ועל עצמם עשו להם את הלאקדימונים סרסורים ובוררים. רבים אומרים, שנסתייע סולון בשמו של הומירוס, שהוסיף דברים במפקד הספינות וכך קרב בפני בית הדין: "שתים עשרה ספינות משחירות הוביל מסלמיס איס; חילו נטה אהלים אצל גדודי אתנה." האתונאים עצמם סוברים, שסיפור זה אינו אלא בדיה. לפי דבריהם הוכיח סולון לשופטים, שפילאיוס ואיבריסאקיס בני איאקס נתנו את האי לאתונאים, לאחר שהללו עשום אזרחים, שחד מהם השתקע בדימוס בראורון שבאטיקה ואחד בדימוס מיליטי, ושיש בתחומם דימוס ששמו פילאאידה, זה המקום שממנו בא פיסיסטראטוס והיא נקראה כך על פי השם פיליאוס.

עמ' 18 אם סולון ופיסיסטראטוס השתמשו בגרסה עם תוספות משלהם לדרישה לשליטה על סלמיס סביר להניח שהמגרים היו מציגים גרסה משלהם ללא התוספת, ומוכיחים שהאתונאים מסתמכים על זיוף.

The Role of Pisistratus Cicero, De oratore 3.34.137 "But to bring round my discourse to the Greeks – with whom in this class of discussion at all events we cannot dispense, for just as we have to go to our fellow countrymen for examples of virtue so we have to turn to the Greeks for models of learning – it is said that the existed seven persons at one time who were deemed and actually styled 'wise men'` all these excepting Thales of Miletus were the heads of their states. Who is recorded to have been wiser at the same period, or better equipped with eloquence informed by learning than Pisistratus? He is said to have been the first person who arranged the previously disordered book of Homer in the order in which now we have them. Pisistratus it is true did no service to his fellow citizens, but he was so distinguished for his eloquence that he was an outstanding figure in literature and learning. Anthologia Palatina 11.442.3-4

Aelian, V.H. 13.14: The Ancients sung the Verses of Homer, divided into several parts, to which they gave particular names; as the Fight at the Ships, and the Dolonia, and the Victory of Agamemnon, and the Catalogue of the Ships. Moreover the Patroclea, and the Lytra, [or redemption of Hector's Body] and the Games instituted for Patroclus, and the breach of Vows. Thus much of the Iliads. As concerning the other, [the Odysseis] the actions at Pytas, and the actions at Lacedemon, and the Cave of Calypso, and the Boat, the Discourses of Alcinous, the Cyclopias, the Necuia and the washings of Circe, the death of the Woers, the actions in the Field, and concerning Laertes. But long after Lycurgus the Lacedemonian brought all Homer's Poetry first into Greece from Ionia whether he travelled. Last of all Pisistratus compiling them, formed the Iliadsand Odysseis. Pausanias 7.26.13 Between Aegeira and Pellene once stood a town, subject to the Sicyonians and called Donussa, which was laid waste by the Sicyonians;it is mentioned, they say, in a verse of Homer that occurs in the list of those who accompanied Agamemnon:– And the men of Hyperesia and those of steep Donoessa. Hom. Il. 2.573 They go on to say that when Peisistratus collected the poems of Homer, which were scattered and handed down by tradition, some in one place and some in another, then either he or one of his colleagues perverted the name through ignorance. Schol. T on Iliad 10.1 "They say that this episode was composed by Homer privately, and not to be part of the Iliad; but that it was inserted into the poem by Peisistratus. J. Tzetzes, On Comedy (Preface to Aristophanes) The text of the Homeric poems, which previously had existed in various different forms, was established by 72 grammarians when Peisistratus was tyrant of Athens; but later the text was revised by Aristarchus and Zenodotus, who were two of the other scholars who corrected texts at the time of Ptolemaeus. Some writers ascribe the edition which was made under Peisistratus to just four scholars: Orpheus of Croton, Zopyrus of Heracleia, Onomacritus of Athens, and Epiconcylus.

עמ' 20 כל המקורות הללו מקורם באסקפלידס (Asclepiades) שכתב בשנת 100 לפנה"ס. זה התיארוך המוקדם ביותר שניתן לתת למקור של הסיפור על הגרסה של פיסיסטראטוס להומרוס.

עמ' 21

הטענות שפיסיסטראטוס הוריד לכתב את הומרוס נובעת מהבוררות על סלמיס מול המגארים וההבנה של המקורות המאוחרים יותר שלא רק שפיסיסטראטוס הוסיף משפטים כדי לחזק את דרישתה של אתונה על סלמיס, אלא הוריד לכתב לראשונה את היצירה כולה.

המסקנה – דקלום כתבי הומרוס שולבה בפאנאתנאיה בין שנת 530 ל520 לפנה"ס, וזו הובאה מבחוץ ולא הועברה לכתב לראשונה על ידי האתונאים תחת משטר הטיראניה במאה השישית לפנה"ס.


הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

ב

קישורים נוספים

ב