Pfister 1914

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־23:58, 20 באוקטובר 2015 מאת Oamitay (שיחה | תרומות) (סיכומים)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני P

Pfister, Fridrich. 1914. “Eine Gründungsgeschichte Alexandrias und Alexanders Besuch in Jerusalem”, Sitzungsberichte der Heidelberger Akademie der Wissenschaften (philosophisch-historische Klasse) 11: 1-32. (Also in Kleine Schriften zur Alexanderroman. Meinsheim am Glan: Anton Hain, 1976. 80-103.)

סיכומים

6-7: ההתייחסות לשׂרפים באפסילון מקבילה להתייחסות לסראפיס (אלפא, ביתא, למבדא), ולתפקידו ביסוד אלכסנדריא (הניכר גם אצל יוחנן מאלאלאס ובסודא). ההתייחסות ל״המנון התלת-קודשי״ מגיעה מישעיהו ו ג. מופיע שוב בעמ׳ 26.

7-9: ההכרזה התאולוגית של אלכסנדר מראש המגדל מהדהדת את שׂפת תרגום השבעים (מגוון דוגמאות לנ״ל).

10: המגדל שמראשו מכריז אלכסנדר על אמונתו ממוקם בצדה המזרחי של העיר (לבטח אלכסנדריא), מקום בו נמצא הרובע היהודי.

11: ניתן לשמוע הד לסיפורנו ב-Excerpta Latina Barbari, שם נאמר שהשלטון על מצרים נמסר לאחד פיליפוס-תלמי Filippo qui vocabatur Ptolemaeus (Frick p.276,4). ולאחר מכן, בתיאור ההיסטוריא של הדיאדוכים, נאמר שם: regnavit in Aegypto Philippus Ptolemaeus. פיליפוס-תלמי מופיע גם ברצנזיא גמא.

12: לפסל של סלאוקוס בעל-הקרן יש מקבילה אצל אפיאנוס, מלחמות סוריות, 57 (וגם בסודא, ערך Seleukos). סלאוקוס יסד עיר ששמה Nikatoria, דבר שמעיד עליו דם סטפנוס מבֻזנטיון (ערך Nikatoris). 13: Antiochos founds a city in Asia, identified by Pfister as Antiocheia Margiane, the capital of the Seleukid Persian satrapy. — identifies Seleukos as I and Antiochos as I, his son.

13-17: דיון בכך שממלכת אלכסנדר מחולקת לארבע בהשראת ספר דניאל. (הדיון בעייתי לאור העובדה שפפיסטר לא הכיר את אפסילון.)

17: מחבר הסיפור מציג כאן סיפור יסוד יהודי של אלכסנדריא. הוא מדגיש את מיקומו של הרובע היהודי, מכיר את ספר דניאל ואת תרגום השבעים.

18: כמו אצל יוספוס, המטרה היא להמחיש את עמדתו החיובית של אלכסנדר כלפי יהודים ויהדות.

18-19: מעבר ליוספוס, החשיבות של סיפור זה היא שמסר זה מועבר באלכסנדריא עצמה, לאור המאבק של יהודי העיר במאה הראשונה לספירה סביב מצבם הפוליטי.

19: …so darf wenigstens die Vermutung geäußert werden, daß auch unsere Gründungsgeschichte nicht sehr viel nach der Zeit des Josephus anzusetzen ist.

23: emphasizes the importance of the appearance of the priests for the story. 25: the three traditions (Josephus, Rabbinic, Romance) go back independently of each other to the same tradition, known already in the 1st century CE. — a lot of literature about the visit, with the conclusion that it is unhistorical. — argument from silence. — against Spak: the argument from Sanballat. —

הערות

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים

  • [ הפריט בקטלוג האלף של אוניברסיטת חיפה]
  • [ היידלברג]