הבדלים בין גרסאות בדף "Pfister 1914"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(סיכומים)
(סיכומים)
שורה 14: שורה 14:
 
5-6: הצעד הראשון המתבקש הוא השוואה בין סיפור היסוד כאן לבין המקורות ההיסטוריים מחד, וסיפור היסוד באלפא מאידך. (6) ההשוואה עם אלפא מראה שבשני המקרים יש התייחסות לאל דומיננטי אחד בסיפור היסוד. באלפא זהו כמובן סראפיס. על תפקידו של סראפיס ביסוד אלכסנדריא ראה: (א) סודא, Σάραπις; (ב) מאלאלאס ספר 8 בהתחלה (ע׳ 192 במהדורת Bonn).
 
5-6: הצעד הראשון המתבקש הוא השוואה בין סיפור היסוד כאן לבין המקורות ההיסטוריים מחד, וסיפור היסוד באלפא מאידך. (6) ההשוואה עם אלפא מראה שבשני המקרים יש התייחסות לאל דומיננטי אחד בסיפור היסוד. באלפא זהו כמובן סראפיס. על תפקידו של סראפיס ביסוד אלכסנדריא ראה: (א) סודא, Σάραπις; (ב) מאלאלאס ספר 8 בהתחלה (ע׳ 192 במהדורת Bonn).
  
7: ההתייחסות לשׂרפים בגמא/אפסילון, ללא ספק הטריסהגיון, מגיעה מ[https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ישעיהו_ו ישעיהו ו ג]. מופיע שוב בעמ׳ 26.  מקבילה להתייחסות לסראפיס (אלפא, ביתא, למבדא), ולתפקידו ביסוד אלכסנדריא. ההתייחסות ל״המנון התלת-קודשי״  
+
7: ההתייחסות לשׂרפים בגמא/אפסילון, ללא ספק הטריסהגיון, מגיעה מ[https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ישעיהו_ו ישעיהו ו ג]. מופיע שוב בעמ׳ 26.   
 +
::ה 1: אזכור השׂרפים הוא מקבילה (Gegenstück) להתייחסות לסראפיס (אלפא, ביתא, למבדא), ולתפקידו ביסוד אלכסנדריא. ההתייחסות ל״המנון התלת-קודשי״  
  
 
7-9: ההכרזה התאולוגית של אלכסנדר מראש המגדל מהדהדת את שׂפת תרגום השבעים (מגוון דוגמאות לנ״ל).
 
7-9: ההכרזה התאולוגית של אלכסנדר מראש המגדל מהדהדת את שׂפת תרגום השבעים (מגוון דוגמאות לנ״ל).

גרסה מ־11:37, 3 בדצמבר 2015

מחקר מודרני P

Pfister, Friedrich. 1914. “Eine Gründungsgeschichte Alexandrias und Alexanders Besuch in Jerusalem”, Sitzungsberichte der Heidelberger Akademie der Wissenschaften (philosophisch-historische Klasse) 11: 1-32. (Also in Kleine Schriften zur Alexanderroman. Meinsheim am Glan: Anton Hain, 1976. 80-103.)

סיכומים

4: נקודת המוצא לדיון היא יסוד העיר במצרים (מביא הטקסט מגמא 2.28)

5: במבט ראשון, הטקסט צף באוויר. איפה בכלל לחפשׂ התקשר לסיפור (אפסילון 24) - יוספוס או יוסיפון? כתבים יהודיים או נוצריים? מוקדמים או מאוחרים? תלמוד או קוראן? מזרח או מערב? על אף ששם העיר הנוסדת אינו מוזכר, אין ספק שמדובר באלכסנדריא, ובמבט מקרוב עליה.

5-6: הצעד הראשון המתבקש הוא השוואה בין סיפור היסוד כאן לבין המקורות ההיסטוריים מחד, וסיפור היסוד באלפא מאידך. (6) ההשוואה עם אלפא מראה שבשני המקרים יש התייחסות לאל דומיננטי אחד בסיפור היסוד. באלפא זהו כמובן סראפיס. על תפקידו של סראפיס ביסוד אלכסנדריא ראה: (א) סודא, Σάραπις; (ב) מאלאלאס ספר 8 בהתחלה (ע׳ 192 במהדורת Bonn).

7: ההתייחסות לשׂרפים בגמא/אפסילון, ללא ספק הטריסהגיון, מגיעה מישעיהו ו ג. מופיע שוב בעמ׳ 26.

ה 1: אזכור השׂרפים הוא מקבילה (Gegenstück) להתייחסות לסראפיס (אלפא, ביתא, למבדא), ולתפקידו ביסוד אלכסנדריא. ההתייחסות ל״המנון התלת-קודשי״

7-9: ההכרזה התאולוגית של אלכסנדר מראש המגדל מהדהדת את שׂפת תרגום השבעים (מגוון דוגמאות לנ״ל).

10: המגדל שמראשו מכריז אלכסנדר על אמונתו ממוקם בצדה המזרחי של העיר (לבטח אלכסנדריא), מקום בו נמצא הרובע היהודי.

11: ניתן לשמוע הד לסיפורנו ב-Excerpta Latina Barbari, שם נאמר שהשלטון על מצרים נמסר לאחד פיליפוס-תלמי Filippo qui vocabatur Ptolemaeus (Frick p.276,4). ולאחר מכן, בתיאור ההיסטוריא של הדיאדוכים, נאמר שם: regnavit in Aegypto Philippus Ptolemaeus. פיליפוס-תלמי מופיע גם ברצנזיא גמא.

12: לפסל של סלאוקוס בעל-הקרן יש מקבילה אצל אפיאנוס, מלחמות סוריות, 57 (וגם בסודא, ערך Seleukos). סלאוקוס יסד עיר ששמה Nikatoria, דבר שמעיד עליו דם סטפנוס מבֻזנטיון (ערך Nikatoris). 13: Antiochos founds a city in Asia, identified by Pfister as Antiocheia Margiane, the capital of the Seleukid Persian satrapy. — identifies Seleukos as I and Antiochos as I, his son.

13-17: דיון בכך שממלכת אלכסנדר מחולקת לארבע בהשראת ספר דניאל. (הדיון בעייתי לאור העובדה שפפיסטר לא הכיר את אפסילון.)

17: מחבר הסיפור מציג כאן סיפור יסוד יהודי של אלכסנדריא. הוא מדגיש את מיקומו של הרובע היהודי, מכיר את ספר דניאל ואת תרגום השבעים.

18: כמו אצל יוספוס, המטרה היא להמחיש את עמדתו החיובית של אלכסנדר כלפי יהודים ויהדות.

18-19: מעבר ליוספוס, החשיבות של סיפור זה היא שמסר זה מועבר באלכסנדריא עצמה, לאור המאבק של יהודי העיר במאה הראשונה לספירה סביב מצבם הפוליטי.

19: …so darf wenigstens die Vermutung geäußert werden, daß auch unsere Gründungsgeschichte nicht sehr viel nach der Zeit des Josephus anzusetzen ist. לפיכך יש לפחות להניח, שיש לקבוע את סיפור היסוד שלפנינו זמן לא רב אחרי זמנו של יוספוס.

23: מדגיש את חשיבות הופעת הכהנים בסיפור

25: שלוש המסורות (יוספוס, רבנית, רומאנס) נובעות באופן עצמאי מאותה מסורת, המוכרת כבר במאה הראשונה לספירה. מביא ספרות מוקדמת בנושׂא, הטוענת שמדובר בסיפור שאינו היסטורי. מביא את הטיעון מהשתיקה. מביא כנגד שפאק 1911 את הטיעון מסנבלט.

הערות

יצא לאור 60 שנה לפני הפרסום של אפסילון, ולכן הניתוחים לוקים.

קישורים נוספים


ביתנושׂאיםהקדמותהרומאנס היווניגביהא בן-פסיסאשמעון הצדיקיוספוסאבות כנסיה ושאר בֻּזנטיםהרומאנס הסוריהרומאנס העבריהגרסא השומרוניתמתוס והיסטוריא