Pfister 1914

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־00:14, 21 באוקטובר 2015 מאת Oamitay (שיחה | תרומות) (סיכומים)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני P

Pfister, Friedrich. 1914. “Eine Gründungsgeschichte Alexandrias und Alexanders Besuch in Jerusalem”, Sitzungsberichte der Heidelberger Akademie der Wissenschaften (philosophisch-historische Klasse) 11: 1-32. (Also in Kleine Schriften zur Alexanderroman. Meinsheim am Glan: Anton Hain, 1976. 80-103.)

סיכומים

6-7: ההתייחסות לשׂרפים באפסילון מקבילה להתייחסות לסראפיס (אלפא, ביתא, למבדא), ולתפקידו ביסוד אלכסנדריא (הניכר גם אצל יוחנן מאלאלאס ובסודא). ההתייחסות ל״המנון התלת-קודשי״ מגיעה מישעיהו ו ג. מופיע שוב בעמ׳ 26.

7-9: ההכרזה התאולוגית של אלכסנדר מראש המגדל מהדהדת את שׂפת תרגום השבעים (מגוון דוגמאות לנ״ל).

10: המגדל שמראשו מכריז אלכסנדר על אמונתו ממוקם בצדה המזרחי של העיר (לבטח אלכסנדריא), מקום בו נמצא הרובע היהודי.

11: ניתן לשמוע הד לסיפורנו ב-Excerpta Latina Barbari, שם נאמר שהשלטון על מצרים נמסר לאחד פיליפוס-תלמי Filippo qui vocabatur Ptolemaeus (Frick p.276,4). ולאחר מכן, בתיאור ההיסטוריא של הדיאדוכים, נאמר שם: regnavit in Aegypto Philippus Ptolemaeus. פיליפוס-תלמי מופיע גם ברצנזיא גמא.

12: לפסל של סלאוקוס בעל-הקרן יש מקבילה אצל אפיאנוס, מלחמות סוריות, 57 (וגם בסודא, ערך Seleukos). סלאוקוס יסד עיר ששמה Nikatoria, דבר שמעיד עליו דם סטפנוס מבֻזנטיון (ערך Nikatoris). 13: Antiochos founds a city in Asia, identified by Pfister as Antiocheia Margiane, the capital of the Seleukid Persian satrapy. — identifies Seleukos as I and Antiochos as I, his son.

13-17: דיון בכך שממלכת אלכסנדר מחולקת לארבע בהשראת ספר דניאל. (הדיון בעייתי לאור העובדה שפפיסטר לא הכיר את אפסילון.)

17: מחבר הסיפור מציג כאן סיפור יסוד יהודי של אלכסנדריא. הוא מדגיש את מיקומו של הרובע היהודי, מכיר את ספר דניאל ואת תרגום השבעים.

18: כמו אצל יוספוס, המטרה היא להמחיש את עמדתו החיובית של אלכסנדר כלפי יהודים ויהדות.

18-19: מעבר ליוספוס, החשיבות של סיפור זה היא שמסר זה מועבר באלכסנדריא עצמה, לאור המאבק של יהודי העיר במאה הראשונה לספירה סביב מצבם הפוליטי.

19: …so darf wenigstens die Vermutung geäußert werden, daß auch unsere Gründungsgeschichte nicht sehr viel nach der Zeit des Josephus anzusetzen ist. לפיכך יש לפחות להניח, שיש לקבוע את סיפור היסוד שלפנינו זמן לא רב אחרי זמנו של יוספוס.

23: מדגיש את חשיבות הופעת הכהנים בסיפור

25: שלוש המסורות (יוספוס, רבנית, רומאנס) נובעות באופן עצמאי מאותה מסורת, המוכרת כבר במאה הראשונה לספירה. מביא ספרות מוקדמת בנושׂא, הטוענת שמדובר בסיפור שאינו היסטורי. מביא את הטיעון מהשתיקה. מביא כנגד שפאק 1911 את הטיעון מסנבלט.

הערות

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים

  • [ הפריט בקטלוג האלף של אוניברסיטת חיפה]
  • היידלברג SAGE י V/C 25/39